הטרדה כל ארבע שניות – מה זה אומר להיות גיימרית // עדי שיפר


עדי שיפר

למה נשים נתפסות בטעות כגיימריות גרועות מגברים, למה קשה להן יותר להתפרנס מהתחום, ואיך זה שהמצב בישראל קצת יותר טוב? עדי שיפר (37), מהנדסת מכונות, גיקית וגיימרית, מציעה תשובות

ההורים שלי קנו לי אמסטרד 64K ליום הולדת 6. לקח רבע שעה לטעון כל משחק מקסטה (כמו של טייפ). לאורך השנים מאז אני משחקת ברמות משתנות של רצינות והשקעה, כמעט רק במחשב – לא אוהבת קונסולות. באופן כללי אני נוטה לתחומי עניין שבהם אני מיעוט נשי – במיוחד בקבוצת הגיל שלי – גיימינג, גיקיות כללית וגם הנדסת מכונות. להיות מיעוט אף פעם לא הפריע לי ולא מנע ממני לעשות את מה שאני רוצה, אבל ברור לי שנערות ונשים בעלות אופי שונה יכולות להידחק מהתחומים האלה בגלל יחס שונה, גם אם לא תמיד מפלה.

עוד בנושא: ראיון עם במאית GTFO, סרט תיעודי על הקשיים של נשים בעולם הגיימינג

אחת ה”הוכחות” של תוקפי הגיימריות לכך שנשים נחותות מגברים בגיימינג היא שיש הרבה פחות גיימריות מקצועיות מאשר גיימרים מקצועיים. זה נכון, אבל הסיבות לכך הרבה יותר מורכבות מהיכולת הטכנית לשחק את המשחק. במהלך חיינו כגיימרים, כולנו חוטפים על הראש על זה שאנחנו מבזבזים את הזמן שלנו. גיימרים מקצוענים סופגים את זה בצורה הרבה יותר קשה, בעיקר מהמשפחה – אין כמעט הורה שלא יהיה מודאג כשהילד שלו משקיע את העתיד שלו במשחקי מחשב. הלחץ שמופעל על אישה שרוצה לעסוק בגיימינג מקצועי גדול הרבה יותר, בגלל הציפיות השונות מנשים שעדיין קיימות אצל רוב האנשים. צריך אופי חזק מאד כדי לעמוד בלחצים האלה.

פריים מהסרט GTFO של שאנון סאן-היגינסון

אז נגיד שגיימרית הצליחה והגיעה לתחרות חשובה – כל העיניים עליה, והלחץ הוא פי כמה מאשר זה שמופעל על הגברים. ואז, כשהיא בלחץ אטומי כי היא האשה היחידה וכולם מסתכלים עליה, וההורים שלה מיואשים ממנה והיא פשוט חייבת להצליח – היא מפסידה – לא משנה אם בגלל הלחץ או פשוט כי לפעמים מפסידים. מיד קופץ כל האינטרנט ש”נשים גרועות במשחקי מחשב, ותחזרי למטבח, אבל יש לה דווקא ציצים יפים, וואלה הייתי עושה אותה”.

בנוסף לזה, עולם הגיימינג המקצועי מבוסס היום על הכנסות מ”סטרימינג”, שחקנים מקצועיים משדרים משחקים בשידור חי ומתפרנסים מפרסומות, מנויים וטיפים שהצופים נותנים להם. חלק גדול מהעניין הוא צ’ט שרץ במקביל לשידור שבו הצופים יכולים להתכתב. ברגע שעל המסך מופיעה אישה, כל הצ’ט מתמלא בהטרדות מיניות בכמות בלתי נתפסת ובלתי ניתנת לשליטה. בשתי דקות אקראיות שסרקתי בסרטון אחד, ספרתי כמעט שלושים הודעות של הטרדה מינית. הטרדה כל ארבע שניות.

אם הגיימריות יחסמו כל מי שמטריד אותן, לא יהיה להן כסף, שלא לדבר על זה שהן יתעסקו כל הזמן רק בזה וכולם ישנאו אותן כי הן מעיזות להגיד שזה לא בסדר. אז יוצא שהפרנסה שלהן תלויה באותם אנשים שמבזים אותן על בסיס יומיומי. ובל נשכח שבאווירה הזאת הן גם צריכות לשחק – ולשחק טוב – כדי שאנשים ימשיכו להסתכל עליהן. למען ההגינות אציין שיש קהילות סטרימינג בוגרות ומהוגנות יותר.

הקהילה הגיימרית והגיקית בישראל שונה, בגדול, מזו האמריקאית. במובנים רבים, הקהילה הישראלית בוגרת יותר נפשית, למרות שכרונולוגית היא דווקא צעירה יותר. ואני לא חושבת שזה סותר – הקהילה הגיקית האמריקאית עדיין מובלת על ידי אנשים מבוגרים שדוחפים את הדעות המיושנות שלהם לקדמת הבמה, בעוד שבישראל הקהילה צעירה בהרבה, עם אחוז גבוה של נערות ונשים צעירות, ולכן התפיסה פרוגרסיבית יותר ונשים ונערות מתקבלות פה יותר בקלות ועם פחות סטיגמות.


עדי שיפר היא מהנדסת מכונות. הטור פורסם בגירסה שונה מעט בשבועון “טיים אאוט תל אביב”, 23.8.2015

תגובות

2 תגובות לפוסט “הטרדה כל ארבע שניות – מה זה אומר להיות גיימרית // עדי שיפר”

  1. » שחקי שחקי: נשים נגד הטרדות ואיומים בגיימינג on 26 באוגוסט, 2015 12:37

    […] […]

  2. יובל on 29 באוגוסט, 2015 15:56

    ״הציפיות השונות מנשים שעדיין קיימות אצל רוב האנשים״.
    מה.

פרסום תגובה