💔 פיתחו את הלב לקראקרים 💆 איזה חוש תרצו להשתיל? ⚕️ סנאפצ’ט של מנתח פלסטי » 🎙️ רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

מה דעתכם להוסיף חוש נוסף לגופכם? ליביו בביץ, יזם וסייבורג, פועל למען החיבור בין אדם ומכונה, והתחיל בהוספת “חוש הצפון” לגופו – המאפשר לו לחוש מתי גופו פונה צפונה. לימור גרוסמן תזהיר מסכנת הפריצה למיכשור רפואי מתקדם שמושתל בגוף האדם. התוכנית המלאה תעלה פה בקרוב.

פורצים ללב שלך

מיכשור רפואי ומידע רפואי מהווים אתגר לגורמי סייבראבטחה, שצריכים להגן מפני גניבת מידע ושיבוש פעילות של מיכשור רפואי חיצוני וכזה שמושתל בגוף האדם. בסוף 2016 פרסם ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) מסמך המלצות להתנהלות עם מיכשור רפואי (פדף), ובינואר השנה הזהיר כי מכשור לבבי (קוצבי לב, דפיברילטורים ומכשירי סנכרון-מחדש) מתוצרת חברת סיינט ג’וד מדיקל חשוף לפריצות. באזהרה כתב המינהל כי “הפירצות הללו, אם ינוצלו לרעה, עלולות לאפשר למשתמש בלתי מורשה, כלומר מישהו שאינו הרופא של המטופל, לגשת מרחוק למכשיר הלבבי המושתל בעל יכולות ה-RF [תקשורת בתדרי רדיו להפעלה מרחוק, ע”ק] […] משדר ה-Merlin@home שעבר שינוי עלול לשמש לשנות את פקודות התיכנות של המכשיר המושתל, מה שעלול לגרום להתרוקנות סוללה מהירה ו/או להחלה של קצב לב או שוקים בלתי מתאימים”. ה-FDA לא כותב זאת במפורש, אבל משמעות הדבר היא פוטנציאל של גרימת נזק לחולים עד כדי מוות.

כבר ב-2007, ג’ונת’ן ריינר, הקרדיולוג של של סגן נשיא ארה”ב דאז דיק צ’ייני, החליף את קוצב הלב שלו וניטרל את האפשרות לשלוט בו אלחוטית, מחשש להתנקשות בידי האקרים. שנים אחר כך, הסדרה “הומלנד” הציגה קראקר שמתנקש בנשיא ארה”ב על ידי פריצה מרחוק לקוצב הלב שלו.

לב חולה. איור: רינה מימון

לב חולה. איור: רינה מימון

דיברנו על כך בתוכנית עם לימור גרוסמן, מנכ”לית חברת סלסטייה, שתציג בכנס MEDinISRAEL של מכון הייצוא בתחילת מרץ. סלסטייה הסבירה שבניגוד למחשבים, סמארטפונים ו-IoT, במיכשור רפואי אי אפשר לעבור למתחרים – יש אנשים שמושתל בהם מיכשור רפואי חיוני, שהחלפתו תדרוש ניתוח, וגם במקרה כזה לא בטוח שתימצא חלופה משום שהיצרנים עשויים ליהנות ממונופול על המיכשור הספציפי, שמוגן בידע טכנולוגי בלעדי, בפטנטים או בסף כניסה גדול מדי לחברות מתחרות.

בראיון מקדים לעורכת רבע לדיגיטל, אחינעם קפון, אמרה גרוסמן: “ה-FDA הוציאו הזהרה נגד קוצבי לב, והנושא הזה הוא חלק מנושא גדול יותר – IoT. היום כל מה שקשור לבית חכם, ערים חכמות, לתפעול בוויירלס – אפשר להניע את הרכב מהבית, מהעבודה להדליק את המזגן, לכבות חשמל – אז גם בעולם הרפואה יש דברים שנכנסים ועובדים בוויירלס ושהכל בשליטה חיצונית. זה יוצר סכנות, כמו משאבת אינסולין שהאקר פרץ אליה ובגלל שהשתלט עליה הוציא כמה אינסולין שהוא רוצה. אפשר להשתלט על הקוצב לב, לרוקן ממנו סוללה ולשנות נתונים. אבל, חשוב לדעת, אלה היו מה שנקרא ‘האקרים טובים’ – לא נגרם נזק, אלא הם הראו את החור באבטחה וקיבלו על כך הרבה כסף בתמורה, ובעקבותם הוציאו תיקון. זה כמו מה שהיה עם הג’יפים של סיאט – סרטון שרואים איך משתלטים על הרכב. שיחקו עם הווליום של הרדיו, חלונות, מזגן, לקחו את הרכב הצידה ושלטו באוטו לגמרי. הנושא הזה משמעותי מאוד. למשל אם ראש ממשלה נכנס לקבל טיפול רפואי או נפשי, תאר לך שמישהו מצליח לפרוץ ולקבל את המידע. עושה מזה מטעמים. צריך להעלות את רמת האבטחה. הרבה חברות אמרו שלא בא להן, ואין לך הרבה אפשרויות אחרות – יש כמה מונופולים ששולטים בשוק. אבל ברגע שה-FDA נכנסו וביקשו לסדר את נושא האבטחה ולעשות רגולציה, זה מחייב את החברות היצרניות. בסוף דצמבר התחילו לסדר את הנושא, כך שעוד אין מסמך מסודר”.

“החלק השני באבטחה רפואית, שעושה הרבה הדים, הוא העניין של הכופרה – בבית חולים בהוליווד השתלטו על השרתים ועל המידע וביקשו כופר. ויש כאלה הרבה, גם בארץ. זה נהפך להיות משהו ברמה חודשית – דואר אלקטרוני שיכול להתחזות לפקח של בית החולים, פותחים קובץ מצורף והדרך לשרתים היא קצרה. היום יש בתי חולים מסודרים עם גיבוי מסודר, מקסימום יש השבתה, אבל בית חולים אחד באירופה, לפני חודש, ביטל למעלה מאלפיים פציינטים שהיו אמורים להגיע כי תקפו לו את השרתים.

“המטרה היא לא לגרום להיסטריה, אלא למודעות. אנשים צריכים לשמור על הגנה, בפרט אם יש להם ציוד רפואי בבית. בבית חולים האחריות היא של בית החולים, אבל כשיש בבית אז גם החולה צריך לשים לב”.

בתוכנית הזכתי את מרי מואו, מומחית סייבראבטחה, שאחרי שהושתל בה קוצב לב החלה לחקור פירצות אבטחה במיכשור רפואי. הנה הרצאה שלה בנושא:

חוויה רבחושית

ליביו בביץ לא מתכוון להסתפק בחושים שקיבל מהטבע. החברה שלו, סייבורגנסט, מייצרת חוש נוסף – חוש הצפון (North Sense). מכשיר שמוצמד באמצעות ברגי טיטניום שמפורסנגים לחזה שלו רוטט כאשר בביץ פונה לכיוון צפון. מכשיר זו הופך אותו, לדבריו, לסייבורג. בראיון לחגי כהן ב”עלונדון” סיפר בביץ: “עד לפני חודש היו בעולם שני אנשים בעלי חושים מלאכותיים (שניים מהשותפים בחברה): האמן ניל הרביסון, שהוא אמן עיוור צבעים שהשתיל בגולגולתו אנטנה שמתרגמת צבעים לצלילים, כשהאנטנה מחוברת ללוויינים בחלל ולאינטרנט. ניל הוא סייבורג (אדם שבגופו רכיבים מלאכותיים) ידוע, והראשון שקיבל מהרשויות בבריטניה הכרה כסייבורג אנושי. השנייה היא מון ריבאס – אמנית בעלת שני שתלים בזרועותיה המאפשרים לה לחוש פעילות סיסמית של כדור הארץ והירח. העובדה שאני וסקוט התקנו את ׳נורת׳ סנס׳ מכפילה למעשה את האוכלוסייה של הסייבורגים בעולם, ועכשיו כשניתן להזמין את המוצר, אוכלוסיית הסייבורגים תגדל באופן משמעותי”.

ליביו בביץ, מייסד-שותף ומנכ"ל סייבורגנסט. צילום באדיבות בביץ

בוביץ עם השתל נורת’סנס. צילום באדיבותו

עוד הסביר בביץ: “המכשיר הוא בעל חיישן שרוטט בכל פעם שהגוף פונה צפונה ומהווה פלטפורמה לשינוי תודעתי. המכשיר הוא מעטפת חיצונית והוא עובד כמו ה׳התנייה של פבלוב׳. ברגע שאתה מקבל סימן, אתה יודע שמשהו קורה. ברגע שאני מסתובב צפונה המכשיר רוטט והמוח שלי מתרגל לכך שהרטט הזה קורה רק כאשר אני פונה צפונה ולא בשום צורה אחרת. כשאת מתחילה לקבל מידע חושי לגבי המיקום שלך, זה משהו שמתווסף לתפיסת המציאות שלך. אנחנו פחות מתעניינים בשימושים המעשיים של ׳נורת׳ סנס׳ ויותר איך זה ישפיע על הפקת הנאה מהמציאות שלנו”.

אחורי הקלעים

משתמשי רשתות חברתיות מרבים להציג את החלקים היפים בחייהם – בילויים עם חברים, אוכל טוב, חופשות בחו”ל. ד”ר מת’יו שולמן מראה את אחורי הקלעים:

A post shared by Matthew Schulman MD (@nycplasticsurg) on

שולמן הוא מנתח פלסטי בניו יורק סיטי, שמתעד בטוויטר, סנאפצ’ט ואינסטגרם את הניתוחים הפלסטיים שהוא מבצע במטופליו. סלב-מנתחים-פלסטיים-של-סלבים הרגילו אותנו לתמונות יחצנות של של דוגמנים ושחקניות; בניגוד אליהם, שולמן מציג מנותחים אלמונים, ולא חוסך בהסברים פלסטיים, תמונות של איברי גוף חתוכים וסרטונים מדממים ממהלך הניתוחים עצמם.

A post shared by Matthew Schulman MD (@nycplasticsurg) on

“אני משתמש בסנאפצ’ט כי אני חושב זה כיף. חשוב לאנשים לראות איך ניתוחים פלסטיים אמיתיים נראים”, אמר שולמן בראיון למאד’רבורד. “אני רוצה שאנשים יראה, אולי זה יותר מדמם ממה שחשבתם, או יותר משעמם ממה שחשבתם, או שהניתוח יותר מקיף ממה שחשבתם. יש פער גדול של חלל מידע, ואני חושב שאנחנו ממלאים את החלל הזה עבור אנשים”.


עורכת: אחינעם קפון; טכנאי: דור אבידן; מגיש: עידו קינן; תוכנית זו משודרת ב-28.2.2017. רבע לדיגיטל משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ. ארכיון רבע לדיגיטל; רסס רבע לדיגיטל; פניות לתוכנית: reva@room404.net


תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

פרסום תגובה