ג’ונגל העבודה של אמזון, הוצאת ספרי המד”ב החדשה של דידי חנוך ואלגוריתם מנוּעי הטיסה // רבע לדיגיטל
נהר הדמעות
היחס הגרוע של אמזון לעובדי המחסנים שלה ידוע זה מכבר. כתבה בניו יורק טיימס מגלה (או מזכירה, למי שכבר ידע) שגם עובדי הצווארון הלבן של החברה סובלים, במקרה שלהם מסביבת עבודה תחרותית עד כדי עידוד הלשנה לבוסים על קולגות, בכי על בסיס קבוע ופגיעה בבריאות.
ד”ר יובל דרור, שכתב פוסט בנושא, הסביר בראיון עם המפיקה ענת קורול כי באמזון יש שלושה דברים חשובים, בסדר החשיבות הבא: העבודה, החיים והאיזון בין העבודה לבין החיים. את היחס של אמזון לעובדים הוא מגדיר כדרוויניזם חברתי וניצול ברוטלי של כוח העבודה. “זו תרבות ארגונית שמורכבת מאינספור מנגנונים, טכנולוגיות ושיטות”, אומר דרור. “התרבות הארגונית הזו בנויה מכל מיני עקרונות, כשאחד הבולטים בהם הוא שהכל מדיד. אפשר למדוד וצריך למדוד. כלומר מודדים כל צעד ופעולה של העובדים – הן עובדי המחסן הפשוטים והן עובדי המטה. מודדים את הזמן שלוקח למחסנאים להגיע מנקודה לנקודה, כמה זמן הם נחים, כמה זמן לוקח להם לארוז. שם ממש מודדים פעילות פיזית. אצל אנשי המטה – בתפקידי תוכן, שיווק, תמיכה טכנית, פיתוח עסקי, הם נמדדים ע”י המנהלים, גם עמיתים מדרגים עמיתים, הם מקבלים משוב מכל אחד ויש יעדים שצריך לראות אם הם עומדים בהם ובתוך כמה זמן. ישנן שיחות חתך, והם כל הזמן בפני מבחן. בסופו של דבר אצל אנשי המטה – כל עובד מקבל ציון ואצל אנשי המחסן – הם נמדדים לפי כמות ההערות שהם מקבלים. לאחר מכן, פשוט מפטרים את אלו שנמצאים באחוזון התחתון.”
הגישה שלפיה פועלת אמזון, בהתאם לאידיאולוגיה של המנכ”ל המייסד ג’ף בזוס, לא הומצאה שם. “הגישה הזו היתה מאוד פופולרית בהרבה חברות אמריקאיות, שבהדרגה נסוגות ממנה. אחת החברות הידועות בעלות השיטה הזו היתה מיקרוסופט, שהחליטה להפסיק איתה כיוון שהיא ייצרה כל כך הרבה אינטריגות ורעש בארגון, שזה לא לתאר. עובדים מסבירים שכיוון שהם מקבלים ציון ביחס לאחרים בחברה, רצונם הוא שעובד אחר יקבל ציון נמוך יותר משלהם. כך שיש התנכלויות וקליקות, וזה פשוט דרוויניזם חברתי. עם מלחמת הכל בכל.ומה שמיוחד באמזון – כאן מעודדים את זה”.
השיטה מבוססת על אידיאולוגיה ברורה, מסביר דרור: “אם במיקרוסופט השיטה הזו היוותה בעייה, באמזון זו המדיניות. המנכ”ל בזוס סבור שארגונים שפועלים בהרמוניה, שמגיעים להחלטות בקונצנזוס, הם ארגונים לא טובים. כי לאף אחד לא אכפת שם ואף אחד לא רוצה לריב, ולכן כאידיאולוגייה הוא מאמין במלחמות. הוא מעודד את העובדים להיכנס אחד בשני בדיונים, בפנים אל פנים”.
לצד זאת, אמזון היא חברה שמתפקדת כלפי חוץ באופן נהדר, לדעת דרור. “אמזון כחברה היא חברה מהממת, מדהימה, עם הישגים יוצאי דופן. היא גם חברה מאוד מצליחה כמעט מכל בחינה שהיא. הטענה של עובדים שהתראיינו (ולא הרבה מאוד עשו זאת) היא שהחברה לוקחת על עצמה כאלה אתגרים, שאינך יכול להצליח בהם אלא אם אתה דוחף אותם עד הקצה. אז יש מאחורי זה אידיאולוגייה ניהולית שאומרת זו הדרך להקים אימפריה. בזוס אמר בעצמו – מי שמחפש לעצמו חיים פרטיים, זה לא המקום בשבילו”.
מד”ב חדש מופלא
דידי חנוך עסק במגוון רחב של תחומים – הוא עיתונאי, ברמן ומתרגם בדימוס, עורך המד”ב והפנטזיה של הוצאת “אופוס” בעבר ושל הוצאת “מודן” לשעבר. קורא מד”ב מגיל 6, ועכשיו מקים הוצאת המדע הבדיוני “נובה”, בתום גיוס מימון-קהל מוצלח של 77,290 שקלים, שהם 110% מסכום היעד, וכל זאת ב-30 יום.
זהו לא מימון-הקהל הראשון שעשה חנוך. ב-2013 רצה להתנסות בכך, לאור העובדה שסיקר את תחום מימון-הקהל במדור שבועי במוסף הארץ. הניסוי הוכתר בהצלחה. “גייסתי 10,000 ש”ח וטסתי לכנס המדע הבינלאומי”, סיפר בשיחה עם המפיקה ענת קורול.
חנוך חולם כבר תקופה ארוכה על הקמת הוצאה לאור שתעסוק במדע בדיוני. וכמי שהיה עורך המד”ב בהוצאות גדולות, הוא מסביר למה ישנה חשיבות להוצאה שתתעסק אך ורק בזה: “ההוצאות בוחרות איך להשקיע את המשאבים שלהן, ואם נתייחס למודן, המידה שבה החליטו להשקיע במד”ב, גם מבחינת העבודה על הספרים וגם בקידומם, היתה מוגבלת”.
חנוך הרגיש שהוא האדם הנכון להקמת ההוצאה, לא רק בזכות ניסיונו אלא גם בזכות חזונו. “החלום שלי התבשל הרבה זמן והבנתי שזה נכון כי אני חושב שבגלל שאני איש טכנולוגיה, יש לי מושג לא רע לאן הכיוון של הספרים הולך – מבחינת השוק. עולם הנייר עומד להיעלם והשוק יהפוך להיות דיגיטלי. ואז חשבתי שאם אני יודע מה הולך לקרות, עדיף שבמקום שאגיד עוד 10 שנים ‘ידעתי שזה מה שיקרה’, פשוט אנסה ללכת על זה ולהפיק מזה מה שאפשר”.
החלום הישן של חנוך הפך בתקופה האחרונה לחלום הדורש מימוש. הוא מסביר מה היה הטריגר לכך. “עבדתי עבור מיזם הספרים האלקטרוני getbooks. מלבד להוציא ספרים דיגיטליים של הוצאות ספרים קיימות, הם רצו להשיק ספרים משלהם. אבל המשא ומתן עם כל ההוצאות הלך מצויין, והם הבינו שזה מטופש מצדם גם להיות מו”ל וגם להיות פלטפורמה, אז הם ביטלו את כל סדרת המקור שתכננו. אבל בהוצאה היו שני ספרי מד”ב שכבר תורגמו ונערכו, שאחד מהם אני תרגמתי. שני הספרים הללו הם ראשונים בסדרה, ולכן הבנתי שחבל יהיה להשאיר אותם כך, ושאני יכול להוציא אותם בזמן די קצר ויהיה להם קל יותר להגיע למדף. חשבתי שזו הזדמנות מצויינת לממש את החלום ולהקים הוצאה”.
למרות חזונו בתחום הדיגיטלי, את שני הספרים הראשונים בהוצאה יוציא על נייר, דרך גטבוקס. אולם הספר השלישי שבחר חנוך, וטרם תורגם, יצא בסביבות שבוע הספר של 2016, במהדורת נייר ובמהדורה דיגיטלית.
בעולם הרשת קל מאוד להעתיק ספרים, וחנוך החליט שספריו לא יהיו חסומים בנז”ק (אמצעים לניהול זכויות קניין, DRM באנגלית). הוא מסביר מדוע, וגם למה פיראטיות דווקא מקדמת מכירות: “מחקרים מראים שהצרכנים הגדולים ביותר של מדיה אלקטרונית הם פיראטים. הסופר ניל גיימן סיפר שבהתחלה כשראה שיש פיראטיות של הספרים שלו הוא כעס, אבל אז ראה את המספרים – ובכל שוק שבו הייתה מכירה פיראטית, הייתה עליה במכירות. לכן אנחנו עומדים למכור את ספרינו בלי DRM. גם כי לא היו עד כה DRM שלא פיצחו, וגם כי DRM פוגע ברוכשים הלגיטימיים שלא יכולים נגיד להחליף פורמט של הספר, להעביר אותו בין תוכנות ובין מחשב לסמארטפון. זה קיים רק כדי לספק את הפחד מ’אוי ואבוי, יעתיקור”.
חנוך לא מתכוון לפעול כהוצאות הרגילות גם בתחום נוסף – השקט והסודיות שאופפים את ההוצאות. “בעולם הספרות בישראל אנשים נוטים לפעול עם הקלפים קרוב לחזה, מכריזים על ספר רק בשלב מאוד מתקדם, ואני לא רואה בזה הרבה טעם. כשיהיה לי מה לעדכן וברגע שיהיה חוזה, אעדכן”.
קהל היעד של חנוך מתמקד בקהילת המד”ב בישראל. “הקהל הראשוני הוא חובבי המדע הבדיוני והפנטזיה בארץ. זו קהילה שאני חלק ממנה, מכיר, מעורב בכנס אייקון הרבה מאוד שנים. זה הקהל שחשוב שנשרת נאמנה. לא ניתן לאמוד את הקהל הזה, אבל ספרי נוער בז’אנר מוכרים עשרות אלפים, וחלק מאותם אנשים נשארים בז’אנר גם אחרי גיל ההתבגרות”.
חנוך רואה את הוצאתו עוסקת בעיקר בתרגום ספרי מד”ב מחו”ל, הנגשתם לחובבי הז’אנר שמעדיפים לקרוא בעברית תרגומים איכותיים, ולא תמיד יש בנמצא, ופחות בהוצאת ספרי מקור. “כרגע זה לא משהו שאנחנו מתכננים לעשות כי זה פשוט לא הכישורים שלי אישית, הכישורים שלי הם לא עריכה מלווה. זה מקצוע אחר לגמרי ומומחיות אחרת לגמרי. אם מישהו בא עם ספר, אני מניח שאוכל לעזור אם יהיה קושי אבל לא ברמה שהוצאות אחרות יוכלו. גם אני עצמי משתעשע ברעיון של לכתוב מד”ב כבר הרבה שנים, אבל בינתיים כתבתי מספר מאוד מצומצם של סיפורים וזה לא שזה לא מעניין אותי, זה פשוט דורש מיקוד שאין לי כל כך. מה גם שיותר מעניין אותי אישית להיות אוצר ולא יוצר.”
אחד הדברים שהכי ריגשו את חנוך במהלך הגיוס הגיע מסופרים ויוצרים מקומיים. “הייתה התגייסות מדהימה של אנשים שתרמו תמורות [מתנות למממנים] – ניתן לראות אותן ברשימה משמאל בקמפיין ההדסטרט. הכל דברים שאנשים פנו אלי ואמרו ‘אני יכול’, או ברוב המקרים ‘יכולה’. אנשים הציעו לתרום ספרים שלהם, הרצאות…”. והייתה גם תרומה מיוחדת נוספת. “שני הסופרים של הספרים הראשונים בהוצאה הציעו כאחת מתמורות הקמפיין למממנים, לאפשר למממן לבחור שם לדמות בספר הבא שלהם (מתוך כמה אופציות שיציע הסופר)”.
“הספרים הראשונים בהוצאה הם ‘חיי טאו’ מאת ווסלי צ’ו, ספר מד”ב מבריק, שעומד בפני עצמו בעודו פותח סדרה, ושואל את השאלה: מה אם מאחורי כל סכסוך גדול ורבות מפריצות הדרך בהיסטוריה האנושית עומדים חייזרים שמסתתרים בגופם ומוחם של אנשי מפתח, ומה קורה כשאחד החייזרים האלה, שנלחם לצד האנושות, נאלץ להחליף את המארח האנושי שלו, סוכן חשאי מקצוען מהטובים ביותר, במתכנת אסייתי צעיר, מרושל ונטול כושר?; ו’מת ברובו’ מאת מקס גלדסטון, ספר פנטזיה נהדר, שגם הוא עומד בפני עצמו בעודו פותח סדרה. בעולם שבו פעם היו אלים הכוח המניע של מסחר ואנרגיה, עד שהובסו במלחמה כנגד מכשפים רבי עוצמה, אחד האלים הנותרים מת. טארה אברנת’י, עורכת דין צעירה במשרד בעלי אוב, מגויסת לבוא לעירו ולגלות מה קרה. למה מת קוס, אל האש של אלט קואולומב, ומה אפשר לעשות עם זה? הספר השלישי שטרם תורגם הוא ‘UNROOTD’ של נעמי נוביק. הספר מתרחש בגרסה פנטסטית של פולין. אניישקה היא נערה בת שבע עשרה, אחת מכמה “בנות-דרקון”, כפי שמכנים בעמק את אלו שנולדו בגיל שאומר שבגיל שבע עשרה אחת מהן תיבחר. אבל היא לא ממש מודאגת בשביל עצמה. כולם יודעים שחברתה הטובה קאשיה תיבחר. הדרקון תמיד בוחר את הנערה המיוחדת ביותר, וקאשיה היא היפה ביותר, המקסימה ביותר, המוכשרת ביותר. זהו אחד מספרי הפנטסיה הטובים ביותר שקראתי. נוביק מודעת לכל הנוסחאות, בוחרת מהן בקפידה, ומפיחה בהן חיים חדשים, זוויות חדשות. זה ספר שמספר סיפור אפי ואישי, סיפור על התבגרות וחברות ואהבה, על קסם אפל ומאיפה – ולמה – הוא בא, על משפחה”.
טוס לי מהעיניים!
רשימות מנוּעי הטיסה של ארה”ב מורכבות על סמך תוכנות שמחשבות את סיכוייו של אדם להוות סכנה, ולא על סמך פשעים שביצע.
הדברים התגלו בבית משפט פדרלי באורגון, שדן בעתירה של האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU) על כך שהממשל לא מאפשר לאנשים שהוכנסו לרשימות השחורות הללו דרכים משמעותיות לצאת מהן. נציגי משרד המשפטים האמריקאי מסרו לבית המשפט כי “מעצם טבעו, זיהוי אינדיבידואלים ש’עלולים להוות איום לתעופה אזרחית או בטחון לאומי’ הוא שיפוט חיזויי (predictive judgment) שמטרתו למנוע מעשי טרור עתידיים בהקשר לא ודאי.
האם בניגוד לבני אדם, אלגוריתמים באמת יכולים לקבל החלטות כאלו ללא משוא פנים ודעות קדומות? לא, אם להסתמך על דברים שאומרת סינת’יה דוורק, מדענית מחשב שעובדת במיקרוסופט ריסרץ’. לדבריה, אלגוריתמים נכתבים על ידי בני אדם, שמקודדים לתוכם, בתום לב או בזדון, את הדעות הקדומות שלהם; ומקבלים החלטות בהתבסס על ניתוח נתונים, שבעצמם עלולים להיות מבוססים על דעות קדומות (למשל, אלגוריתם שמחליט מי ראוי להתקבל לאוניברסיטה, ולכאורה נעדר דעות קדומות גזעניות, למעשה מנתח נתונים של מועמדים שהתקבלו בעבר על ידי בוחנים אנושיים שלא נעדרו דעות קדומות גזעניות).
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
תגובות
3 תגובות לפוסט “ג’ונגל העבודה של אמזון, הוצאת ספרי המד”ב החדשה של דידי חנוך ואלגוריתם מנוּעי הטיסה // רבע לדיגיטל”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
דו”ח מיוחד (The Minority Report)
ובהמשך לזה שקידוד תוכניתני שעוסק באנשים וחיות לא חף מדיעה קדומה של המתכנת, אפשר להמשיך ולהקיש, שאין כמעט שום עיסוק אנושי שאין לו השלכות פוליטיות
[…] לבוסים על קולגות, בכי על בסיס קבוע ופגיעה בבריאות (עוד על כך בראיון עם יובל דרור ב”רבע לדיגיטל). אחת העדויות הבולטות בכתבה, מפי עובד לשעבר בשם בו […]