✂️ מה המשמעות של איסור פרסום על קיומו של צו איסור פרסום כשאינטרנט?
מידע שהושחר באפצא”פ 📷 משטרת ישראל
מדי פעם שולחת המשטרה הודעה לעיתונות על צא”פ (צו איסור פרסום), שכולל עותק של הצו עצמו שהוציא בית המשפט, מספר התיק בבית המשפט ופירוט של מה אסור לפרסם, כולל איסור לפרסם את עצם קיומו של הצא”פ – מה שהבריטים קוראים super injunction, ואנחנו יכולים לקרוא לו צא”פ רקורסיבי או אפצא”פ.
זה נראה בערך ככה:
דוברות המשטרה:
צו איסור פרסום גורף ניתן ב[תאריך] על ידי כבוד השופט [כבוד שמו של השופט] מבית משפט [כבוד שמו של בית המשפט].
הצו מתייחס לחקירה המתנהלת ביחידת [משטרה כלשהי] בתיק שמספרו [עשוי מספרות ולוכסן ולפעמים אותיות].
הצו חל על:
כל פרט מפרטי החקירה, כל פרט העלול לזהות את החשודים [ועוד]למעט הנוסח הבא: “[המשטרה חוקרת משהו/מישהו נחקר]”.
איסור הפרסום ימשיך לחול על כל פרט מפרטי החקירה, כל פרט העלול לזהות את החשודים, לרבות פרסומים ברשתות חברתיות שונות לרבות ציטוטים מלאים או חלקיים של פרסומים מכלי תקשורת זרים, הפניה אליהם או לפרסומים באינטרנט וכל אמצעי מדיה אחר לרבות כל רמז ישיר או עקיף לקיומה של כל עובדה נוגעת בעניין הנדון ובכלל זה לעצם קיום הצו.
תוקף הצו הנו עד לתאריך [כלשהו]
מצורף תצלום הצו לידיעתכם ולידיעת העורכים והמערכות.
אפצא”פ 📷 משטרת ישראל ✂️ חדר 404
זה היה הגיוני, איכשהו, כשהנמענים של האפצא”פים היו מערכות עיתונים, אבל היום, כשזה נשלח (או מוצא את דרכו) למנהלי קבוצות חדשותיות בוואטסאפ/טלגרם, המשטרה היא זו שמפירה את האפצא”פ, במעשה או במחדל. האם מח”ש יחקור אותה?
אפצא”פ בוואטסאפ 📷 קבוצת וואטסאפ ✂️ חדר 404
גופים ממלכתיים ולא-ממלכתיים אחרים עושים טעות דומה. הדוברים שלהם שולחים לתקשורת הודעות לעיתונות, שבהן יש מידע שהגוף מעוניין שהמידע יתפרסם לא בשמו, אלא יוצג כמשהו שהעיתונאי יודע ואומר לקהל שלו. לשיטה הזו יש כמה שמות – לא לייחוס, מידע בשם הכתב (מב”ה) ו-OTR (ר”ת של off the record, שבתקשורת דוברת האנגלית משמעותו שונה – מידע שאין לפרסם, ושנועד רק לאוזניי הכתב). השיטה הזאת בעייתית, מאחר שהיא מחייבת את העיתונאי להסתיר מהקוראים את מקור המידע, וגם את עצם העובדה שהוא הגיע ממקור, ולהיות אחראי לו למרות שהוא לא הגורם שעומד מאחוריו.
העיתונאי חגי הוברמן סיפר על כך בביקורת על הספר “דובר צה”ל מודיע”:
ככתב צבאי שנים רבות, אני נסמך כמו כל עמיתי על שיתוף הפעולה עם דובר צה”ל, ויכול להעיד כי בהודעות רבות של דו”צ המידע היותר מעניין מסתתר מאחרי האותיות O.T.R – “אוף דה רקורד”. רוצה לומר: יש פה עובדה שאתה הכתב אל תייחס אותה לדובר צה”ל, אבל חשוב שתפרסם אותה. בספר אין אף הודעה עם התוספת הזו. מאידך ישנן הודעות שכותרתן הן “הודעה מואפלת”, כזו שהמידע הנתון בה עדיין לא מותר לפרסום, בדרך כלל לגבי הרוגים שמשפחותיהם טרם קיבלו הודעה. ישנן גם הודעות בשם “מידע בשם הכתב” – חומר רקע שהעיתונאי יכול לעשות בו שימוש מלא, אבל לא לייחס אותו לדובר צה”ל.
פיתום והבובה שלו 📷 John Christian Fjellestad (cc-by)
הבעיה נפתרה באופן חלקי כשדובר צה”ל ומתאם הפעולות בשטחים החלו לפרסם את ההודעות לעיתונות שלהם באינטרנט, כולל המידע בשם הכתב. שני הגופים, שביקשו מעיתונאים לא לחשוף את מקור המידע, חשפו אותו בעצמם באתריהם הרשמיים. נוהל נוסף שמאיין את ה”מידע בשם הכתב” הוא הפצת הודעות דו”ץ לגופי תקשורת שמפרסמים מידע גולמי, ובו גם הודעות לעיתונות. הגופים הללו נוטים להעתביק את ההודעות כפי שהן, וחושפים כך את המידע שצה”ל ביקש לא לפרסם בשמו כמידע שמקורו בצה”ל.
מידע לא לייחוס 📷 אתרי מתפ”ש ודו”ץ 📝 חדר 404
בכתבה בנושא שפרסמתי ב”העין השביעית” לפני שנתיים, נמסר מדו”ץ כי “כשאנחנו מוסרים מידע ב-OTR, זה פשוט מידע אקסטרה בשם הכתב. אנחנו כאילו עונים בתגובה על השאלות, ומוסרים עוד מידע לשם הרחבת הכתבה. אנחנו לא מחייבים אף אחד לא להעלות את זה, פשוט יחסי עבודה כמו שיש בתקשורת בינלאומית, יש בשאר התקשורת הישראלית. […] בדרך כלל הוא מכניס את זה פשוט כעוד מלל לכתבה בשמו. זה לא שאסור לו לפרסם את זה, זה פשוט יחסי עבודה. כשאני מעבירה לו משהו בשם של גורמים צבאיים וזה לא לציטוט, אז זה לא לציטוט”.
כיום מגיעות הודעות לעיתונות גם לקבוצות החדשותיות בוואטסאפ וטלגרם, שבהן בעלי הקבוצות והמנויים מפרסמים דיווחים שוטפים. גם שם, ההעתבקה חושפת את מקור המידע. מאחר שחשיפת אחורי הקלעים הזאת מתרחשת לכל הפחות מאז 2015, ובטח גם קודם, אני יכול רק לשער שלדוברים השונים לא באמת אכפת שנייחס להם את המידע שהם ניסו לצנרר דרך עיתונאים. הנה כמה פריטי מידע כאלה:
דוברות איחוד הצלה: תאונה עם מעורבות שלושה כלי רכב אירעה בכביש 42 בסמוך לצומת הכניסה לכפר הנגיד. מתנדבי רפואת חירום של איחוד הצלה סניף יבנה העניקו טיפול רפואי ראשוני לנהג רכב שנפצע באורח בינוני שהיה לכוד ברכבו וחולץ ע”י צוותי כיבוי. כמו כן טופלו בזירת התאונה שלושה נפגעים באורח קל.
Otr
מדובר במיקום סמוך לתאונה שאירעה לפני כשעה וחצי בה נהרג רוכב אופניים.
(9/11/2017)
להלן כיתוב, מב”ה ואייטם בנושא ביקור הרמטכ”ל באסדת “תמר”:
היום (ג’) י”ח בחשון התשע”ח, 7 בנובמבר 2017, ביקר ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי איזנקוט עם מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט, באסדת ‘תמר’ שבשטח המים הכלכליים של מדינת ישראל.
מב”ה:
אסדת ‘תמר’ הינה חלק מתהליך פיתוח משק הגז המתקדם שישראל מובילה בשנים האחרונות, בהמשך להקמתה יוקמו בשנים הקרובות אסדות נוספות במרחב המים הכלכליים של המדינה.
אסדות הגז שבשטח המים הכלכליים הן מתקנים בעלי חשיבות אסטרטגית אדירה, המחייבת את מדינת ישראל להעמיד שכבת הגנה רב-ממדית שתבטיח שגרה תקינה ובטוחה עליהם. הדרג המדיני הטיל על צה״ל, בהובלת זרוע הים, את האחריות להגן על האינטרסים החיוניים בתחום האנרגיה במרחב המים הכלכליים. שטח המים הכלכליים של ישראל הוא עצום, ועל כן ההגנה על מתקני הגז בפרט ומרחב המים הכלכליים בכלל, טומנת בחובה אתגרים מבצעיים רבים ומורכבים. בשנים האחרונות מספקת זרוע הים מעטפת ביטחונית למרחב זה – הן בשגרה והן בחירום. כלי השיט של זרוע הים מבצעים סיורי ביטחון באופן קבוע בהתאם לתמונת המצב המודיעינית והמבצעית.
זרוע הים נמצאת בעיצומם של תהליכים משמעותיים נרחבים ומקיפים בתחום בניין כוח, על מנת להבטיח יכולת הגנה איתנה ובלתי חדירה על נכסיה האסטרטגיים של מדינת ישראל בלב ים. אבני היסוד לבניין הכוח הן ספינות סער 6, שידעו לספק הגנה רציפה, איכותית ומיטבית כנגד כלל האיומים.
(7/11/2017)
לפני זמן קצר התקהלו עשרות תושבים דרוזים בסמוך לגדר המערכת בגבול סוריה.
התושבים פגעו בתשתית הביטחונית, פרצו שער בגדר וכעשרה מהם אף חצו אותה כעשרות מטרים מזרחית לה, במובלעת בשטח ישראל.
כוחות צה”ל ביצעו מרדף אחר החוצים והחזירו אותם.
OTR
מדובר בהפרה חמורה של החוק ובסיכון חיים. אנו מבקשים להמנע מהתקרבות או חצייה של הגדר. האירוע בשליטה ובטיפול ביטחוני של כוחות הביטחון.
(3/11/2017)
בתשובה לשאלות רבים מכם: בשם הכתב- רהמ נתניהו שוחח במהלך הבוקר עם שהבט ליברמן, בנושא אל חאדר. רהמ עודכן ומעודכן בנעשה לאורך כל היום
(3/11/2017)
עוד בנושא:
ראיון עם מנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, הוא אף פעם לא ראיון מיוחד
בתקשורת נוהגים להשתמש מדי פעם בסופרלטיב “ראיון מיוחד”. על פי רוב זה שקר, ומדובר בראיון רגיל. אבל לפעמים מדובר בראיון תת-רגיל, וצריך לשים לב לזה. למשל, העובדה שמנכ”לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, ממעטת להתראיין, וכשהיא מתראיינת זה רק למי שהיא בוחרת בקפידה כדי שלא תישאל שאלות קשות, לא הופך כל שיחת פח איתה ל”ראיון מיוחד” רק מעצם זה שהראיון התקיים. זה יהיה ראיון מיוחד כשהיא תישאל שאלות רלוונטיות ותענה עליהן.
סופר תאני בתוכנית “אקטואליות” 📷 צילומסך מ”רשת”
עוד ראיונות מיוחדים עם מנכ”לית פייסבוק ישראל:
“ביקורת ואהבה הן לא מילים סותרות”, אמרה מנכ”לית פייסבוק ישראל שלא מתראיינת לעיתונאים ביקורתיים
📆 מתי נעלמו הגליונות בעריכת עמוס רגב מארכיון הדיגיטל של “ישראל היום”? הגירסה הרשמית היא המעניינת ביותר
מהארכיון הדיגיטלי של ישראל היום נעלם עשור שלם של גליונות, רובם המוחלט בעריכתו של העורך המייסד עמוס רגב, וכשישה שבועות של גליונות מהקדנציה של העורך הראשי החדש, בועז ביסמוט, ונותרו חודשיים וחצי של גליונות ביסמוט. דיווחתי על כך אתמול, וציטטתי תאוריות קשר, שלפיהן הארכיון הועלם בסמוך לפרסום מועדי השיחות של רה”מ בנימין נתניהו עם העורך דאז רגב ובעליו שלדון אדלסון, כדי להקשות על עיתונאים ואחרים לחטט בארכיון ולמצוא קשר בין כותרות העיתון לבין השיחות שהתקיימו ערב לפני פרסומן. בישראל היום הסבירו בתגובה רשמית שההסרה נבעה מבעיות טכניות, ושהגליונות הנעלמים ישובו בקרוב.
עורך הדעות של פובליציסט ישראל היום, דרור אידר, התעמת איתי לגבי העובדות בדיווח שלי, ופוסט זה מכיל את המידע שהצלחתי להשיג לגבי מועד הסרת הגליונות מהארכיון. תיקנתי והתנצלתי על הטענה שפרסמתי בפייסבוק, שלפיה הארכיון הוסר מיד לאחר חשיפת מועדי השיחות, מאחר שלא היה לי מידע על כך אלא רק על מועד הדיווח של הגולשים שגילו שהארכיון נעלם. תאוריות קשר מתבססות במקרה הטוב על ראיות נסיבתיות, וזו גם הסיבה שמלכתחילה סיווגתי אותן כתאוריות קשר. אבל לפי הגירסה הרשמית של ישראל היום, הגליונות נעלמו מהארכיון אחרי פסיקת בג”ץ לחשוף את מועדי השיחות, ולפני שנתניהו מסר את המידע.
שער “ישראל היום”, 22.5.2008
בתגובה לפרסום בפייסבוק שלי, שבו כתבתי “כמו במותחן של אגאתה כריסטי, השרת עשה את זה”, כתב אידר: “אתה באמת מאמין לזה? כל שטות קונספירטיבית שידביקו לישראל היום תתאים לדעות הקדומות שלך. כבר מספר חודשים יש בעיה עם הארכיון. כל האתר עובר בדיקה ותיקון. מחליפים שרתים כדי שלא תקרינה תקלות כאלה. ולא רק שרתים, אלא מבקשים לשדרג את המדיה הדיגיטלית. אני עצמי לא מצאתי פעמים רבות חומרים והתלוננתי. אבל אתה חי ברומן של אגאתה כריסטי. כנראה לא רק בנושא הזה”. עוד ציין בדיון כי “העלית שקר (הארכיון לא נפל ‘מייד’ לאחר פרסום השיחות. זאת בעיה ארוכה מאוד שמנסים לטפל בה) ואז אמרת שיש כל מיני תיאוריות ביחס לשקר. יפה. אינך פובליציסט, אלא מדווח. אם העלית את השקר ועוד המלצת עליו בחצי קריצה כמותחן של אגאתה כריסטי, חזקה עליך שאופי הדיווח שלך מוטה גם בנושאים אחרים”.
הכחשתי שהשתמשתי במילה “מיד” בידיעה שלי. אידר הפנה את תשומת לבי לכך שכן השתמשתי בה, בשיתוף של הידיעה בפייסבוק של חדר 404:
📰 עשור הפרו-נתניהו של עמוס רגב נעלם מארכיון הדיגיטל של “ישראל היום”, שהצטמצם לחודשיים וחצי של ביסמוט, מיד אחרי חשיפת מועדי השיחות של רגב ואדלסון עם רה”מ. בישר”ה מכחישים קונספירציה: “מעבר לשרתים חדשים. בימים הקרובים הארכיון המלא יופיע”.
בעקבות הערתו של אידר מחקתי את המשפט הזה והוספתי תיקון:
[תיקון 6.9.2017] במקור כתבתי כאן שהארכיון נעלם “מיד אחרי חשיפת מועדי השיחות של רגב ואדלסון עם רה”מ”, טענה שלא כתבתי באייטם עצמו, שם ציינתי רק שגולשים דיווחו על ההיעלמות אתמול. בעקבות הערה של דרור אידר, עורך הדעות של העיתון, ומאחר שאין לי מידע לגבי המועד המדויק של היעלמות הארכיון, הסרתי את הטענה.
הטיימליין
“אם זה לא קרה ‘מייד’ אחרי פרסום השיחות, אלא בעיה ארוכת חודשים (ואפילו שנים) שנמצאת בטיפול רציני – כי אז אין לך ידיעה אלא קונספירציה התואמת את הלכי הרוח בקרב שונאי העיתון. לשם אתה מבקש להשתייך?”, שאל אותי אידר.
אז מתי הוסר הארכיון, והאם זה היה בסמוך לפרסום מועדי השיחות? הטיימליין הרלוונטי: העיתונאי רביב דרוקר מחדשות 10, שהגיש ב-2015 בקשת חופש המידע לקבלת מועדי השיחות, ערער ב-10.2016 לביהמ”ש העליון על פסיקת המחוזי נגדו. פסיקת בית המשפט העליון, שחייבה את נתניהו למסור את מועדי השיחות, ניתנה ב-7.8, נתניהו דיווח בפייסבוק על מספר השיחות ב-31.8, ומסר לעיתונאי רביב דרוקר את רישום מועדי השיחות ב-3.9.
עמיחי אתאלי דיווח אתמול (5.9) ב”ידיעות אחרונות” על הקשר בין מועדי השיחות לכותרות ישראל היום, וציין כי “החל מהשבוע הסיר ‘ישראל היום’ את ארכיונו מהאינטרנט, והקשה על גישה לשעריו מהשנים הללו [שבהן התקיימו השיחות]. עוד בשבוע שעבר פעל הארכיון כרגיל, והיה נגיש לכולם” (לא ידעתי על הפרסום הזה כשכתבתי את הידיעה שלי). “החל מהשבוע” זה בין ה-3-5/8, ימים ספורים לפני פסיקת בג”ץ.
הקטע על ארכיון “ישראל היום” בכתבה של אתאלי, ידיעות אחרונות 5.9.2017
“כבר לפני כמה שבועות העלימו את מרבית השנים מהארכיון, אבל היה אפשר לגשת אליהם דרך קישור ישיר”*, אמר לי אורן פרסיקו מ”העין השביעית”. הפעם האחרונה שפרסיקו הצליח לגשת לגליונות, שכעת אינם נגישים, היתה ב-6.8, יום לפני פסיקת בג”ץ.
לפי דרור אידר, כאמור, “כבר מספר חודשים יש בעיה עם הארכיון”. מספר חודשים זה לכל המאוחר תחילת 7.2017 (או מוקדם מכך), בשלב שהעתירה של דרוקר ממתינה להתברר ואין עדיין פסיקה.
אבל לפי תגובת דוברת ישראל היום, שנמסרה אתמול אחה”ץ, “בשל מעבר לשרתים חדשים, כבר לפני כשבועיים, חלק מהארכיון עדיין לא עלה לאתר. אנו מעריכים שכבר בימים הקרובים הארכיון המלא יופיע לטובת כל המעוניין בכך”. מקנספרי הקונספירציות ישמחו לשמוע ש”לפני כשבועיים” מתאריך מתן התגובה זה בסמוך ל-22/8 – כשבועיים אחרי פסיקת בג”ץ, כשבוע לפני שנתניהו חשף את מספר השיחות וכשבועיים לפני שחשף את המידע המלא על מועדי השיחות.
__________________________________
* הקישור הישיר שפרסיקו הזכיר מכיל משתנה של תאריך הגליון. שינוי התאריך בקישור איפשר לו לגשת לגליונות ישנים שלא היו נגישים מעמוד הבית של הארכיון הדיגיטלי. “לוחם צדק אלמוני” סיפר היום לחדר 404 שנזכר שברוטר.נט מפרסמים מדי בוקר לינק לגיליון הדיגיטלי של אותו יום (אותו לינק שפרסיקו דיבר עליו), והציע לבדוק אם הוא מאפשר גישה לגליונות החסומים. מבדיקה ראשונית נראה שהוא מאפשר כעת להיכנס לכל גליונות 2017. הנה הקישור – משתנה היום נרשם בארבע ספרות, ומשתני החודש והיום בשתי ספרות כל אחד:
http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODn/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F[YEAR]%2F[MONTH]%2F[DAY]
📰 עשור הפרו-נתניהו של עמוס רגב נעלם מארכיון הדיגיטל של “ישראל היום”, שהצטמצם לחודשיים וחצי של ביסמוט
גליונות “ישראל היום” מאז הקמת העיתון ועד לאמצע יוני השנה, וכל הכתבות שפורסמו בהם, אינם נגישים עוד בארכיון הדיגיטלי של העיתון. עם היעלמו של העשור שבעריכת העורך המייסד עמוס רגב, נותרו בארכיון רק חודשיים וחצי של היומון תחת עורכו החדש, בועז ביסמוט.
הארכיון הדיגיטלי של “ישראל היום” נתן לגולשים גישה לעותקים דיגיטליים מלאים של כל גליונות הפרינט מאז הקמת העיתון. היום גילו מספר גולשים שהארכיון נעלם ברובו, מהגליון הראשון ב-30.7.2007 ועד גליון 13.6.2017. כעת נגישים בו רק הגליונות של 14.6.2017 ועד היום.
הארכיון הדיגיטלי של “ישראל היום”, היום
יובל בר כתב היום בפייסבוק: “אז עיתון מסויים הסיר את הארכיון שלו מהרשת. רוצים לנחש מי?” ג’ון בראון, פעיל שמאל שמרבה להשתמש בצילומסכים מעיתונים ובהם ישראל היום במסגרת כתיבתו, צייץ בטוויטר: “אני לא מוצא בארכיון ישראל היום במהדורה המודפסת שום דבר מלפני ה1.1.2017, מישהו יודע למה? זה עדיין נמצא באתר אבל הקישורים שבורים”.
מה הם מנסים להסתיר מתוכן העיתון בסמוך למועדי השיחות שרביב דרוקר כנראה עוד לא שם לב אליו? עכשיו זה הפך להיות הרבה יותר מעניין
— Ido skalon (@idoskalon) September 5, 2017
מגיבים אצל השניים שיערו שיש קשר בין הסרת הגליונות ועיתוייה לבין חשיפת מועדי השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו עם העורך הראשי לשעבר של העיתון, עמוס רגב, ועם בעליו, שלדון אדלסון. “כנראה כדי שלא יוכלו לעמת אותם עם תכנים ישנים שהם העלו לטובת מקורבים לעיתון הנ”ל”, הגיב מתן ספיר. “מה הם מנסים להסתיר מתוכן העיתון בסמוך למועדי השיחות שרביב דרוקר כנראה עוד לא שם לב אליו? עכשיו זה הפך להיות הרבה יותר מעניין”, הגיב עידו סקלון. תאוריה זהה פורסמה בדיווח הלא-חתום של וואלה ברנז’ה על היעלמות הארכיון.
העיתונאי רביב דרוקר, שנאבק כשנתיים בבית המשפט כדי לקבל את מועדי השיחות במסגרת חוק חופש המידע, בדק את הכותרות שהופיעו למחרת אותן שיחות והראה כיצד הן הועילו לנתניהו – מה שעשוי להיתפש כראייה נסיבתית לכך שהשיחות נועדו לקדם את האג’נדה של רה”מ בעיתון שהוקדש לו. עם היעלמות הארכיון, יקשה עליו ועל עיתונאים אחרים לבצע תחקיר כזה בנוחות מהאינטרנט, והם ייאלצו לחטט בארכיוני נייר בספריה הלאומית, בבית אריאלה וכדומה.
חשיפת רביב דרוקר: כותרות בישראל היום שקידמו את האג'נדה של רה"מ נתניהו פורסמו גם למחרת שיחותיו עם אדלסון ועמוס רגב
— עידוק (@idokius) September 3, 2017
התאריכים מחזקים את תאוריית הקשר הזאת. העורך הראשי החדש של העיתון, בועז ביסמוט, שכבר הספיק לחרוג מהקו של קודמו ולפרסם כותרת ראשית ביקורתית כלפי נתניהו, נכנס לתפקידו בסוף אפריל, והארכיון זמין מאמצע יוני – כלומר, כל מורשת רגב, והשבועות הראשונים של ביסמוט, אינם נגישים לגולשים.
בישראל היום טוענים שמדובר בעניין טכני. דוברת העיתון מסרה כי “בשל מעבר לשרתים חדשים, כבר לפני כשבועיים, חלק מהארכיון עדיין לא עלה לאתר. אנו מעריכים שכבר בימים הקרובים הארכיון המלא יופיע לטובת כל המעוניין בכך”.
👂 פרשן ישראל היום לא שמע על המתקפה האקוסטית בקובה אז הוא הכריז שהיא קונספירציה
הכתב המדיני של ידיעות אחרונות, שמעון שיפר, פרסם אתמול (ג’, 29/8) ידיעת שער שכותרת הגג שלה קבעה: “כך נכשלה הפסגה בין רה”מ נתניהו לנשיא רוסיה פוטין”. בכותרת המשנה בשער נכתב: “גורם רוסי ל’פרבדה’, שופרו של פוטין: ‘נתניהו היה קרוב לפאניקה, אבל הנשיא נשאר קר רוח, איראן בעלת ברית ונמשיך לתמוך בה'”. במאמר עם הפניית שער שפרסם היום בישראל היום (זהירות, אוטופליי), אריאל בולשטיין קוטל את שיפר ואת כתבתו, מסביר שפראבדה אינו שופרו של השלטון כבר הרבה זמן, שהמאמר בכלל פורסם באתר Pravda.ru שלא קשור לפראבדה ושהוא “אתר צהוב, שמתמחה בתיאוריות קונספירציה, מקושר ללאומנים הקיצוניים ונגוע באנטישמיות גלויה”, ומגרר על פומפיה את המוניטין של מחבר המאמר, איידין מכטייב.
בולשטיין מציג טורים נוספים של מכתייב כדי לקעקע את אמינותו: “את המאמר ששיפר ציטט, פרסם מכטייב בבוקר 25 באוגוסט, כיממה ומשהו לאחר פגישת פוטין־נתניהו. למחרת כבר האשים את ציר מולדובה־אוקראינה בקשירת קשר נגד רוסיה, וב־27 בחודש עסק בהפעלה של ‘נשק אקוסטי’ בידי קובה נגד דיפלומטים אמריקניים. מה זה ‘נשק אקוסטי’? לחובבי הקונספירציות פתרונים. אתמול ניתח מכטייב, את ‘התכנית הסודית’ של האמריקנים לפתרון הסכסוך בחבל נגורנו־קרבך. הספק לא רע”.
מי הם חובבי הקונספירציות שעוסקים בנשק האקוסטי? רשויות הביון של ארה”ב, קנדה וקובה, למשל. בתחילת החודש הודיעה מחלקת המדינה האמריקאית עובדים בשגרירות ארה”ב בהוואנה דיווחו בסוף 2016 על תסמינים רפואיים בלתי מוסברים, וחלקם הועברו לארה”ב לטיפול או התבקשו לעזוב את קובה. בעקבות כך, הודיעה מחלקת המדינה, היא סילקה בחודש מאי שני דיפלומטים קובניים מארה”ב.
שומע? תמונה: Colin Mutchler cc-by
זמן קצר לאחר ההודעה, נחשף בתקשורת כי ארה”ב חושדת שגורם כלשהו – אולי מדינה שלישית, וייתכן שמדובר ברוסיה – הפעיל מיכשור אקוסטי שהשמיע בסביבת השגרירות בקובה צלילים שאינם נקלטים באוזן אנושית. הצלילים פגעו בין השאר בשמיעתם של 16 עובדי השגרירות ובני משפחותיהם, וכן בדיפלומט קנדי אחד. לא ברור אם מטרת מתקפת הצלילים היתה לפגוע באנשים, או שהיתה להם מטרה אחרת והפגיעה היתה תוצר לוואי אקראי. ארה”ב, קנדה וקובה, שמכחישה קשר למתקפה, חוקרות את המתקפה האקוסטית.
פעם את בוכה ופעם את צוחקת
דוגמנית תמונות ההמחשה ג’יין אילוסטרציה נעצבה אל לבה בגלל הירידות בבורסה בתל אביב, אולם עד מהרה חזרה למצב הרוח העולץ האופייני לה כשקראה באתר גלובס המלצות על חמש מניות ישראליות מומלצות. הלשין: עומר פולק.
עוד בחדשות האילוסטרציה:
ליצנם של שני אדונים
סיפורה של נטלי אילוסטרציה
האילוסטרציה הבלתי נסבלת של האונס
תאומות עושות כסף מהבית
דוגמנית הפורנו של ג’יידייט
שיחה שאולי התקיימה במערכת עיתון גלובס
פוסט של עידן דורפמן
“לא יפה לכתוב שתשובה נפטר מדלק נדל”ן. אולי עדיף לכתוב יוצא?”
____________
עידן דורפמן הוא כלכלן. בעבר היה כתב שוק ההון בידיעות אחרונות
על תבונה ורגישות: כותרת ב-ynet ביום פיגוע המשאית
במה עסקה הכתבה שבכותרתה הציטוט “חוץ ממשאית ורכבת, הכל עבר עליי”?
א) פיגוע המשאית הבוקר בתל אביב.
ב) התקופה הקשה שעוברת על שוער מכבי ת”א לירן שטראובר.
(ללא כותרות)
פוסט של הלל גרשוניקחו עמוד ראשי רגיל של אתר חדשות. אתרו את הכותרות שיש בהן נקודתיים. הסירו את הכותרות הללו. אתרו את אלו שיש בהן סימן שאלה. הסירו גם אותן. הסירו גם את הכותרות שיש בהן מרכאות. כמה כותרות תישארנה?
___________________
הלל גרשוני הוא סטודנט לתלמוד ולשון, עורך ספרים, קשקשן בשעות הפנאי וכותב הבלוג "בלוגרשוני". הוא כתב על שימוש שגוי בפצצות אטום בקריקטורות בגליון מרץ 2011
ליצנם של שני אדונים
הליצן הזה, שנחתך (“נצרב” בשפת הגרפיקאים) מתוך צילום של אוליבייה פיטוסי, שימש כאילוסטרציה לחגיגות פורים ביומן האירועים בדה-מרקר (18.3.2011).
קוראי העיתונים, שלא נחשפים בדרך כלל להקשר המקורי של צילומי המחשה, קיבלו אותו הפעם באותו עיתון ממש, ב”מוסף הארץ”. במדור “תמונה אחת בשבוע” של טל ניב הופיעה ונותחה תמונה אחרת מאותו סט. שם רואים את הליצן, חלק מצעדת פורים של מתנחלים ב-2010, על רקע “בית השלום” בשכונת א-ראס ושישה חיילים חמושים. בחזרה לדה-מרקר: נדמה שהצילום הפך לסיפור, ובכך איבד את הנייטרליות הגנרית ההכרחית לאילוסטרציות.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
