מקלט לנשים מוכות מהמגזר הדתי/חרדי // סמול טוק

נח קורמן, איך הגעת להקים את המקלט לנשים מוכות דתיות וחרדיות “בת מלך“?
“לפני 17 שנים עבדתי כעו”ד צעיר. יום אחד הגיעה אישה חרדית למשרד וביקשה שאייצג אותה בעניין הגירושים שלה, ובעצם שינתה את החיים שלי. אותה אישה נאלצה לישון שבועיים על ספה בלובי של מלון כי היא ברחה מבעלה האלים, הלכה להורים שלה, הם אמרו לה, ‘את התחתנת, את לא שייכת לכאן, את שייכת לו’, ניסתה ללכת למקלט לנשים מוכות ומצאה שהמקום לא מאפשר לה מבחינה דתית להיות שם, לא מבחינת שבת, לא מבחינת כשרות, לא מבחינת האווירה הדתית. האלטרנטיבה שלה היתה להישאר ברחוב. בעיניי זה היה מצב בלתי אפשרי, שלא יכולתי לקבל אותו. ניסיתי לפנות לארגונים אחרים שימצאו לה מקום ואחרי כמה שעות שאני מנסה אני מגלה שאין אף אחד שמטפל בזה. עד אז חשבתי שהקריירה שלי תהיה להיות עו”ד מצליח, וזה הוביל אותי למסע של שליחות. התחלתי להתעניין מה קורה וגיליתי שיש עוד מקרים. מדיבורים עברנו למעשה ופתחנו דירה עם צוות שקיבל את הנשים המוכות. כמובן שלא סבלנו אף פעם מחוסר תפוסה, תמיד היינו מלאים. מיד כששכרנו דירה היא התמלאה, עוד לפני שכל הריהוט הגיע”.

מה מייחד נשים מוכות מהמגזרים הללו?
“אישה דתית או חרדית, מעבר לזה שהיא צריכה שיהיה מענה שהיא מכירה ונגיש לה ושהיא יכולה לקבל שם סיוע, היא צריכה גם להעיז לפתוח דברים שהחברה לא כל כך מקבלת אותם ולא כל כך תומכת בהם, וגם מטילה קצת סטיגמה. ברוך השם, בעשר שנים האחרונות אין ספק שיש התקדמות מאוד גדולה בתחום הזה. יותר נשים יותר פתוחות להתלונן, יותר מעזות לדרוש להפסיק את האלימות בבית, יותר מבינות שהן חייבות שהחיים שלהן וחיי המשפחה שלהן יתנהלו ללא אלימות. למרבה הצער, מה שגם מייחד קצת את המגזר זה שאצל הגברים לא נעשתה מספיק עבודה, ושמה עדיין לא הפנימו את מגבלות הכוח. עוד מאפיין ייחודי זה עבודה עם רבנים וקהילה. אישה דתית או חרדית שמגיעה למקלט מגיעה לא רק עם קשר עם לשכת רווחה מקומית, אלא גם עם רב מקומי או חצר רבנית או מנהיג בקהילה, ואז העבודה של מנהלות המקלט היא לא רק מול ממשק של קהילה אלא גם מול ועדות רבנים ורבנים. ופה אנחנו עושים עבודה ששומרת על כל האינטרסים של האישה ומשתפת את הקהילה ואת הרבנים בתהליך השיקומי המשפחתי הכולל”.

כמה נשים נמצאות אצלכם?
“כל שנה בשני המקלטים שאנחנו מפעילים יש בערך 60 נשים ו-200 ילדים. אחד המאפיינים הייחודיים של הנשים הדתיות זה מספר ילדים גבוה במיוחד. זה נובע גם מזה שלוקח זמן עד שאישה דתית או חרדית מצליחה להעיד ולעשות משהו, וגם כמובן יש נסיון לשלום בית, פונים לרבנים, מנסים לסדר את הדברים ובינתיים נולדים עוד ילדים, ברוך השם. ואז, בלי עין הרע, המקלטים שלנו מלאים בילדים. חשוב לי לציין, המקלטים פועלים בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה ומתוקצבים על ידו חלקית, אבל אין התייחסות תקציבית לזה שיש לנו יותר ילדים, אז אנחנו סובלים מתת-תקצוב בנושא הזה”.

איך העבודה הזאת משפיעה עליך?
“היא שינתה את כל החיים שלי באופן אישי, מבחינת מה שאני עוסק בו יום יום. מה שזה שינה אצלי בעיקר זה שאני מאמין שצדק חברתי כל אחד מאיתנו יכול לעשות כל יום. אני מאמין היום שיש לי שליחות למלא את החלק הזה שהיה חסר, שהיה בוואקום, ואני משתדל לעשות אותו בכל כוחי. יחד עם זאת אני חייב לציין שבשנים האחרונות, מאז שפרץ המשבר הכלכלי העולמי, רוב הזמן שלי מוקדש להישרדות כלכלית וגיוס כספים, וזה מאוד מתסכל. אם הייתי יכול שהיצירתיות והיוזמות שהקב”ה חנן אותי היו באות לידי ביטוי בשיפור המצב לטובת הנשים וחיי משפחה נורמליים במקום רדיפה אחר תקציב, הייתי יותר שמח. אבל אני לא מתייאש, אני שמח שבשנים האחרונות הצטרפה אלינו קבוצת נשים מובילות שביחד עם הצוות שלנו, מנהלות המקלטים, מביאות לשינוי מאוד גדול בחברה הדתית והחרדית, באופן שבו לוקחים אחריות על הנושא הזה, מבינים שהוא קיים ופועלים לשינוי. זו משימה שאני אמשיך לעשות אותה כל עוד יהיה צורך”.

---

גירסה שונה של פוסט זה התפרסמה במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”

---

אחרי הקיפול: גלם – הראיון המלא.

מה מייחד נשים מוכות מהמגזרים הדתי והחרדי?
נח קורמן: “כשאני לפני 17 שנים עבדתי כעו”ד צעיר, אישה דתיה שסבלה מאלימות בבית לא היה לה למי לפנות – לא היה שום מקלט לנשים דתיות, שום ארגון שיכל לעזור לה. יום אחד הגיעה אישה חרדית למשרד, ביקשה שאייצג אותה בעניין הגירושים שלה, ובעצם שינתה את החיים שלי. עד אז חשבתי שהקריירה שלי תהיה להיות עו”ד מצליח, וזה הוביל אותי למסע של שליחות בעניין של לנסות לעזור לאישה מוכה מהמגזר הדתי או החרדי שאין לה לאן לפנות. אותה אישה נאלצה לישון שבועיים על ספה בלובי של מלון כי היא ברחה מבעלה האלים, הלכה להורים שלה, הם אמרו לה, ‘את התחתנת, את לא שייכת לכאן, את שייכת לו’, ניסתה ללכת למקלט לנשים מוכות ומצאה שהמקום לא מאפשר לה מבחינה דתית להיות שם, לא מבחינת שבת, לא מבחינת כשרות, לא מבחינת האווירה הדתית. האלטרנטיבה שלה היתה להישאר ברחוב. בעיניי זה היה מצב בלתי אפשרי, שלא יכולתי לקבל אותו. ניסיתי לפנות לארגונים אחרים שימצאו לה מקום ואחרי כמה שעות שאני מנסה אני מגלה שאין אף אחד שמטפל בזה. זה משך אותי להתעסקות יותר בנושא. התחלתי להתעניין מה קורה וגיליתי שיש עוד מקרים. מדיבורים עברנו למעשה ופתחנו דירה עם צוות שקיבל את הנשים המוכות. כמובן שלא סבלנו אף פעם מחוסר תפוסה, תמיד היינו מלאים. מיד כששכרנו דירה היא התמלאה, עוד לפני שכל הריהוט הגיע.

“אישה דתית או חרדית, מעבר לזה שהיא צריכה שיהיה מענה שהיא מכירה ונגיש לה ושהיא יכולה לקבל שם סיוע, היא צריכה גם להעיז לפתוח דברים שהחברה לא כל כך מקבלת אותם ולא כל כך תומכת בהם, וגם מטילה קצת סטיגמה. ברוך השם, בעשר שנים האחרונות אין ספק שיש התקדמות מאוד גדולה בתחום הזה. יותר נשים יותר פתוחות להתלונן, יותר מעזות לדרוש להפסיק את האלימות בבית, יותר מבינות שהן חייבות שהחיים שלהן וחיי המשפחה שלהן יתנהלו ללא אלימות. למרבה הצער, מה שגם מייחד קצת את המגזר זה שאצל הגברים לא נעשתה מספיק עבודה, ושמה עדיין לא הפנימו את מגבלות הכוח”.

כמה נשים נמצאות אצלכם?
“כל שנה בשני המקלטים שאנחנו מפעילים יש בערך 60 נשים ו-200 ילדים. אחד המאפיינים הייחודיים של הנשים הדתיות זה מספר ילדים גבוה במיוחד. זה נובע גם מזה שלוקח זמן עד שאישה דתית או חרדית מצליחה להעיד ולעשות משהו, וגם כמובן יש נסיון לשלום בית, פונים לרבנים, מנסים לסדר את הדברים ובינתיים נולדים עוד ילדים, ברוך השם. ואז, בלי עין הרע, המקלטים שלנו מלאים בילדים. חשוב לי לציין: המקלטים פועלים בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה ומתוקצבים על ידו חלקית, אבל אין התייחסות תקציבית לזה שיש לנו יותר ילדים, אז אנחנו סובלים מתת-תקצוב בנושא הזה.

“כמובן עוד מאפיינים יחודיים זה עבודה עם רבנים וקהילה. אישה דתית או חרדית שמגיעה למקלט מגיעה לא רק עם קשר עם לשכת רווחה מקומית אלא גם עם רב מקומי או חצר רבנית או מנהיג בקהילה, ואז העבודה של מנהלות המקלט היא לא רק מול ממשק של קהילה אלא גם מול ועדות רבנים ורבנים. ופה אנחנו עושים עבודה, ששומרת על כל האינטרסים של האישה ומשתפת את הקהילה ואת הרבנים בתהליך השיקומי המשפחתי הכולל”.

איך העבודה הזאת משפיעה עליך?
“היא שינתה את כל החיים שלי באופן אישי, מבחינת מה שאני עוסק בו יום יום. מה שזה שינה אצלי בעיקר זה שאני מאמין שצדק חברתי כל אחד מאיתנו יכול לעשות כל יום. אני מאמין היום שיש לי שליחות למלא את החלק הזה שהיה חסר, שהיה בוואקום, ואני משתדל לעשות אותו בכל כוחי. יחד עם זאת אני חייב לציין שבשנים האחרונות, מאז שפרץ המשבר הכלכלי העולמי, רוב הזמן שלי מוקדש להישרדות כלכלית וגיוס כספים, וזה מאוד מתסכל. אם הייתי יכול שהיצירתיות והיוזמות שהקב”ה חנן אותי היו באות לידי ביטוי בשיפור המצב לטובת הנשים וחיי משפחה נורמליים במקום רדיפה אחר תקציב, הייתי יותר שמח. אבל אני לא מתייאש, אני שמח שבשנים האחרונות הצטרפה אלינו קבוצת נשים מובילות שביחד עם הצוות שלנו, מנהלות המקלטים, מביאות לשינוי מאוד גדול בחברה הדתית והחרדית, באופן שבו לוקחים אחריות על הנושא הזה, מבינים שהוא קיים ופועלים לשינוי. זו משימה שאני אמשיך לעשות אותה כל עוד יהיה צורך”.

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•