✂️ מה המשמעות של איסור פרסום על קיומו של צו איסור פרסום כשאינטרנט?
מדי פעם שולחת המשטרה הודעה לעיתונות על צא”פ (צו איסור פרסום), שכולל עותק של הצו עצמו שהוציא בית המשפט, מספר התיק בבית המשפט ופירוט של מה אסור לפרסם, כולל איסור לפרסם את עצם קיומו של הצא”פ – מה שהבריטים קוראים super injunction, ואנחנו יכולים לקרוא לו צא”פ רקורסיבי או אפצא”פ.
זה נראה בערך ככה:
דוברות המשטרה:
צו איסור פרסום גורף ניתן ב[תאריך] על ידי כבוד השופט [כבוד שמו של השופט] מבית משפט [כבוד שמו של בית המשפט].
הצו מתייחס לחקירה המתנהלת ביחידת [משטרה כלשהי] בתיק שמספרו [עשוי מספרות ולוכסן ולפעמים אותיות].
הצו חל על:
כל פרט מפרטי החקירה, כל פרט העלול לזהות את החשודים [ועוד]למעט הנוסח הבא: “[המשטרה חוקרת משהו/מישהו נחקר]”.
איסור הפרסום ימשיך לחול על כל פרט מפרטי החקירה, כל פרט העלול לזהות את החשודים, לרבות פרסומים ברשתות חברתיות שונות לרבות ציטוטים מלאים או חלקיים של פרסומים מכלי תקשורת זרים, הפניה אליהם או לפרסומים באינטרנט וכל אמצעי מדיה אחר לרבות כל רמז ישיר או עקיף לקיומה של כל עובדה נוגעת בעניין הנדון ובכלל זה לעצם קיום הצו.
תוקף הצו הנו עד לתאריך [כלשהו]
מצורף תצלום הצו לידיעתכם ולידיעת העורכים והמערכות.
זה היה הגיוני, איכשהו, כשהנמענים של האפצא”פים היו מערכות עיתונים, אבל היום, כשזה נשלח (או מוצא את דרכו) למנהלי קבוצות חדשותיות בוואטסאפ/טלגרם, המשטרה היא זו שמפירה את האפצא”פ, במעשה או במחדל. האם מח”ש יחקור אותה?
גופים ממלכתיים ולא-ממלכתיים אחרים עושים טעות דומה. הדוברים שלהם שולחים לתקשורת הודעות לעיתונות, שבהן יש מידע שהגוף מעוניין שהמידע יתפרסם לא בשמו, אלא יוצג כמשהו שהעיתונאי יודע ואומר לקהל שלו. לשיטה הזו יש כמה שמות – לא לייחוס, מידע בשם הכתב (מב”ה) ו-OTR (ר”ת של off the record, שבתקשורת דוברת האנגלית משמעותו שונה – מידע שאין לפרסם, ושנועד רק לאוזניי הכתב). השיטה הזאת בעייתית, מאחר שהיא מחייבת את העיתונאי להסתיר מהקוראים את מקור המידע, וגם את עצם העובדה שהוא הגיע ממקור, ולהיות אחראי לו למרות שהוא לא הגורם שעומד מאחוריו.
העיתונאי חגי הוברמן סיפר על כך בביקורת על הספר “דובר צה”ל מודיע”:
ככתב צבאי שנים רבות, אני נסמך כמו כל עמיתי על שיתוף הפעולה עם דובר צה”ל, ויכול להעיד כי בהודעות רבות של דו”צ המידע היותר מעניין מסתתר מאחרי האותיות O.T.R – “אוף דה רקורד”. רוצה לומר: יש פה עובדה שאתה הכתב אל תייחס אותה לדובר צה”ל, אבל חשוב שתפרסם אותה. בספר אין אף הודעה עם התוספת הזו. מאידך ישנן הודעות שכותרתן הן “הודעה מואפלת”, כזו שהמידע הנתון בה עדיין לא מותר לפרסום, בדרך כלל לגבי הרוגים שמשפחותיהם טרם קיבלו הודעה. ישנן גם הודעות בשם “מידע בשם הכתב” – חומר רקע שהעיתונאי יכול לעשות בו שימוש מלא, אבל לא לייחס אותו לדובר צה”ל.
הבעיה נפתרה באופן חלקי כשדובר צה”ל ומתאם הפעולות בשטחים החלו לפרסם את ההודעות לעיתונות שלהם באינטרנט, כולל המידע בשם הכתב. שני הגופים, שביקשו מעיתונאים לא לחשוף את מקור המידע, חשפו אותו בעצמם באתריהם הרשמיים. נוהל נוסף שמאיין את ה”מידע בשם הכתב” הוא הפצת הודעות דו”ץ לגופי תקשורת שמפרסמים מידע גולמי, ובו גם הודעות לעיתונות. הגופים הללו נוטים להעתביק את ההודעות כפי שהן, וחושפים כך את המידע שצה”ל ביקש לא לפרסם בשמו כמידע שמקורו בצה”ל.
בכתבה בנושא שפרסמתי ב”העין השביעית” לפני שנתיים, נמסר מדו”ץ כי “כשאנחנו מוסרים מידע ב-OTR, זה פשוט מידע אקסטרה בשם הכתב. אנחנו כאילו עונים בתגובה על השאלות, ומוסרים עוד מידע לשם הרחבת הכתבה. אנחנו לא מחייבים אף אחד לא להעלות את זה, פשוט יחסי עבודה כמו שיש בתקשורת בינלאומית, יש בשאר התקשורת הישראלית. […] בדרך כלל הוא מכניס את זה פשוט כעוד מלל לכתבה בשמו. זה לא שאסור לו לפרסם את זה, זה פשוט יחסי עבודה. כשאני מעבירה לו משהו בשם של גורמים צבאיים וזה לא לציטוט, אז זה לא לציטוט”.
כיום מגיעות הודעות לעיתונות גם לקבוצות החדשותיות בוואטסאפ וטלגרם, שבהן בעלי הקבוצות והמנויים מפרסמים דיווחים שוטפים. גם שם, ההעתבקה חושפת את מקור המידע. מאחר שחשיפת אחורי הקלעים הזאת מתרחשת לכל הפחות מאז 2015, ובטח גם קודם, אני יכול רק לשער שלדוברים השונים לא באמת אכפת שנייחס להם את המידע שהם ניסו לצנרר דרך עיתונאים. הנה כמה פריטי מידע כאלה:
דוברות איחוד הצלה: תאונה עם מעורבות שלושה כלי רכב אירעה בכביש 42 בסמוך לצומת הכניסה לכפר הנגיד. מתנדבי רפואת חירום של איחוד הצלה סניף יבנה העניקו טיפול רפואי ראשוני לנהג רכב שנפצע באורח בינוני שהיה לכוד ברכבו וחולץ ע”י צוותי כיבוי. כמו כן טופלו בזירת התאונה שלושה נפגעים באורח קל.
Otr
מדובר במיקום סמוך לתאונה שאירעה לפני כשעה וחצי בה נהרג רוכב אופניים.
(9/11/2017)
להלן כיתוב, מב”ה ואייטם בנושא ביקור הרמטכ”ל באסדת “תמר”:
היום (ג’) י”ח בחשון התשע”ח, 7 בנובמבר 2017, ביקר ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי איזנקוט עם מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט, באסדת ‘תמר’ שבשטח המים הכלכליים של מדינת ישראל.
מב”ה:
אסדת ‘תמר’ הינה חלק מתהליך פיתוח משק הגז המתקדם שישראל מובילה בשנים האחרונות, בהמשך להקמתה יוקמו בשנים הקרובות אסדות נוספות במרחב המים הכלכליים של המדינה.
אסדות הגז שבשטח המים הכלכליים הן מתקנים בעלי חשיבות אסטרטגית אדירה, המחייבת את מדינת ישראל להעמיד שכבת הגנה רב-ממדית שתבטיח שגרה תקינה ובטוחה עליהם. הדרג המדיני הטיל על צה״ל, בהובלת זרוע הים, את האחריות להגן על האינטרסים החיוניים בתחום האנרגיה במרחב המים הכלכליים. שטח המים הכלכליים של ישראל הוא עצום, ועל כן ההגנה על מתקני הגז בפרט ומרחב המים הכלכליים בכלל, טומנת בחובה אתגרים מבצעיים רבים ומורכבים. בשנים האחרונות מספקת זרוע הים מעטפת ביטחונית למרחב זה – הן בשגרה והן בחירום. כלי השיט של זרוע הים מבצעים סיורי ביטחון באופן קבוע בהתאם לתמונת המצב המודיעינית והמבצעית.
זרוע הים נמצאת בעיצומם של תהליכים משמעותיים נרחבים ומקיפים בתחום בניין כוח, על מנת להבטיח יכולת הגנה איתנה ובלתי חדירה על נכסיה האסטרטגיים של מדינת ישראל בלב ים. אבני היסוד לבניין הכוח הן ספינות סער 6, שידעו לספק הגנה רציפה, איכותית ומיטבית כנגד כלל האיומים.
(7/11/2017)
לפני זמן קצר התקהלו עשרות תושבים דרוזים בסמוך לגדר המערכת בגבול סוריה.
התושבים פגעו בתשתית הביטחונית, פרצו שער בגדר וכעשרה מהם אף חצו אותה כעשרות מטרים מזרחית לה, במובלעת בשטח ישראל.
כוחות צה”ל ביצעו מרדף אחר החוצים והחזירו אותם.
OTR
מדובר בהפרה חמורה של החוק ובסיכון חיים. אנו מבקשים להמנע מהתקרבות או חצייה של הגדר. האירוע בשליטה ובטיפול ביטחוני של כוחות הביטחון.
(3/11/2017)
בתשובה לשאלות רבים מכם: בשם הכתב- רהמ נתניהו שוחח במהלך הבוקר עם שהבט ליברמן, בנושא אל חאדר. רהמ עודכן ומעודכן בנעשה לאורך כל היום
(3/11/2017)
עוד בנושא:
תגובות
תגובה אחת לפוסט “✂️ מה המשמעות של איסור פרסום על קיומו של צו איסור פרסום כשאינטרנט?”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
ומה דינה של ידיעה שנמחקה ע”י השולח לאחר ההפצה, ידנית או לאחר זמן מוגדר ?