מיקרוסופט תובעת את הממשל האמריקאי למען פרטיות לקוחותיה » האחראי על האינטרנט

הממשל האמריקאי מגיש לחברות טכנולוגיה בקשות להעביר מידע על משתמשיהן, במסגרת חקירות שונות. חלק מהבקשות הללו חוסות תחת צו איסור פרסום – כלומר, לחברות הטכנולוגיה אסור לספר למשתמשים שהממשל דרש מידע עליהם. הדבר דומה לדרישה מבעל בית להכניס חוקרים מטעם הממשל לבית שהוא משכיר כדי לאפשר להם לבצע בו חיפוש בלי ידיעת הדייר. בחלק מהמקרים, איסור הפרסום אינו מוגבל בזמן, ותאורטית, ייתכן שהוא יימשך לנצח, והמשתמש לעולם לא יידע שהממשל ביצע חיפוש במידע הדיגיטלי שלו.

ביום חמישי הגישה מיקרוסופט תביעה בבית המשפט המחוזי של המחוז המערבי של וושינגטון נגד הנוהל הזה של הממשל האמריקאי. “אנחנו מאמינים שלמעט חריגים נדירים, לצרכנים ולעסקים יש זכות לדעת כשהממשל ניגש לאימיילים או לרשומות שלהם”, כתב נשיא מיקרוסופט והיועץ המשפטי הראשי שלה, בראד סמית’, בפוסט שפרסם בבלוג של מיקרוסופט. “למרות זאת, הגשת צווים שדורשים מספקי אימייל לשמור דרישות כאלו בסוד הפכה לשיטה אצל הממשל האמריקאי. אנחנו מאמינים שזה עבר את הגבול, ואנחנו מבקשים מבתי המשפט להתייחס למצב”.

מיקרוסופט רואה בצווים הללו פגיעה בתיקונים הראשון הרביעי לחוקה האמריקאית. התיקון הראשון מבטיח חופש ביטוי, וזה של מיקרוסופט נפגע כשנאסר עליה לדבר עם לקוחותיה ולספר להם על החיפושים. התיקון הרביעי מבטיח לאנשים ועסקים הגנה מפני חיפוש ברכושם ותפיסה שלו, ומיקרוסופט רואה בחיפוש סודי פגיעה בתיקון הזה. מיקרוסופט טוענת כי העובדה שהמידע הפרטי והעסקי של אנשים עובר מהבית או המשרד לענן, אין משמעותה שהרשויות רשאיות לבצע חיפושים בלי להודיע להם על כך, ולהפוך את מיקרוסופט לקבלן איסוף במקום לפנות ישירות לנחקרים. מיקרוסופט מבקשת מבית המשפט להכריז שהסעיף בחוק Electronic Communications Privacy Act, המאפשר חיפוש-מצוא”פ, עומד בניגוד לחוקה האמריקאית.

התביעה הזו היא חלק מגל אקטיביזם תאגידי להגנה על פרטיות משתמשים. אפל ניצחה באחרונה במאבק משפטי נגד דרישה לפרוץ אייפון עבור FBI, ופייסבוק הפעילה הצפנה לכלל משתמשי וואטסאפ, כזו שלטענתה היא לא יכולה לפרוץ, ועל כן אין לה דרך להעביר את המידע לממשל גם לו הסכימה או נאלצה לציית לצווים. מיקרוסופט עצמה סירבה לציית לצו חיפוש אמריקאי, שבמסגרת חקירת סמים דרש גישה לאימיילים של משתמש שלה באירלנד. התיק מתנהל למעלה משנתיים ומתברר בפני בית המשפט לערעורים מהמעגל השני בארה”ב בניו יורק.

דוח מסירות מידע של מיקרוסופט

התביעה של מיקרוסופט מגיעה, לדברי סמית’, בעקבות שימוש נרחב שהממשל עושה בחיפושים-מצוא”פים. “ב-18 החודשים האחרונים, הממשל האמריקאי דרש שנשמור על סודיות ב-2576 דרישות חוקיות, מה שמנע ממיקרוסופט לדבר עם לקוחות על צווי חיפוש והליכים משפטיים אחרים של חיפוש מידע. באופן מובחן ואף מפתיע, 1752 מדרישות הסודיות הללו, או 68% מהן, לא כללו בכלל תאריך סיום. המשמעות היא שאנחנו מנועים לנצח מלספר ללקוחות שלנו שהממשל שם יד על המידע שלהם”.

כנהוג בשנים האחרונות בחברות הטכנולוגיה הגדולות, מיקרוסופט מפרסמת מדי חצי שנה דוח על דרישות מסירת מידע שקיבלה מרשויות בעולם.

במחצית הראשונה של 2015, מיקרוסופט קיבלה 53 בקשות מידע מהרשויות בישראל, שנגעו ל-81 אנשים או חשבונות. ב-24 מקרים (42%) הועבר מידע שלא כלל תוכן אלא רק מטא-תוכן (למשל: שם המשתמש, כתובת IP, כתובת לחיוב וכו’), באפס מקרים הועבר מידע שכלל תוכן – ב-6 מקרים כי לא נמצא מידע וב-23 מקרים כי הצו לא עמד בדרישות החוק. באותה תקופה, הרשויות האמריקאיות הגישו 5940 בקשות על 13570 משתמשים/חשבונות, ומיקרוסופט מסרה מידע ב-691 מהמקרים (11.63%), מידע ללא תוכן ב-3255 מהמקרים (54.8%), לא מצאה מידע ב-791 מקרים ולא מסרה מידע בגלל אי עמידה של הצו בדרישות החוק ב-1203 מקרים.

במבט גלובלי, במחצית הראשונה של 2015 קיבלה מיקרוסופט 35,228 דרישות מידע לגבי 62,750 משתמשים או חשבונות. מיקרוסופט סיפרה מידע ב-1084 בקשות (3.08%), ומטא-מידע ב-23,822 מקרים (67.62%). 5939 בקשות (16.86%) נדחו כי לא נמצא מידע, ו-4383 בקשות (12.44%) נדחו כי הצווים לא עמדו בדרישות המשפטיות.

במחצית השנייה של 2015, הרשויות הישראליות הגישו 20 בקשות לגבי 39 משתמשים/חשבונות, ב-6 מקרים (30.5%) הועבר מידע שלא כולל תוכן ובאפס מקרים הועבר מידע שכולל תוכן – ב-5 מקרים לא נמצא מידע וב-9 מקרים הצו לא עמד בדרישות החוק. באותה תקופה הגישו הרשויות בארה”ב 5297 בקשות לגבי 12,355 משתמשים/חשבונות. מיקרוסופט העבירה מידע כולל תוכן ב-502 מקרים (9.48%), מידע שלא כולל תוכן ב-2880 מהמקרים (54.37%). החברה לא מצאה מידע ב-798 מקרים, וסירבה בטענה שהצווים לא עמדו בדרישות החוק ב-1117 מקרים.

גלובלית קיבלה מיקרוסופט במחצית השניה של 2015 מספר דומה של בקשות, 39,083, שנוגעות ל-64,614 משתמשים או חשבונות. היא צייתה ומסרה מידע ב-957 מקרים (2.45%) ומטא-מידע ב-25,780 מקרים (65.96%). החברה לא מצאה מידע ב-7230 מקרים ולא מסרה אותו בגלל אי עמידה בחוק ב-5116 מקרים.

פתרון פשוט למדי לבעיה הזאת לא עובר בבית המשפט אלא אצל מיקרוסופט עצמה – אם היא תפסיק לאסוף מידע על משתמשיה ותטמיע הצפנה מלאה בכל בשירותיה, צווי החיפוש וההסתרה יאבדו את רוב עוקצם, משום שהיא לא תוכל לציית להם גם באיומי מאסר או רובה.

התביעה במלואה:

להורדה (PDF, 62KB)

משודר בגלצ בפינה “האחראי על האינטרנט” בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר. הפינה משודרת מדי שבת ב-19:30

16 באפריל, 2016 | בנושאים אקטיביזם