הכדור הוא אובאלי – ישראלים משחקים פוטבול // סמול טוק

כדורגל וכדורסל מעבירים ערכים שליליים. ארז לוסטיג חושב שהילדים שלכם צריכים לשחק פוטבול, והוא ישמח ללמד אותם

מה אתה עושה פה?
“אני מאמן ומקים קבוצות פוטבול אמריקאי של ילדים ונוער בהוד השרון ובקיבוץ נען. בישראל האוהבים לעבוד הפוך, כמו הקפיטריה בטבריה. בונים את הפנטהאוז ואז בודקים אם צריך יסודות. יש קבוצות של בוגרים ותיכוניסטים, אבל אין קבוצות של ילדים, שזה היסודות”.

פוטבול רלוונטי לישראלים?
“המשחק הזה תפור על המזרח התיכון. יש את הכדורגל, שבתור ספורט הוא נהדר, השאלה היא מה הערכים שאתה מעביר לדור הצעיר – קללות, אלימות, חוסר כבוד אחד לשני, רדיפה אחרי כוכבים, יש לך חלוץ והוא הכי חשוב, וכולם סביבו. או כדורסל, שהרכז הוא הלהיט של הקבוצה. בפוטבול יש את הקורטרבק, שיש לו את ההילה שלו, אבל הוא יודע שבלי השאר הוא לא יכול לנצח. פוטבול זה שח פיזי, ככה אני קורא לזה”.

מי קהל היעד?
“הילדים שמגיעים אלי הם בדרך כלל ילדים שהיתה להם בעית משקל ושמו אותם כשוערים בכדורגל, או ילדים נמוכים שלא לקחו אותם לכדורסל – אצלי הם מלכים. הנושא של השייכות והבטחון העצמי אצל הילדים זה הדבר הכי חשוב. פיתחתי אביזרי אימון שאתה מתקל אותם. אני ממליץ לילדים שידמיינו מישהו שמציק להם, שהם לא אוהבים, וידמיינו איך הם מתקלים אותו. הם מוציאים כל כך הרבה אגרסיות ודברים לא טובים, שאתה יוצא מהאימון עייף מאוד, אבל נקי וקל. מדהים איך זה משפיע עליך בהמשך השבוע. פוטבול זה תירוץ, אותי יותר מעניין החינוך לערכים. אני ציוני מאוד נלהב – כמה אנשים אתה מכיר שיש להם קעקוע של הפלמ”ח?”

איך הגעת לאמן פוטבול?
“מתוך אהבה שלי למשחק – אחי הגדול גר בארה”ב, ובכל ביקור הוא היה מביא חולצות פוטבול, כדורים. היינו משחקים בזה במושב, זה היה הכיף הכי גדול שהיינו מחכים לו כל שבוע. החלטתי ללמוד את הנושא – לא היה איפה ללמוד פה, אז למדתי הרבה ביוטיוב”.

זאת הפרנסה העיקרית שלך?
“בגלל שאני מאוד אוהב לעבוד עם ילדים, החלום הכי גדול שהיה לי ב-15 השנים האחרונות הוא לגלות איך אני אוכל להתפרנס מזה. עבדתי בשיווק ומכירות, ואני לא מת על זה. העקרון הכי גדול כשאתה עובד עם ילדים, מעבר לזה שאתה מוקף בכיף ושמחה וצחוק כל היום, אין להם את המניירות הקלוקלות של המבוגרים. אין להם צביעות והם לא משקרים – what you see is what you get. וזה כיף אדיר. אין לי משהו שאני יותר נהנה ממנו. יצא לי לשמחתי הרבה גם להגשים את היעוד שלי, גם לראות פה אופק לעוד הרבה שנים, להתפתח במגוון גדול של כיוונים בתחום הזה. יגיל קמפנר, ישראלי שהעסקים שלו הם בארה”ב, חולה פוטבול, תורם לנו בנדיבות מדהימה, כל הציוד שאנחנו צריכים – סט לילד אחד זה 1500 שקל, שזה דבר לא זול, אבל כדי לעשות את זה כמו שצריך, חייבים אותו”.

התפרסם במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 3.10.2013

19 ביוני, 2014 | בנושאים 404, סמול טוק