קרקס ללימוד יהדות // סמול טוק

סתיו מישר רוצה לתת לילדים שלכם חינוך יהודי טוב, אז היא עושה להם קרקס

מה הקשר בין קרקס לחינוך?
“קרקס כאמצעי לחינוך לכישורי חיים וכישורים חברתיים ומוטוריים זה משהו שקיים כבר שנים. יש בכל העולם ארגונים של קרקס חברתי שמלמדים ילדים ג’אג’לינג, אקרובטיקה, ליצנות וכל מיני דברים כאלה כאמצעי לרכישה של קואורדינציה, של כישורי עבודת צוות, תקשורת וכישורים מוטוריים. הדברים האלה עוזרים לילדים גם נורמטיביים וגם עם קשיים וצרכים מיוחדים לרכוש מיומנויות. חינוך יהודי וקרקס, ככל שידוע לי, אני הראשונה שחשבה לחבר בין השניים, ככה שאני יוצרת את זה די ממוחי הקודח בעודי מתקדמת”.

מה ייחודי בקישור שאת עושה בין קרקס לבין חינוך יהודי?
“אני לא זוכרת מי אמר את זה, אבל פסיכולוג כזה או אחר מצא שילדים לומדים כ-20% ממה שהם שומעים, 30% ממה שהם רואים ואני חושבת 80% ממה שהם עושים. כך שישנו הוכחות בשטח שיש יותר תועלת בלימוד שהוא אקטיבי ושיתופי מאשר משהו שהוא פרונטלי ממקום של להרצות. סתיו מישר. צילום: שירין טינאטי
יש המון בתי ספר ואפיקים שמשתמשים במוזיקה, במחול, בתאטרון בשביל ללמד. אני פשוט הבאתי את הקרקס כי זה מה שאני עושה, וזו התשוקה שלי והמגנט סביבו סובבים חיי בשנים האחרונות. אני עובדת בחינוך יהודי כבר שנים, אז כשהתחלתי לעסוק בקרקס זה פשוט נראה טבעי להתחיל להביא את מה שאני אוהבת ונותן לי ניצוץ בעיניים לכיתה, בתקווה לתת את הניצוץ הזה גם לילדים שלי. התחלתי לחשוב איך אפשר להשיק בין שני התחומים האלה והצלחתי למצוא כל מיני שיעורים יעודיים, ערכים ונושאים שאפשר להביא אליהם את הקרקס, בין אם זה אקרובטיקה, ג’אגלינג או כל מיני דברים קטנים. אני קוראת לזה Dreamcoat Experience, מחווה למחזמר ‘יוסף וכתונת הפסים המשגעת’, מתוך איזושהי גישה ליהדות שהיא צבעונית ורב-תחומית כמו הכתונת”.

את חיה ופועלת בניו יורק. איך את מלמדת שם?
“כשחיים במציאות הישראלית של סכנה ופיגועים ומלחמות וכל זה, מאוד קל להרגיש קרובים אחד לשני. אבל פה, בשביל הילדים שאני מלמדת אותם, ארץ ישראל זה משהו נורא רחוק ובלתי נתפס. יהדות זה משהו שהם עושים פעם-פעמיים בשבוע, הולכים לבית כנסת, ולא ממש משהו שהם מרגישים שהוא חלק מהאישיות ומהחיים שלהם. המשפט ‘כל בני ישראל ערבים זה לזה’ הוא משהו שלא קל להעביר וללמד אותו. מצאתי שאקרובטיקה ופרטנר-אקרו, כלומר שותפות אקרובטים בין אנשים, זה משהו שמעביר בצורה נורא ברורה מה זה אומר להיות ערב אחד לשני. ברגע שאתה על הגב ומרים משקל של מישהו בידיים או ברגליים, אתה מרגיש אחריות וערבות. אם תפיל אותו חס וחלילה על הראש זה לא יהיה נעים, ובטח ובטח אם תפיל אותו על עצמך. אחרי פעילות כזאת אפשרי לפתוח דיון איך זה להיות ערב לשלומו של מישהו אחר. הבנאדם האוויר – איך הרגיש עבורך לסמוך על מישהו אחר, לתת לו להיות ערב לך”.

את מגיעה לביקורים בארץ. את מתכוונת להעביר כאן שיעורי קרקס וחינוך יהודי?
“הייתי נורא שמחה לעשות את הפעילויות האלה גם בארץ, אבל מרגיש לי כאילו הדת בארץ היא משהו ששייך לדתיים החרדים, לאורתודוקסים, הם ניכסו את זה לעצמם, וכל מי שמנסה למצוא גישה אחרת ליהדות, יותר פלורליסטית ומודרנית, זה נורא קשה. כשאני התחלתי לעסוק בזה התגובה המיידית של אמא שלי היתה, ‘אוי, אל תתני להם להפוך אותך לאחת מהם’. אם היה לזה קהל בארץ, אם היו מזמינים אותי לעשות תוכנית כזאת במקום שהוא לא דתי, לא משיחי, אלא מקום שמלמד יהדות כמשהו שהוא חברתי ותרבותי, הייתי שמחה. אבל אין לי מושג אפילו איפה לחפש מקום כזה”.

קל לדמיין איך עסקני דת לא יראו בעין יפה אישה בבגדי קרקס צמודים מלמדת יהדות.
“באמת בתחילת דרכי בחינוך היהודי עבדתי אצל חב”ד, אצל אורתודוקסים מודרניים. הייתי כמובן מתלבשת כמו שצריך, שרוולים ארוכים, מכסה את כל הקעקועים כדי לא להעליב אף אחד. בזמנו היה לי שיער כחול, ובית הכנסת שלימדתי בו שנתיים, ומאוד אהבו אותי, הממונה עלי נאלצה לפטר אותי משום שהשיער הכחול לא התאים ואני חושבת שהיא מאוד הופתעה כשחילונית שכמותי אמרה לה, ‘גברת, אני יודעת את החוקים וההלכה, אין שום דבר נגד צביעת שיער, את לא יכולה להביא לי את זה בתור עילה לפיטורים. זה לא נכון’. היא השפילה את הראש ואמרה, ‘אני אומד אוהבת אותך כמו
שאת אבל ההורים אומרים שאת לא מודל יהודי טוב לילדים שלהם'”.

התפרסם במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 30.1.2015

6 בפברואר, 2015 | בנושאים סמול טוק 

תגובות

תגובה אחת לפוסט “קרקס ללימוד יהדות // סמול טוק”

  1. לג'גל מחאה בקרקס // סמול טוק - חדר 404 on 29 באפריל, 2015 07:06

    […] קרקסים: סתיו מישר מציעה לימודי יהדות באמצעות קרקס; אורית נבו רוצה להכיר לכם את הקרקס העכשווי; הקרקס של […]

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.