למה ירושלמים מתלוננים על חניה של הרכבת הקלה ב-100 שקל ליום שעולה רק 5.90 שקלים ליום?
עיריית ירושלים מפעילה חניוני חנה-וסע בחינם, עבור אנשים שמשאירים את הרכב בחניון וממשיכים אל תוך העיר ברכבת הקלה. עד כה החניונים היו פתוחים בחינם לכל התושבים, ובאחרונה הודיעה העירייה שתחל לגבות תשלום מלא וגבוה על חנייה יומית מנהגים שלא נוסעים ברכבת אך מנצלים את החניון להחנות את רכביהם. אל חשש, ירושלמים, עד סוף הכתבה תדעו איך לחנות שם בזול.
הרכבת הקלה מופעלת על ידי חברת סיטיפס. תעריף הנסיעה הגבוה ביותר בה הוא 5.90 שקלים לנסיעה בודדת, והוא יורד עד 4.72 שקלים לנסיעה בודדת בכרטיסיה של 20 נסיעות במחיר רגיל, בלי ההנחות לזכאים השונים. העירייה מפעילה שלושה חניוני חנה-וסע בסמוך לתחנות הרכבת הקלה בהר הרצל, גבעת התחמושת ופסגת זאב. לפי דיווח של אורלי נמט במקומון “כל העיר”, באחרונה החלה העירייה להדפיס על על כרטיסי החניה בחניונים אזהרה: “מי שאינו נוסע ברכבת הקלה יחויב בסך 100 שקל”.
תושבת העיר רותם בן עמי מספרת בידיעה: “מתחילת ינואר התחילו לבדוק האם נסעתי ברכבת והשתמשתי בחניון כחניון חנה וסע, או שהשארתי בו את הרכב בלי שהשתמשתי ברכבת”. התושבת ואלרי יוקלוק מספרת שנסעה ברכבת הקלה, אך לא הצליחה לפתוח את מחסום היציאה: “ניגשה אלי עובדת של המקום שאמרה לי שאני צריכה להעביר את הרב קו. הסברתי לה שהשתמשתי בכרטיס בודד [מנייר; ע”ק] ואחרי ויכוחים רבים, נתנו לי לצאת באופן חד פעמי מבלי לשלם ואמרו שהפעם הבאה תהיה בתשלום”.
מדוברות העירייה נמסר כי “העירייה מבצעת בדיקה והרצה למערכות אלקטרוניות הקוראות את כרטיסי הרב קו וכרטיסי הנייר במטרה לוודא כי אכן בוצעה נסיעה בתחבורה הציבורית ולאפשר חניה חינם. בעתיד תושבים שיחנו בחניונים ולא ייסעו בתחבורה הציבורית יאלצו לשלם עבור שעות החניה”.
מי שכבר הבינו למה חניה יומית בחניון חנה-וסע למי שלא משתמש ברכבת לא באמת עולה 100 שקלים מתבקשים לא לקלקל לאחרים. נעבור לסיפור אחר על חניון ירושלמי שגובה 100 שקלים, ואז נפתור את התעלומה:
חבר ביקר לפני מספר חודשים בירושלים ביום שישי בצהריים, והחנה את מכוניתו בחניון. כשחזר בערב גילה אמת ירושלמית מצערת: החניון הושפע ממאבקי השבת העירוניים, חזר בתשובה, החל לשמור מצוות ואינו פתוח בשבת. החבר הרים כמה טלפונים עד שהגיע להנהלת החניון, שהסכימה לשלוח מישהו לפתוח לו את השער אבל דרשה דמי חילוץ של 100 שקלים.
במילים אחרות, החניון לא סגור בשבת, אלא שהוא גובה 100 שקל על חניה בשבת, ופחות מכך אם מספר בעלי רכב מתאמים ביניהם את שעת היציאה, מזמינים את המחלץ כשכולם מוכנים לצאת ומתחלקים בדמי החילוץ. באותה מידה, חניה אסורה באדום-לבן, בכחול-לבן בלי כרטיס וכו’, כשהעונש לא כולל גרירה/חסימה, היא לא באמת חניה אסורה, אלא חניה מותרת עם הימור מותח על גובה התעריף, שיעמוד על בין 0 לכמה מאות שקלים.
(יש מי שמגדר הימורים כאלו. בצרפת ובשוודיה יש גופים שמוכרים מעין ביטוח לנוסעים שמתפלחים לרכבת. הפרמיה נמוכה מעלות הנסיעה, וכמות הנוסעים הנתפסים על ידי פקחים נמוכה מספיק כדי לא לרושש את קופות המבטחים. ביטוחים דומים עשויים לצמוח בישראל עבור אמצעי תחבורה ציבורית שבהם יש תיקוף עצמי, כמו ברכבת הקלה ובקווי דן שמאפשרים כניסה מהדלתות האחוריות, שמפוקח רק בדיעבד ורק אם פקח עולה על הנסיעה הספציפית).
כמו הדוח על החניה באדום לבן ודמי החילוץ מהחניון הסגור בשבת, גם את התשלום היומי לחניוני החנה-וסע אפשר לראות או כקנס על שימוש אסור או כתעריף גבוה על שימוש חריג.
ואפשר פשוט לחנות בחניון החנה-וסע, לקנות כרטיס רכבת ב-5.90, לתקף אותו ברכבת (אם זה בכלל נדרש טכנית) ולהעביר אותו במכונה ביציאה מהחניון. מקווה שעזרתי, ירושלמים.
תגובות
4 תגובות לפוסט “למה ירושלמים מתלוננים על חניה של הרכבת הקלה ב-100 שקל ליום שעולה רק 5.90 שקלים ליום?”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
יש לי רעיון פשוט יותר – לבקש מאדם אקראי ברחוב שירד הרגע מהרכבת הקלה לגהץ עבורך את הכרטיס. כמו־כן, יהיה מעניין לבחון מה קורה אם מגהצים את הכרטיס פעמיים ביציאה.
לא חושב שעזרת למשתמשים הלגיטימיים.
בטח שעזרתי להם, יובל: העירייה תקרא את הפוסט ותתקן את פירצת האבטחה שמצאתי בשיטה שלה.
[…] השמונה” (מהלך דומה בוצע בירושלים, אם כי שם החניה ממשיכה להישאר חינמית לנוסעי הרכבת הקלה, כדי לעודד נסיעה בתחבץ והפחתת עומס המכוניות הפרטיות על […]