סגן ראש השב”כ נעלם מוויקיפדיה והצו שהעלים את “באים לבנקאים” מגוגל

חכה לנו, ר’

סגן ראש השב”כ הוא מועמד למפכ”לות המשטרה. אנשים בקהילת הבטחון, פוליטיקאים ועיתונאים יודעים את שמו, ועל כן יכולים לחטט בעברו ולהעלות משם סוגיות לדיון ציבורי על התאמתו לתפקיד, כמו שנעשה עם קודמו, גל הירש. כיום הציבור לוקח חלק בדיונים הללו באופן הרבה יותר פעיל – בבלוגים וברשתות החברתיות הוא יכול לא רק להשתתף בדיון, אלא גם לתרום מידע משלו על המועמד – למשל, אם למד איתו בבית הספר או באוניברסיטה, שירת איתו בצבא או עבד איתו במקום עבודה. אבל עם המועמד הנוכחי, הציבור הרחב לא יכול לעשות זאת, משום ששמו של סגן ראש השב”כ אסור בפרסום, והוא מזוהה רק באות הראשונה של שמו הפרטי, ר’.

חוק השב”כ (פדף) אוסר פרסום של פרטים מזהים על עובדי שב”כ, גם לשעבר:

זהות עובדי השירות והפועלים מטעמו, בעבר או בהווה, […] הם חסויים וגילויים או פרסומם אסור. […] המגלה או המפרסם מידע חסוי לפי חוק זה בלא היתר, דינו – מאסר שלוש שנים; הביא אדם לגילוי או לפרסום כאמור ברשלנות, דינו – מאסר שנה.

בשנת 1996 הוחלט להסיר את הסודיות מעל שמו של ראש השב”כ, ומאז מינויו של יעקב פרי, שמותיהם של ראשי השב”כ מתפרסמים עם מינויים. אולם סגני ראש השב”כ נותרים חסויים.

הערך עם שמו המלא של ר', סגן ראש השב"כ, בוויקיפדיה העברית. מחקתי את השם

התקשורת הממוסדת מצייתת לחוק, ושמו של ר’ לא נחשף בה בהקשר של המועמדות למפכ”לות (בוויינט נטען כי “שמו המלא ועיר מגוריו אפילו התפרסמו בכמה כלי תקשורת ממוסדים”, אולם אתר החדשות לא ציין באילו כלי תקשורת מדובר). במפתיע, גם התקשורת הזרה לא מערערת על הצנזורה הזאת, וחיפוש שמו של ר’ באנגלית בגוגל ניוז מביא רק ידיעה ישנה מאתר איטלקי שלא נוגעת למינוי. בגוגל, השם באנגלית מוביל, כמובן, לבלוג “תיקון עולם” של ריצ’רד סילברסטין, מפר איסורי פרסום ישראליים עקבי, שחשף בין השאר את פרשת ענת קם כשזו עוד היתה אסור בפרסום בישראל.

בפייסבוק, בטוויטר ובאתרים נוספים אפשר למצוא טפטופים של שמו המלא של ר’. אתמול ניסה עמיחי בנעט לפתוח בוויקיפדיה העברית ערך עם שמו המלא של ר’, אולם זה הוצב כמועמד למחיקה מהירה בנימוק של “מידע מסווג” תחת תבנית המחיקה “מידע מסווג”. הערך אכן נמחק עד מהרה לדברי בנעט, הוא זה שמחק את הערך: “הסבו את תשומת לבי ששמו עדיין אסור בפרסום ואשר על כן ביקשתי שימחקו בינתיים את הערך שכתבתי בוויקיפדיה”. אין גישה בוויקיפדיה להיסטוריה של הערך ולשיחה על אודותיו (אולם יש עותק שלו במטמון של גוגל ובארכיון האינטרנט).

הוויקיפד דוד שי העלה אתמול ערך בשם “ר’ (סגן ראש השב”כ)“, שבניגוד לרוב הערכים בוויקיפדיה, אינו פתוח לעריכה לכל גולש, ו”יכולים לערוך אותו רק משתמשים בעלי הרשאות בדוק עריכות אוטומטית”, לשון ההודעה שבתחתיתו. הערך נפתח בהסבר:

ר’ (נולד ב-1963) הוא סגן ראש השב”כ ומועמד למשרת מפכ”ל המשטרה. בהתאם לחוק שירות הביטחון הכללי אסור לפרסם את שמו, ולכן הוא מוצג באמצעי התקשורת בישראל בשם “ר'”.

בסרגל הכלים של הערך, בהפניה לאותו ערך בשפות אחרות, המכונה בעגה הוויקיפדית “בינוויקי”, הופיעה הפניה לערך באנגלית, שהועלה היום (ש’) ושבו נכתב שמו המלא של ר’. בנעט העלה את הנושא בדף השיחה של הערך בעברית, ושי הסיר את הקישור:

שמתם לב לאן הבינוויקי מפנה? ‏עמיחי • שיחה 23:21, 26 בספטמבר 2015 (IDT)
ויקיפדיה אינה מתבססת על שמועות, ולכן ניתקתי את הבינוויקי. דוד שי – שיחה 23:34, 26 בספטמבר 2015 (IDT)

משחקי ההסתרה והגילוי של שמו המלא של ר’ מזכירים לי את סצינת העירום-ללא-עירום מאוסטין פאוורז:

שר בטחון הפנים, גלעד ארדן, הודיע בסביבות עשר בלילה (כמה שעות אחרי שפורסם הפוסט) שהוא קורא לחשוף שמו של ר’ עוד לפני המינוי:

מחר אגיש את מועמדותו של סגן ראש השב״כ לועדת טירקל.פניתי הערב לראש הממשלה וביקשתי ממנו להפעיל את סמכותו לפרסם את שם המועמד לקראת הדיון בועדה.

תודה, חיים מאירי, המגיב אמיר.

[הפוסט עודכן לאחרונה ב-27.9.2015 00:22]

למה הסירה גוגל את אתר “באים לבנקאים”?

בסוף אוגוסט הסירה גוגל את האתר ודף הפייסבוק של ארגון המחאה “באים לבנקאים” מתוצאות החיפוש של מנוע החיפוש הישראלי שלה, google.co.il. במסמך שפרסמה באתר תיעוד הסרת תוצאות החיפוש Chilling Effects נימקה גוגל את ההסרה ב”צו בית משפט שבהתאם לו הסרנו דפים מתוצאות החיפוש שלנו. אין באפשרותנו לפרסם את המסמך, מאחר שהוא נאסר לפרסום על ידי בית המשפט”.

נתי טוקר דיווח בדה מרקר שעו”ד יהונתן קלינגר פנה לגוגל בשמו של ערן ורד, בעלי אתר “באים לבנקאים” ואחד מהפעילים בארגון המחאה, בדרישה לדעת מדוע הוסר האתר, ולהחזירו לתוצאות החיפוש.

הודעה על הסרת תוצאות חיפוש בחיפוש המילים "באים לבנקאים" בגוגל. צילומסך: אופיר סמל

בתכתובת בין גוגל לקלינגר, שנמצאת בידי חדר 404, טוענת החברה כי “המדיניות של Google היא להסיר תוכן בתגובה לצו בית משפט תקף המכוון כלפי צד שלישי. בהתאם למדיניות הזו, הסרנו את כתובות האתרים הבאות מתוצאות החיפוש של Google.co.il בהתאם לתנאי צו בית משפט תקף בהליך מס׳ 35113-06-15 שניתן ביום 25.06.2015”.

(אגב, בדיווח על ההסרה בצ’ילינג אפקטס, גוגל דיווחה על הסרת אתר באים לבנקאים ודף הפייסבוק שלו. במכתבה לקלינגר היא דיווחה על הסרת כתובת נוספת – הקטגוריה “ציון-קינן-מכה-את-אשתו” באתר “באים לבנקאים”).

גוגל טענה כי לא תוכל להעביר לקלינגר את הצו, משום שהוצא בדלתיים סגורות. קלינגר השיב כי המסמך מופיע באתר בתי המשפט “נט המשפט” ומסומן כ”פתוח לציבור”, ומציין כי ההליך המדובר הוא זה שבו מנכ”ל בנק הפועלים, ציון קינן, הוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד עו”ד ברק כהן – הליך שלא הופנה נגד ערן ורד, ושאין בו כל דרישה להסרת האתרים שהוסרו מתוצאות החיפוש.

“על כן”, כותב עו”ד קלינגר, “הנכם נדרשים להשיב את תוצאות החיפוש שהוסרו באופן מיידי, שכן יש בהסרה שכזו כדי פגיעה בזכויותיו של מרשי. במידה ואתם עדיין עומדים על כך שיש בידיכם צו המתיר לכם לפעול כפי שפעלתם (בניגוד מפורש להוראות הדין בישראל שאוסרות על חסימת אתרים ללא זימון מפעיל האתר לדיון בו יוכל להגן על זכותו לחופש ביטוי והאינטרסים האחרים, פרטיים ומסחריים, שעומדים מאחורי הפעלת האתר), הנכם נדרשים להמציא אותו אלי באופן מיידי”.

יצויין כי בצו שהוצא נגד עו”ד ברק כהן נכתב כי נאסר עליו “להטריד את המבקש ואת בני משפחתו, בכל דרך ובכל מקום, בין במישרין ובין בעקיפין וכן בין בעצמו ובאמצעות אחרים, ובכלל זה על דרך של פרסום, מכל מין וסוג שהוא, במדיה כתובה, ברשת האינטרנט או ברשת חברתית”. יתכן שמי ששלח את הצו הזה לגוגל שכנע את החברה שהפרסומים באתר ובפייסבוק “באים לבנקאים” מהווים הטרדה של כהן כלפי קינן ובני משפחתו, וכי בהצגת האתר בתוצאות החיפוש יש משום הפרת הצו.

“אני לא מכיר צו שמורה לגוגל להסיר אותם בתוצאות החיפוש”, אמר לדה-מרקר עו”ד ערן שמעוני, המייצג את ציון קינן. לשאלה האם פנה לגוגל להסיר את העמוד השיב: “אני לא רוצה להתייחס לכל הפניות שהיו או לא. אנחנו מציגים את העובדות כפי שהן. […] אחת ההוראות בחוק למניעת הטרדה מאיימת היא שבית המשפט מורה למשיב להימנע מהטרדה בכל מקום ובכל דרך. אני בפירוש בטוח שבימים אלה החוק יכול לחול על הרשתות החברתיות”.


שודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30


תגובות

4 תגובות לפוסט “סגן ראש השב”כ נעלם מוויקיפדיה והצו שהעלים את “באים לבנקאים” מגוגל”

  1. רוני on 26 בספטמבר, 2015 20:30

    אל טל ואלשייך משחקים אותה כאילו שהציבור שוב מטומטם, אבל הציבור מטומטם ברצף של זמן ומקום

  2. אמיר on 26 בספטמבר, 2015 22:39

    חשוב לציין שכותב הערך המקורי בוויקיפדיה אומר שביקש בעצמו למחוק אותו, כלומר מדובר כנראה בצנזורה עצמית.
    https://twitter.com/israelconnect/status/647402999610896384

  3. » אשת המפכ”ל-לעתיד משתפת תלונה על אי-טיפול המשטרה ביידוי אבנים בירושלים on 28 בספטמבר, 2015 23:06

    […] אותו בפייסבוק שירה אלשיך, אשתו של ר’, הידוע גם בשם רוני אלשיך, סגן ראש השב”כ והמועמד למפכ”לות […]

  4. STUB – כרוניקה של גיגול/צא"פ ידוע מראש | בנאליה on 4 באוקטובר, 2015 00:11

    […] כרונולוגי נוסף, שפורסם יותר "בזמן אמת", אפשר למצוא בחדר 404 של […]

פרסום תגובה