גוגל לא תפסיק לסרוק את המיילים שלנו אבל תפסיק לבסס עליהם פרסומות
יוזמות נגד טוויטריסטים חוסמים
האחראי על האינטרנט
האימיילים שלנו משעממים את גוגל
גוגל הודיעה אתמול (ו’) שהיא תפסיק לסרוק את תוכן האימיילים של 1.2 מיליארד משתמשי ג’ימייל לשם התאמת פרסומות המוצגות להם.
ב-1 באפריל 2004 השיקה גוגל את שירות האימייל שלה, ג’ימייל, בנפח חסר תקדים אז של גיגהבייט אחד, ובלי תשלום כספי. המודל העסקי של השירות התבסס על פרסום שהוצג בזמן השימוש בתיבה (לא בהודעות אימייל), והותאם למשתמשים על ידי סריקת התכתובות שלהם ומציאת המוצרים והשירותים שמתאימים להם. בסריקה הזאת, אף שהיא לא מתבצעת על ידי בני אנוש אלא על ידי בוטים, יש פוטנציאל לפגיעה בפרטיות המשתמשים – המידע לא משמש לפרסום נקודתי ואז נמחק, אלא נשמר, מנותח ומשמש, לצד מידע שנצבר משירותים ומוצרים אחרים של גוגל, לבניית פרופיל מקיף על המשתמשים.
גוגל סרקה אימיילים גם בשירות “גוגל אַפְּס לחינוך” (Google Apps for Education), שסיפקה בלי תשלום כספי לגנים, בתי ספר ואוניברסיטאות מאז 2006. החברה לא הציגה מודעות באפליקציות שיועדו למערכת החינוך, אבל אספה מידע שיכול היה לשמש אותה להציג פרסומות לאותם משתמשים במקומות אחרים.
מספר תביעות הוגשו נגד גוגל על סריקת האימיילים. אחת מהן כללה בקשה (שנדחתה) לתביעה ייצוגית, דאנבר נגד גוגל, שהוגשה על ידי משתמשי ג’ימייל ישירים, משתמשים עקיפים בעל כורחם (סטודנטים שהכתובת האקדמית שלהם הועברה לגוגל אפס לחינוך) ואנשים שאינם משתמשי השירות. נגד המשתמשים אפשר לטעון שהם הסכימו לסריקה בתנאי השימוש, ויכולים להימנע ממנה על ידי הימנעות משימוש בשירות; אולם האנשים שאינם משתמשי ג’ימייל טוענים שהתכתבויות שלהם עם משתמשי ג’ימייל נקראו על ידי גוגל, מבלי שהם הביעו את הסכמתם לכך.
גוגל הגישה בקשה לסילוק התביעה, בטענה ש”בדיוק כמו ששולחו של מכתב לעמית מעולם העסקים לא יכול לצפות שהמכתב לא ייפתח בידי העוזר של אותו אדם, אנשים שמשתמשים בשירות אימייל מבוסס רשת לא יכולים להיות מופתעים אם האימיילים מטופלים בידי הספק [של שירות האימייל] במהלך המשלוח”. כלומר, גוגל השוותה את עצמה לא לספק שירות, כמו רשות דואר, אלא לעוזר אישי של הנמען. השופטת דחתה טענה זו.
ב-2013 הגישה עמותת “הצלחה” תלונה דומה ליועץ המשפטי לממשלה, לרמו”ט (רשות משפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים) ולממונה על הגנת הצרכן. משרד היועמ”ש העביר את התלונה לפרקליטות המדינה, ואחרי יותר מחצי שנה היא העבירה אותה לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה. מהמשטרה נמסר אז כי “הנושא […] מוכר ומצוי בבחינת הגורמים המקצועיים”.
נסיגה בשלבים
בעקבות הלחץ הציבורי והתביעות, גוגל הודיעה () באפריל 2014 שהיא מפסיקה לצמיתות לסרוק אימיילים עבור מודעות בג’ימייל בשירות גוגל אפס לחינוך, ושלא תאסוף או תשתמש במידע על תלמידים מאפליקציות לחינוך למטרות פרסום.
בשירות העסקי בתשלום שהציעה החברה, שבעבר נקרא גוגל אַפְּס (Google Apps) והיום G Suite, היא לא סרקה אימיילים, מאחר שעסקים היו ככל הנראה מסרבים לשלם ולהשתמש בשירות שמסכן את סודותיהם המקצועיים – למשל, עסק שמתכתב באימייל על הצעה עסקית סודית, או עו”ד שמתכתב באימייל עם לקוח שלו ומצפה לחסיון. כעת הודיעה החברה שהיא מיישרת קו בין ג’י-סוט לבין ג’ימייל, ומפסיקה לסרוק גם את האימיילים של משתמשי הגירסה החינמית לציבור הרחב.
דאיין גרין, סגנית נשיא בגוגל שאחראית על גוגל קלאוד, כתבה בבלוג החברה: “ג’י-סוט כבר עכשיו לא משמשת כקלט לפרסונליזציה של מודעות, וגוגל החליטה שבהמשך השנה שירות ג’ימייל החינמי לצרכנים ילך בעקבותיה. תוכן ג’ימייל לצרכנים לא ישיש או ייסרק לכל פרסונליזציה של מודעות אחרי השינוי הזה. עם החלטה הזאת, מודעות ג’ימייל מיישרות קו עם הדרך שבה אנחנו מבצעים פרסונליזציה של מודעות במוצרי גוגל אחרים. מודעות מוצגות בהתבסס על הגדרות המשתמשים. משתמשים יכולים לשנות הגדרות אלו בכל זמן, כולל לבטל את הפרסונליזציה של מודעות”.
אבל גוגל תמשיך לסרוק את האימיילים של משתמשי ג’ימייל לצרכים שונים, ובהם סינון ספאם, הונאות ו-וירוסים, מיון הודעות האימייל לקטגוריות שונות בתיבה, סינכרון עם לוח שנה (הוספה אוטומטית לקלנדר של אירועים שהתקבל אימייל עליהם), הצגת מידע נוסף (הודעה על איחור בטיסה לפי מספר שהופיע באימייל מחברת התעופה), ושירות חדש בשם “תשובה חכמה” (Smart Reply), שבו ג’ימייל משתמש ברשת עצבים מלאכותית לנתח את תוכן האימייל ולהציע למשתמשים מספר תשובות קצרות אפשריות, במקום שהם יצטרכו להקליד אחת בעצמם. מי שלארוצים שגוגל תקרא את האימיילים שלהם יצטרכו להצפין את האימיילים היוצאים ולדאוג שכל נמעניהם יצפינו את האימיילים לפני שהם נשלחים – או להימנע מלהשתמש בג’ימייל.
נפתחה החסימה בטוויטר
נשיא ארה”ב (וזו לא בדיחה של ג’ון אוליבר) דונלד טראמפ פעיל מאוד בטוויטר, אבל חוסם חלק מהגולשים, שלא יכולים לקרוא את הציוצים שלו בלי להשתמש במעקפים, מה שהביא את מכון התיקון הראשון נייט לפנות לנשיא ולטעון שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי, משום שמדובר ב”פורום ציבורי ייעודי”, שככזה אסור שיהיה סגור לגישה ציבורית לפי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית.
אצלנו, פוליטיקאים חוסמים גולשים בפייסבוק ובטוויטר, ומבקר המדינה מתח ביקורת על כך. לפי דיווח של תומר אביטל ב”100 ימים של שקיפות”, שדיווח באפריל כי
בימים אלו בוחנים במשרד המבקר לשלב את עמדתו העקרונית בדוח השנתי הקרוב של נציב תלונות הציבור. בעוד שחסימות בדף האישי של אנשי ציבור יכול להיות מוצדק, המבקר מוטרד מחסימות שרירותיות בדפיהם הציבוריים שאף ממומנים על ידי הציבור. המשך הבדיקה נמשך במשרד המבקר כדי להמליץ לחברי הכנסת על קביעת כללים ברורים ושקופים טרם חסימת אזרחים.
בינתיים, אורי קול, יו”ר תנועת “מחזקים”, יצר באמצעות יזם מסתורי את Tweet grabber, פרופיל טוויטר וtweetgrabber.com שמצלמסך ומפרסם מחדש ציוצים של פוליטיקאים, עיתונאים ופעילי רשת עבור אנשים שחסומים מלקרוא אותם. “יש כמה חוסמים ידועים בטוויטר הישראלי – עמית סגל (במיוחד כשמזכירים את אבא שלו), אבישי עברי (אם מגיבים יותר מדי), ינון מגל וחגי סגל וכו’ וכו'”, אמר לי קול. “אז האתר בעצם מצלמסך את הציוצים ומעלה דרך בוט לכאן. יש גם אתר והוא מסודר לפי תגיות. האתר מרים רק חוסמים מהימין, אבל קיבלנו פניות להרים גם חוסמות מהשמאל כמו שלי יחימוביץ'”.
למה רק מהימין בעצם?
“כי הם אלה שחסמו אותי”.
בנוסף, אלמונים (שקול אומר שאינו קשור אליהם) הקימו פרופילי-ראי למספר טוויטריסטים חוסמים – למשל, “עמית סגל לחסומים” “בקי גריפין לחסומים” ו”שמעון ריקלין לחסומים” – ומשכפלים כל ציוץ שלהם.
אם אתם שמאלנים ורקלין חסם אתכם.
אתם כבר יודעים למה. נכון?בכל מקרה. אפשר לעקוב אחרי הציוצים שלו כאן.
— שמעון רקלין לחסומים (@Riklin10Blocked) June 21, 2017
היי. צייצנים!
אם גם אתכם חסם עמית סגל – עיקבו אחריי במקום.
אני מצייץ את הטקסט של כל הציוצים שלו.
הפלוס: אני לא מוחק.— עמית סגל לחסומים (@AmitSegalBlocke) June 21, 2017
תגובות
תגובה אחת לפוסט “ גוגל לא תפסיק לסרוק את המיילים שלנו אבל תפסיק לבסס עליהם פרסומות
יוזמות נגד טוויטריסטים חוסמים
האחראי על האינטרנט”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
G Suite = ג’י סוויט, לא ג’י סוּט. :)