סטימצקי חייבים לי 136,498 שקל, מחלקים בונוסים לבכירים, רוצים שאדפיס להם עוד ספרים על חשבוני
אז לאחר שרשת “סטימצקי” הזמינה ממני לפני יומיים עותקים נוספים מספר הנוער החדש שלנו, “כעורים” (שהיה האחרון שסיפקנו להם לפני עצירת כל אספקה נוספת לרשת), שלחתי להם הבוקר מכתב המסביר מדוע, בשלב זה, לא נוכל לספק להם עותקים נוספים. הנה המכתב.
לכבוד רויטל ויסלזון, איציק שלו
הנדון: הזמנת עותקים נוספים מספר הנוער ״כעורים״שמחתי לקבל את הזמנתכם לעותקים נוספים של ספר הנוער המצליח כעורים. ספר זה הוא אחד מרבי המכר של הוצאת גרף, והעובדה כי אתם מזמינים עותקים נוספים מהספר מלמדת כי גם אתם מודעים לכך. מכירת ספר זה, כמו גם מכירתם של ספרים נוספים מבית גרף (כגון ספרי פרסי ג׳קסון ונוספים) תניב תזרים נאה הן לחנויות המוכרות את הספרים, ובהן רשת סטימצקי, והן להוצאת גרף המוציאה ספרים אלה ורבים נוספים לאור. הזמנה זו שימחה אותנו, בהוצאת גרף, במיוחד בימים אלה כאשר מתרבים הפרסומים בכל אמצעי התקשורת כי מצבה של רשת סטימצקי נמצא על עברי פי פחת, וכאשר רשת סטימצקי עצמה הודיעה לנו כי החוב שלה כלפי הוצאת גרף (העומד כרגע על 136,498 ש״ח, וזאת מבלי שהוספנו את מכירות שבוע הספר שמן הסתם יגדילו חוב זה באופן משמעותי) ישולם רק בחלקו (כרגע אתם טוענים כי תוכלו לשלם רק במידה ואעניק לכם ״תספורת״ של 30%) וגם את שארית זו תשלמו רק לאורך שישה חודשים, אם בכלל. שהרי אין יודע אם לא תיקלעו למצוקה תזרימית נוספת כבר בעתיד הקרוב, מצוקה שתחייב אתכם לבקש תספורת נוספת מאותם 136,498 ש״ח שאתם חייבים להוצאת גרף.
למרות כל הדברים הללו, נשמח לספק לכם את הזמנתכם עבור רב המכר כעורים. יחד עם זאת, כיון שהחוב שלכם כלפי הוצאת גרף עומד כרגע, כאמור, על 136,498 ש״ח וכל הפרסומים מלמדים כי מהכספים שאתם חייבים להוצאת גרף עבור הספרים שלה שמכרתם בחנויות סטימצקי בחרתם להעניק בונוסים נדיבים לאנשי ההנהלה הבכירה של סטימצקי, בונוסים שלטענתכם מוענקים על ניהול מוצלח ועמידה ביעדים, הרי שאין לי ספק כי במסגרת ניהול כה מוצלח זה והעמידה הכה איתנה ביעדי המכירות שהצבתם לעצמכם, הקצבתם גם את הסכומים המיועדים לתשלום להוצאת גרף, שהינה ספק ותיק שלכם מזה שנים לא מעטות. במידה ואכן כך הדבר, אני אשמח לקבל את תשלום החוב שלכם כלפי הוצאת גרף (חוב, שכפי שכבר הוזכר פה עומד כרגע על 136,498 ש״ח).
כמי שמצויים בעסקי הספרים זמן רב (מאז 1928 טוענים שלטי הפרסומת היקרים שלכם), וכמי שחולשים על נתח שוק משמעותי ביותר, אתם בוודאי יודעים ומודעים לכך כי הוצאות ספרים הפועלות בצורה שקולה וראויה מתבססות על תזרים מזומנים הנשען על החזר השקעה בתמורה כספית ולא על הגדלת השקעה ללא תמורה.
שהרי מימון הוצאת הדפסות נוספות של הספר כעורים אותו ביקשתם (כדי להגדיל את התזרים שלכם עצמכם) יחייב את הוצאת גרף בהוצאה כספית ניכרת נוספת. הוצאת גרף, שאמונה גם היא על ניהול מוצלח ואחראי, אינה מוצאת הגיון כלכלי כלשהו במימון מהדורות נוספות מספריה ללא שיתקבלו בקופתה תקבולי מכירות בגין מהדורות קודמות. ואם כבר עוסקים בהגיון כלכלי, הרי שהוצאת גרף לוקחת ברצינות רבה את התחייבויותיה כלפי הספקים שלה והלקוחות שלה, ולכן אין נוהגים בהוצאת גרף לקחת בונוסים שמנים או שכר גבוה ובמקום זאת מעדיפים להשקיע את התקבולים המתקבלים מהחנויות בהדפסת והפקת ספרים חדשים ומהדורות נוספות לרבי המכר המוכרים של בית ההוצאה.
כמי שמעורים בניהול עסקי מוצלח ואחראי אתם בוודאי מודעים לכך כי הוצאות כספיות קשורות קשר בל ינתק להכנסות כספיות מתאימות. לכן, כל עוד לא יכוסה החוב של רשת סטימצקי בקופת חברת ההפצה של גרף, לא נוכל – לצערנו – לספק לכם את ההזמנה האמורה.
בניגוד ליכולותיה של רשת סטימצקי ליטול כספים השייכים לאחרים, לעשות בהם כבשלהם ואז לדרוש עוד, להוצאת גרף אין את הרצון ועזות המצח לנצל את ספקיה ולקוחותיה באופן כל כך ציני. בשולי הדברים אציין כי גם את בקשתכם ל״תספורת״ של 30% שתלווה בפריסת שארית החוב ל 6 תשלומים חודשיים לא טרחתם ללוות בביטחונות מטעם הבעלים , למרות שנשאלתם על כך, והדבר תמוה כשלעצמו, בלשון המעטה.
כאמור: עם קבלת התשלום ע״ס 136,498 ש״ח הוצאת גרף יותר מתשמח להדפיס את העותקים שהזמנתם, לספק אותם לרשת סטימצקי במהירות האפשרית ובכך לתרום להגדלת תזרים המזומנים הן של סטימצקי והן של גרף.
כיון שבימים אלה נראה כי סטימצקי חפצה לצאת לדרך חדשה שכולנו מייחלים להצלחתה, הוצאת גרף תשמח אם החוב של סטימצקי לגרף יכוסה במהירות האפשרית על מנת שיתאפשר גם לנו, בהוצאת גרף, לתרום ולו במעט להצלחתה של דרך זו.
בברכת יום טוב ובהצלחה לכולנו,
רני גרף, מו״ל ועורך ראשי
גרף הוצאה לאור
רני גרף הוא העורך והמו”ל של הוצאת “גרף”, הוצאת ספרים עצמאית המתמחה בפרסום ספרי נוער, מדע בדיוני ופנטסיה וספרים טובים מכל סוגה שהיא. ההוצאה הוקמה בשנת 2004 ועד כה פרסמה למעלה מארבעים ספרים, רבים מהם שהו שבועות ארוכים ברשימות רבי המכר. גרף כתב על החלפת מבצעים תוך דפיקת המו”לים והסופרים בגליון יולי 2012
תגובות
5 תגובות לפוסט “סטימצקי חייבים לי 136,498 שקל, מחלקים בונוסים לבכירים, רוצים שאדפיס להם עוד ספרים על חשבוני”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
אולי עכשיו אפשר להודות שחוק הספרים היה כישלון?
עוז לתמורה בעת פורענות
או: מכתב גלוי למנהלי עם עובד, קיבוץ-פועלים, שוקן, כתר
או: חזרו אל החנויות הפרטיות, שם תיוושעו.
קריאה חטופה בעיתונים וידיעה לא מעמיקה במצב, מספרת לנו סיפור ברור. התהליכים שיצאו משליטה וסחרור מחירי הספרים (ארבעה במאה וכד’) הביאו אתכם ואת הענף כולו למשבר עמוק ביותר.
אתם ורבים אחרים, מניחים בהסתברות גבוהה, שבזמן הקרוב, סכומים בני שש ושבע ספרות ירשמו במאזנים שלכם כחוב אבוד. לקורא שאיננו מצוי בפרטים נאמר שקוראים לכך “הקשיים הקיומיים איתם מתמודדת רשת סטמצקי”. אין צורך בבקיאות של מנהלי החשבונות שלכם במאזנים כדי להבין, שבסיומן של שבע שנים רעות, אתם נמצאים אל מול מצב כלכלי שאין קשה ממנו.
אבל (הרי חייב להיות אבל), משבר – כשם שהוא זמן מועד לפורענות, יכול גם להיות מנוף לשינויים דרמטיים. שינויים, שהזמן שהבשיל – מביא את הבהירות שיש צורך קיומי לטפל בהם. נושאי יסוד ששגרת היום-יום דחקה ושמקבילית כוחות פנימית מנעה את יישומם מבעוד זמן.
מדוע שיתפנו פעולה כל כך הרבה זמן עם תהליך שידענו שהוא הורס את תשתית הקיום שלנו?
למה לא גילינו בתוכנו את היכולת והנכונות לומר, עד כאן! למה רק אחרי שהגל עובר אותנו, אנו מחילים לחשוב שצריך אחרת?
כמו תמיד בעיתות משבר, אחד התנאים הבסיסיים הוא לא לשקוע בייאוש, בהאשמות אישיות או בחפירה איפה טעינו, מה היינו יכולים לעשות טוב יותר וכיוצא באלה, עינינים שכעת לא מסייעים במאום.
השאלה הראשונה שיש לשאול היא, מהו היתרון הקבוע שלי, מהם החוזקות שלי.
על כך ניתן לענות בקלות: מול”ים יקרים אתם/אתן הם אלה המחזיקים את אוצרות תרבות הקריאה שלנו!!
האם שכחתם שרוב הסופרים החשובים נמצאים בקטלוג שלכם.
מנקודת המבט שלי, כמי שנפגש אם קוראים יום יום, אני יכול להעיד, שיש ציבור גדול, בהיקף מספיק, שצריך את הכותרים שלכם, ואף יעשה מאמץ להשיגם.
לקוראינו שאינם בקיאים ברזי המולות רשימה חלקים בלבד: עגנון, עמיחי, אפלטון, ניטשה, אלתרמן, שבתאי, סרמגו, גולדברג, מוריסון, סלינג’ר, רביקוביץ, שלו (שניהם), יהושוע, קנז, וולך, עוז, אבידן, ויזלטיר, גרסיה-מרקס, משעול, מורקמי.
ועוד לא אמרנו כלום על ספרי הילדים האהובים שאצל חלק מכם, הם היסוד הכלכלי החשוב בהוצאה.
או בעברית פשוטה – מי לא? וסליחה עם כל אלה שנשמטו מזכרוני ברגע זה, או שקצרה היריעה מלהכילם.
בשנים האחרונות השתררה ההנחה שדואופול “רוצחי השוק”,[ תרגום מילולי למושג הלקוח מתחום ניהול המכירות והשיווק Category Killers}, הם המלכים.
לא קל לומר זאת, אך זה התפתח מכיוון שאתם, בראיה לטווח קצר – אפשרתם זאת. מהטעם הפשוט, שלמרות שליטתכם האמיתית בשוק, נסחפתם לפעילות שנגדה את האינטרסים הבסיסיים שלכם, של השוק ושל הקוראים. באותה הזדמנות, שהעדפתם את הרשתות, זנחתם את החנויות הפרטיות ולא נתתם להן כלים להתמודד עם המצב. חוקי הכלכלה גזרו שרבות מהן נסגרו וכך נהיתם תלויים עוד יותר ברשות וחו”ח.
זאת בשעה שדווקא החנויות “הקטנות” והאיכותיות, הן בעלות הברית הטבעית שלכם.
כדאי לזכו,ר יצרני המזון הגדולים התמודדו עם בעייה דומה לפני כחמש-עשרה שנה כשדואופול שופרסל-קואופ (מגה) איים עליהם, וידע על המצב בחו”ל סימן את הכיוון. שלא כמוכם, הם עזרו לקמעונאים על ידי השוואת תנאים ואפשרו להם להתמודד עם הרשתות. כיום, קבוצה זו הגיעה למיצוב משמעותי בשוק, המחירים לצרכן ירדו והיצרנים ניצלו.
שני אנשי ספר שירה חפר ואריאל קון מהוצאת “זיקית” מראים לנו בשנתיים האחרונות שאפשר אחרת: ספרים איכותיים עם מבנה מחיר (50 שח לצרכן ו30 שח לחנות) סבירים ושקופים מביאים להצלחה.
אז אחרי כל ההקדמה המעצבנת הזאת, מה אתה כבר רוצה לומר?
– האמינו בעצמכם,
– האמינו בערך הנכסי של הכותרים שלכם
– האמינו בצורך של קבוצה גדולה באוכלוסיה לקרוא את שאתם מפרסמים.
– ו- וכאן בא הו- החשוב, וחזרו למבנה מחיר הגיוני לספרים. מבנה מחיר שיקבע מחיר מאוזן לספרים וישאיר בידכם את החלק הראוי כדי שתתקיימו, כדי שתוכלו לשלם הגון לעושים במלאכת הספרות וכדי שתשקיעו בספרים טובים בהמשך.
אתם בודאי יודעים שמחירי הספרים השתוללו לגובה חסר כל ביסוס כלכלי רק בגלל מבצעי ההנחות המיותרים. אתם יודעים שעלות הפקה של ספר ורווח סביר נמצאים במקום אחר , מקום שיכול להיות שפוי לגמרי.
רק לסבר את אוזני הקוראים, הפקת ספר קרטון לילדים עולה כיום (בסין) דולר עד דולר וחצי. הדפסת (דפוס וכריכה) של ספר קריאה עולה 8-12 ש”ח כן, אני יודע שזה רק חלק ממבנה העלות, אך כדאי לדעת זאת כשמיצבים מבנה מחיר שפוי.
כן, קיימת נוסחת פלאים: פרסמו, כל אחד בנפרד כמובן, שהרי אסור לתאם מחירים, מבנה מחיר הגיוני לספרים. ידעו את השוק במחיר לצרכן, ובמחיר לחנות, מכרו ישירות באתרים שלכם במחיר הקמעונאי (אל תתחרו בחנויות כי הן בעלות הברית שלכם) והחשוב ביותר עמדו בשקיפות במבנה מחיר הגון וראוי זה. כשתצאו מהסחרור תוכלו להוזיל את מחיר לצרכן ולהעלות את הרווח שלכם. מי שלא יקבל את תנאי הקנייה שלכם, ינסה להסתדר בלי הספרים שלכם, וייווכח שאי-אפשר. מכיוון שתציעו מרווח הוגן לחנות, מחיר שמאפשר לה להתקיים, תוך זמן קצר השוק יתרגל ויתאזן. כשחנויות פרטיות תוכלנה להתקיים, יפתחו שוב רבות. בחנויות שונות יתפתח גם מגוון המתאים למקום ומבחר איכותי של ספרים .
רוצים קצת דוגמאות? את ספרי הקרטון לילדים אפשר למכור בנוסחת 40 שח (לצרכן) 25 שח (לחנות). זוכרים, עלות ההפקה שלהם 4-6 שח.
ספרי קריאה בחמישים ושישים שח לצרכן ובשלושים ושלושים וחמישה שח בהתאמה.
הקטסטרופה הרי כבר כאן, סביר להניח שאפילו צ’קים להדבקה על הקירות לא תראו. “שוב מאותו דבר” כבר נוסה שוב ושוב.
אבל המשבר, ברוח הגבית שחוק הספרים נותן, יכול לחולל מציאות חדשה של win-win לכולם.
גלעד אלון (60) שותף ב”קרון הספרים” חנות לספרים יד-שנייה בקרית טבעון.
למה ספר שעלות ההפקה שלו היא 5 ש”ח יימכר ב 40?
אין אף ספר שעלות הפקת עותק שלו היא 5 ש״ח. גם אם מחשבים רק את עלויות הדפוס, ההפקה היא בסביבות 8-10 ש״ח (תלוי בעובי הספר וגודל המהדורה). ברגע שמכניסים גם את העלויות ההכרחיות של תרגום, עריכה, הגהה, עיצוב כריכה, עימוד,תשלום לבעלי הזכויות ותמלוגים, אנו מגיעים לעלות גבוהה בהרבה.
נניח להפיק ספר עולה 100 אלף ש”ח. כל ספר עולה 10 ש”ח.
אם נניח שאחד מאלף קורא את הספר, אז זה 7,000 ספרים.
אז הם עולים :
170 אלף ש”ח. זאת אומרת בשביל לכסות את ההוצאה, צריך קצת יותר מ 24 ש”ח לספר. אז ב 40 ש”ח לספר, יש רווח של 110 אלף ש”ח, שזה לא היסטרי.
טוב, הבעיה היא פה העלות הגבוהה של 100 אלף ש”ח להפקת ספר, לעומת כמות המכירות הקטנה יחסית.
הפיתרון הוא כמובן בהורדת עלויות להפקת הספר.