עיריית תל אביב שוב מבטיחה לפנות את מתקני-סיבוך-צריכת-המים של ווש

מתקן-סיבוך-צריכת-מים של ווש בכיכר רבין. צילום: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)

עיריית תל אביב הודיעה שתפנה את מתקני-סיבוך-צריכת-המים של חברת Woosh, שהוצבו לפני יותר משנתיים ברחבי העיר. ההודעה מגיעה כמעט ארבעה חודשים אחרי תום החוזה בין העירייה לבין ווש, ויותר משנה אחרי המועד שבו הפיילוט אמור היה להסתיים לפי הבטחת ראש העירייה רון חולדאי. זו הפעם השנייה שהעירייה מודיעה על פינוי המתקנים, הפעם עם טון יותר תקיף ותוך הפניית אצבע מאשימה לווש.

ביוני 2013 צצו ברחבי תל אביב, משדרות רוטשילד פינת בר אילן ועד תל ברוך, שישה מתקני מים של ווש, חברת הזנק שנתמכה על ידי החממה העסקית לצעירים במאז”ה 9, שמפעילה העירייה. הן העירייה והן ווש ניסו להציג את מתקני-הנפקת-המים כשדרוג של ברזיות המים המסורתיות, אולם מבחינות רבות מדובר בשנמוך: מי שמעוניין לשתות צריך להירשם חד-פעמית לווש ולספק פרטים אישיים, ובכל פעם שהוא רוצה לשתות להיכנס למתקן באמצעות שם וסיסמה, או שבב של דיגיטל, ולהציב בקבוק לקבלת המים – לא ניתן לשתות ישירות מהמתקן. בניגוד לברזיות, המתקן של ווש לא נגיש לאוכלוסיות שונות, ובהן עוברי אורח מזדמנים ודרי רחוב שרוצים לשתות בלי הליך רישום ובלי להסתובב עם בקבוקים, קשישים ובעלי מוגבלויות שיתקשו לתפעל את המתקנים, ילדים מתחת לגיל 13 שתנאי השימוש של המערכת לא מתירים להם להירשם, ויהודים שומרי מצוות שהדת אוסרת עליהם להפעיל מכשירים חשמליים בשבת ובחג.

נסיונותינו לברר מאיפה הגיעו הברזיות לעיר נתקל בנסיונות התחמקות והסתרה מצד ווש והעירייה. כשביקשנו את פרוטוקול הדיון שבו התקבלה ההחלטה, העירייה הפנתה אותנו לחוק חופש המידע. כשביקשנו את החוזה שנחתם בין ווש לעירייה, שני הגופים סירבו להציגו בפנינו. אפילו את פרטי הסקר ששני הגופים הציגו כהצדקה לפרישת המתקנים, שלפיו רוב מוחלט של תושבי העיר (העירייה טענה שמדובר ב-80% מהמשיבים, ווש טענה ל-86%) מעדיפים לקנות מים מינרליים מאשר לשתות מברזיות ציבוריות, סירבו להראות לנו.

עם חשיפת החוזה והפרוטוקול ב”הארץ” התבררה הסיבה להסתרה: מה שהוצג על ידי שני הגופים כשירות לציבור על חשבון ווש (לא עוד מים מינרליים יקרים או ברזיות עירוניות מטונפות!) התגלה כפיילוט של החברה בהכנה לנסיון פריצה לערים בחו”ל במודל עסקי של גביית תשלום על המים; ההתקשרות אושרה בעירייה ללא מכרז; ההסכם גובה בהטבות רבות על חשבון כספי הארנונה של התושבים; והעירייה הסכימה להתחייב חד-צדדית להסתיר את החוזה מהציבור שאותו היא מייצגת בחוזה ושאת כספו נידבה לשם קיומו (מומלץ לקרוא את תגובת העירייה לפרסום, ואת השוואתה לעובדות שנחשפות בחוזה).

איתי זמיר-תייס, יזם ווש, ליד אחת הברזיות שלו. צילום: עידו קינן (cc-by-sa)

בתשובה לשאילתה של חברת המועצה דאז שרון מלכי מ”עיר לכולנו”, בישיבת מועצת העיר ביולי 2013, אמר חולדאי כי “המתקנים הותקנו על חשבונה של החברה ובאחריותה, לתקופה ניסיונית של שנה כאמור שבסופה הם יוסרו (גם כן על חשבון החברה)”. בתום אותה שנת פיילוט נמסר לנו מהעירייה כי “על פי החלטת העירייה, הברזיות יוסרו מהמרחב הציבורי”. מייסד ווש, איתי תייס-זמיר, מסר אז כי “שנת הפיילוט המוצלחת מתקרבת [אל] קצה. […] כעת אנו נמצאים בתהליך הפקת הלקחים על מנת לשפר את השירות בעתיד, ונערכים לסיום הפיילוט”. הרבה מים זרמו במתקנים של ווש מאז שהיזם והעירייה השקו אותנו בשקר הזה, והם ממשיכים לזרום.

בחוזה בין הצדדים נקבע שההסכם יסתיים אחרי שנתיים לכל היותר – החוזה נחתם בינואר ופרישת המתקנים התבצעה ביוני, אתם מוזמנים לבחור את התאריך המתאים לכם, זה לא משנה, המים של ווש ממשיכים לנבוע.

בשבוע שעבר השיבה לנו העירייה, שלושה חודשים אחרי שביקשנו את תגובתה: “עיריית תל אביב-יפו החליטה שלא להאריך את החוזה עם חברת ווש. למרות דרישת העירייה, החברה לא הסירה את המתקנים ומשכך המחלקה המשפטית תוציא מכתב התראה לחברה והעירייה תוודא שהמתקנים יוסרו”.

היזם של ווש, זמיר-תייס, לא השיב לשאלותינו.

אנחנו במקומו לא היינו ממהרים לקפל את הבאסטה. קבוצת עזריאלי, למשל, קיבלה מהעירייה תשעה חודשים להזיז פסל שהציבה בלי רשות.


התפרסם בגירסה שונה במדור “תוצרת הארץ” במוסף הארץ, 25.9.2015


אחרי הקיפול: מסמכי ווש.

פרוטוקול אישור הסכם עם ווש בוועדת ההתקשרויות העליונה של עיריית תל אביב:

להורדה (TIFF, 35KB)

ההסכם של עיריית תל אביב עם ווש:

להורדה (TIFF, 194KB)

פרוטוקול דיון במועצת עיריית תל אביב ב-1.7.2013, שאילתה של חברת המועצה שרון מלכי ותשובה של ראש העירייה רון חולדאי:
שאילתה של שרון מלכי בנושא וושותשובה של ראש העירייה רון חולדאי בישיבת מועצת עיריית תל אביב, 1.7.2013

תגובות

פרסום תגובה