הפרעת קשב דיגיטלית רילוקיישן הייטקי תחת טראמפ אנטישמיות אסורה ומותרת בגוגל רבע לדיגיטל

Six Minute Abs

הקשב שלנו מוגבל, ואפשר לשער שמדובר בסיבות אבולוציוניות: ריכוז גבוה מדי בדבר אחד עלול לפגוע ביכולת שלנו להבחין בסכנה מתקרבת. אבל האם ריבוי אמצעי התקשורת הסימולטניים מקצר את הקשב שלנו? יעל מן שחר, מרצה וחוקרת השפעות הטכנולוגיה על האדם, טוענת שהקשב שלנו ירד מ-15 ל-7 דקות של קשב רציף שאנחנו מסוגלים להחזיק מבלי לעבור הלאה, למשל להרים את הטלפון הנייד ולבדוק מה קורה איתו. היא חוזה שהוא ימשיך לרדת. בתוכנית שוחחנו כשבע דקות על הקשב המופרע של ימינו.

בראיון הזכרתי רצועת קומיקס מ-xkcd – מסתבר שזכרתי סיפור של גדי אלכסנדרוביץ’, שקיבל השראה מ-xkcd. הנה הם:

אלכסנדרוביץ’ כתב:

נכנס למעלית. יחד איתי: קשיש חביב ידידותי (קח”י), מסיח דעת בכף-יד אנושית (מדכ”א).

קח”י: (רואה אותי בוהה במדכ”א): מה עשינו בימים ההם לפני שהיו לנו את הדברים הללו?
גד”י: (לא מתבלבל, זוכר את ה-xkcd הרלוונטי): השתעממנו נורא!
קח”י: לא נכון, היו לנו דברים כאלו שנקראים ספרים!
גד”י: אני קורא ספר ברגע זה ממש! פעם לא הייתי יכול לקרוא ככה ספר במעלית!
קח”י: (תשובה גנרית כלשהי שפירושה שאתה בכל זאת טועה ואני בכל זאת צודק. תנו לשחקן לאלתר).

נו, אז עכשיו אנחנו יודעים מה קורה כשמנסים.

והקומיקס:

מן שחר תרצה בנושא בטוקהאוס תל אביב, 21.12.16 בשעה 21:00. מארגני ההרצאה מציעים שישה כרטיסים (יחידים או זוגיים לבחירתכם) במתנה. אם אתם מעוניינים, כיתבו פה בתגובות וציינו פרטי התקשרות. הבהרה: אני לא מקבל דבר עבור חלוקת הכרטיסים; האחריות על הכרטיסים וההרצאה על מארגניה.

עבודה בעגלות אוטונומיות

במערכת הבחירות לנשיאות ארה”ב, המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ דיבר על סגירת שערי ההגירה – בין השאר בפני מקסיקנים (“סמים, פשע, אנסים”) ומוסלמים (“עד שנציגי ארצנו יצליחו להבין מה לעזאזל קורה”). מה המדיניות של הנשיא הנבחר לגבי עובדי הייטק, סוגייה שמעסיקה את עמק הסיליקון שמסתמך על ייבוא עובדים מארצות זרות?

לפי ניתוח של ביזנס אינסיידר מספטמבר, טראמפ “רוצה להגדיל את השכר למקבל ויזות H-1B [ויזות שמשמשות עובדי הייטק] כך שחברות יחוייבי לספק עבודות ברמת בסיס לאמריקאים מובטלים, ולאסדר ויזות כמו ה-H-1B בדרישה מהחברות לפנות קודם כל עובדים מקומיים לפני גיוס עובדים מחו”ל”.

“אני חושבת שכל הדברים שנאמרו ע”י טראמפ מבחינת הגירה התייחסו בעיקר למקסיקנים, ולא לסקיל וורקרס [עובדי ידע]”, אמרה ג’ניפר שיר, שותפה מנהלת של “שיר משרד עורכי דין לענייני הגירה”, למפיקת רבע לדיגיטל מיקה נכטיילר. “אבל האג’נדה שלו בקמפיין כן קראה להגביל גם את ההגירה החוקית, וזה יכול באמת להשפיע על מצב עובדי ההייטק, אם הוא יחליט להסדיר את הכמות של העובדים. אני לא חושבת שהמדיניות פונה ספציפית לקהל הזה, אבל נצטרך כמובן לחכות ולראות. אני לא רואה ירידה בכמות האנשים שמביעים רצון להגר לארצות הברית. המסלול של מהגר העבודה בהייטק הוא די קבוע – עוברים לשנה שנתיים, חוזרים לארץ, אחר כך לפעמים נוסעים לפרק זמן ארוך נוסף. אני חושבת שרבים כן חוזרים לארץ אחרי כמה שנים בעבודה בחו”ל”.

השואה מעולם לא…

כשגולשים חיפשו בגוגל את המילים are Jews, שירות Google suggest/אוטוקומפליט השלים את החיפוש אוטומטית ל-are Jews evil; כנ”ל לגבי נשים, ומוסלמים קיבלו את ההשלמה ל-bad. גיגול did the hol השלים ל-Did the Holocaust Really Happen. החיפוש הזה מציע שאלה שייתכן שהמתגלצ’ים בכלל לא התכוונו לשאול, ומספק תשובה – התוצאה הראשונה היא “עשר סיבות מובילות לכך שהשואה לא קרתה”, פוסט בפורום באתר הנאו-נאצי האמריקאי סטורםפראנט (www.stormfront.org/forum/t553062).

גוגל הסירה את “are Jews evil” שעות לאחר פניית העיתון גרדיאן בנושא, אך סירבה להסיר את הכתבה מכחישת השואה באתר סטורםפראנט.

בתגובה לגרדיאן על “are Jews evil” מסר דובר מטעם גוגל:

תוצאות החיפוש שלנו משקפות את התוכן ברשת. משמעות הדבר היא שלעתים הצגה מקוונת לא נעימה של נושאים רגישים יכולה להשפיע על תוצאות החיפוש שמוצגות לשאילתה מסויימת. התוצאות הללו לא משקפות את הדעות או האמונות של גוגל – כחברה, אנחנו מעריכים גיוון של נקודות מבט, רעיונות ותרבויות.

תחזיות אוטוקומפליט מיוצרות אלגוריתמית בהתבסס על פעילות חיפוש ותחומי עניין של משתמשים. משתמשים מחפשים טווח מאוד רחב של נושאים ברשת – 15% מהחיפושים שאנו רואים כל יום הם חדשים. לאור זאת, מונחים שמופיעים באוטוקומפליט עלולים להיות בלתי צפויים או בלתי נעימים. אנחנו עושים את מיטב מאמצינו למנוע מונחים פוגעניים, כמו פורנו ושיח שנאה, מלהופיע, אבל אנחנו מכירים בכך שאוטוקומפליט הוא לא מדע מדוייק, ואנחנו תמיד עובדים לשפר את האלגוריתמים שלנו.

בחלק הראשון של התגובה, גוגל טוענת שהיא צינור שמעביר את המידע שקיים באינטרנט. בחלקה השני, גוגל סותרת את עצמה וטוענת שהיא כלי תקשורת עם שיקולי עריכה. השיקולים הללו כוללים את הסרת הביטוי “are Jews evil” ואת השארת פוסט הכחשת השואה מהאתר הנאו-נאצי.

---

מפיקות: אחינעם קפון ומיקה נכטיילר; טכנאי: אלון מגדל; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו שודרה ב-13.12.2016. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net

---

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית?
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
  • זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ

•