אמזון משיבה מלחמה נגד תחקיר הניו יורק טיימס // האחראי על האינטרנט

ב-15.8 פרסם הניו יורק טיימס כתבת תחקיר גדולה, שבה נטען שתנאי ההעסקה במטה אמזון כוללים עבודה תחרותית עד כדי עידוד הלשנה לבוסים על קולגות, בכי על בסיס קבוע ופגיעה בבריאות (עוד על כך בראיון עם יובל דרור ב”רבע לדיגיטל). אחת העדויות הבולטות בכתבה, מפי עובד לשעבר בשם בו אולסון, שעבד בחברה פחות משנתיים בתפקיד שיווק ספרים: “אתה יוצא מחדר ישיבות ורואה אדם בוגר מליט את פניו. כמעט כל אדם שעבדתי איתו, ראיתי אותו בוכה ליד השולחן שלו”.

הכתבה זכתה לפופולריות רבה והיכתה גלים. מנכ”ל אמזון, ג’ף בזוס, מיהר להגיב במכתב ששלח לעובדיו. בין השאר כתב שם: “אני לא מזהה את האמזון הזאת [שתוארה בכתבה] ואני מאוד מקווה שגם אתם לא”.

בחודשיים שעברו מאז פרסומה, הכתבה הפכה להיות זו עם מספר התגובות הגדול ביותר בתולדות אתר הניו יורק טיימס – למעלה מ-6600, רבות מהן של עובדים של אמזון, מהן כאלו שאישרו את הנאמר בתחקיר.

בשלב הזה שלפה אמזון נשק כבד נוסף: ג’יי קרני, סגן נשיא לעניינים תאגידיים גלובליים בחברה, למעשה דובר-העל שלה, ולשעבר דובר הבית הלבן וקודם לכן עיתונאי. קרני פרסם ב”מדיום”, פלטפורמת בלוגים פופולרית בקרב אנשי טכנולוגיה, מאמר – הראשון שלו שם – בכותרת “מה שהניו יורק טיימס לא סיפר לכם”, שבו האשים את הניו יורק טיימס בהסתרת מידע, אי בדיקת עובדות ואי בקשת תגובה על חלקים מהותיים בכתבה.

בין השאר קטל קרני את אולסון, המקור לציטוט החזק על העובדים הבוכים ליד שולחנותיהם, וטען כי “הנה מה שהסיפור לא סיפר לכם על מר אולסון: התקופה הקצרה שלו באמזון הסתיימה אחרי שחקירה חשפה שהוא ניסה לרמות ספקים והסתיר זאת על ידי זיוף רישומים עסקיים. כשעומת עם הראיות, הוא הודה בכך והתפטר מיידית” (אולסון הכחיש זאת בתגובה לניו יורק טיימס). באופן שאינו אופייני להתנהלות של תאגידים מול תחקירים עיתונאיים, קרני חשף מידע פרטי מתוך תיקים אישיים של עובדים נוספים, כדי לערער את טענותיהם נגד שיטת העבודה של החברה.

אחרי שעות ספורות, העורך הראשי של הניו יורק טיימס, דין בקט, הגיב לקרני במאמר שפורסם לא בניו יורק טיימס אלא גם כן ב”מדיום”. הוא טען שאולסון מכחיש שאי פעם הואשם במרמה כפי שקרני טען, הגן על הציטוטים שהובאו מפי עובדים אחרים בכתבה וציין שעובדי אמזון, עובדים-לשעבר ובני משפחותיהם כתבו בטוקבקים לניו יורק טיימס, ברשתות החברתיות ובכתבות בכלי תקשורת אחרים שהסיפור שסופר שם מאוד דומה לזה שהם מכירים, אם כי “היו כמה, כמובן, שלא הסכימו; הסיפור לא קובע שלכל עובד אמזון היה קשה שם”. קרני השיב במאמר נוסף.

בניתוח תקשורתי שפרסמה ווהיני וארה בניו יורקר, היא מסבירה איך קרני הביא את שיטת הדוברות המפוקפקת שלו מהבית הלבן לאמזון:

ב-2011, קרני הפך למזכיר העיתונות של אובמה, ובכהונתו בת שלוש השנים בתפקיד, הוא ועמיתיו השתמשו במדיה החברתי לבצע תכסיס מרשים: לתת לממשל אובמה מוניטין של פתיחות בקרב הציבור, ובו זמנית לתת לעיתונאים מעט מאוד גישה לבית הלבן.

[…]

המאמר של קרני מראה שהוא מביא לאמזון היבט נוסף של הנסיון שלו הן בבית הלבן והן כעיתונאי: הכשרון שלו להיתפס כשקוף ודואג לאמת, אפילו כאשר הוא עוקף את כלי העיתונות המסורתיים על ידי שימוש בפלטפורמות אינטרנטיות שמאפשרות לו לפרוש את הנראטיב שלו. נראה שהוא אפילו מאמץ חלק מהטריקים מספר-המהלכים שלו בבית הלבן – שימוש בסגנון שיחתי, כמו בציוצים של אובמה, ומידע פנימי, כמו בתמונות הבית הלבן שפורסמו באינסטגרם ובמקומות אחרים, ליצירת תוכן כתוב נוח לשיתוף שעובר כאותנטי ואמיתי.

עוד על יחסי ממשל אובמה, הניו מדיה והעיתונות אפשר לקרוא בכתבתי ב”העין השביעית”: הממשל האמריקאי מצהיר שהעיתונות חיונית, אבל מפעיל עיתונאים משל עצמו. ביוטיוב מצהירים שהם לא עוסקים בעיתונות, אבל מקבלים ראיונות בלעדיים מנשיא ארה”ב >>

שודר היום בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30

24 באוקטובר, 2015 | בנושאים האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ