שתויות עושות שטויות
אם הייתי אוהבת לשתות מלוח / הייתי הולכת לים עם קשית / בכלל, אם הייתי בחורה קצת יותר הגיונית / הייתי מתחילה לפשט במקום להפשיט /// מתוך: מלוח
דחסתי מלים למגירה וסגרתי אותה על היד / קואורדינציה ארורה, ואיפה את, איפה את / אני סתם חושקת בעוד של מוכר, סופרת קומות לאחור / יורדת למצא כפיות של סוכר לספל קפה שחור // הכל לטובה, דברה אל הדלת / לטפה ועזבה כשהיא מעורפלת / ומאה אחוז של חוסר ריכוז זה כואב באזור הכתפיים / לוחץ בחזה, העסק הזה /// מתוך: שפיותי
אהבתי אותך או אהבתי את מה שגרמת לי להרגיש / אבל עכשיו אתה גורם לכל העכברים שבי לצאת / לחפש מחילה בין פורקן לבחילה באותו מעגל מתעוות / ואלו לא שעות מתות, זה רק אתה שמת /// מתוך: קליפה של איש
לפני שנים ידעת להשיט / לי ספינות ענק לאורך הנימים / ואני, בהתאמה כמעט, ידעתי להושיט / יד, להשתכר ממים אדומים /// מתוך: שיט
או, איך הייתי רוצה / לדעת אותך כמו בדייט חמישי, אם תרשי / בינתיים עומד לי פה / שמח לראותך גם בכיס שלי // עוד משקה ועוד סדק, מכיר את הפזמון / מכה סביב השיח, מצליח / לחדור את הנפש, חומות של עכבות / מכניס, כספונטאני, סוס טרויאני /// מתוך: חרובים
אתה אומר לי: את כותבת מהראש, לא מהלב / אני עונה: אני כותבת מכל חור שמאפשר // דגלון לבן מונף בזרם / כן, להנהן אל המצב / בו אין פרפרים בבטן / אבל יש נעים בגב // וזה סתם יהיה טפשי / לחתוך עכשיו עורק ראשי / רק בגלל שמשהו פג פה / והוא כבר לא מאוהב /// מתוך: קורטוב
אז מה, גילית שאני מדהימה / בין דפים לכריכה / בין ניצוץ למבוכה / בין סדין לשמיכה / באמא שלך // אז מה, אנחנו באותה נשימה / מי יודע לאן זה נוסע, פוסע, צולע, קורס וטובע // ופתאום הייתי קמט שחושש מהבאות / נכתב בדם, נכתב בדבש, מה יזע, מה דמעות /// מתוך: גילוי לב
עוד שנה כך חלפה לה עברה / עת אפצח בשירת ברבורה / בין דמעה למחשוף / כבר רואים את הסוף / העיקר שאקפיד שוב להיות שיכורה
הִלה שלג, המכוּנה גם Frozen May, היא קופירייטרית, מוזיקאית וטקסטולוגית מומחית, ולא ממש אוהבת לדבר על עצמה בגוף שלישי, אז כדאי להפסיק את זה כאן.
מזכירה לי במראה את יעל-שושנה-משהו שגם היא (היתה) עסוקה בעיקר בעצמה עד שחטפה בעיטה בתחת מהמנטור האביבי שלה
* חבצלת השרון, בת 58 וקצת, עובדת ברשות המיסים וכותבת את הטור הפופולרי “רווח תפעולי לפני מס”.
פעם הבלוג הזה היה כיפי, עד שהגיעה האוכלת ראש הזו. ENOUGH!