הודו מקשה על תושבים שלא הוציאו ת”ז ביומטרית האחראי על האינטרנט בגלצ

טביעת האצבע של הודו

הדמוקרטיה הגדולה בעולם מעודדת את תושביה (לא רק אזרחים) להוציא אדהר (आधार, Aadhaar – “יסוד” או “בסיס” בהינדי), מערכת זיהוי ביומטרית ודמוגרפית עם מספר זהות בן 12 ספרות, שמסתמכת על סריקת טביעות אצבעות, קשתית ופנים.

במקור, אדהאר נועד להנפקת תעודות זהות קשות לזיוף, כדי להפחית הונאות ולשפר קבלת שירותי רווחה. יש לכך סיבות טובות. אולם המדינה פועלת להפוך את האדהאר למנדטורי, ועם 1.1 מיליארד אנשים רשומים, הוא המאגר הביומטרי הגדול בעולם. אנחנו מדברים על כך עם דוד קינן (אין קשר משפחתי אלי), סיו”ר לשכת המסחר הודו ישראל.

תושבי האזורים הכפריים של הודו מתקשים להירשם ולהשתמש באדהאר – שנים של עבודה פיזית שוחקות את טביעות האצבעות, וחיבור האינטרנט הנדרש אינו תמיד זמין. מחקר אחד מראה ש-20% ממשקי הבית במדינת ג’הרקאנד לא הצליחו לקבל קצבאות מזון במערכת שהזיכוי בה מסתמך על אדהאאר, מדווח הניו יורק טיימס.

אדהאאר לא מקיימת אפילו את התנאי הבסיסי של זיהוי חד-ערכי של אנשים הרשומים בה ומניעת רישומים כפולים. מנדה פרת’אפ רדי, שהועסק אצל ספק רישום לאדהאר, ביקש להירשם בעצמו לאדהאר, אך נדחה מספר רב של פעמים בנימוק של “סיבות טכניות”. כשהלך לבסוף למשרד הראשי של UIDAI בהיידראבאד, נאמר לו שטביעות האצבעות שלו תואמות לאלו של 13 אנשים אחרים. הם לא ידעו להגיד למה, אבל שיערו שהטביעות שלו נקלטו בטעות במערכת כשהדגים למבקשי תעודות כיצד להניח את ידיהם על הסורק (מה שלא מסביר למה 13 אנשים הצליחו להירשם עם טביעות אצבעות זהות זה לזה, ואילו הוא נחסם). UIDAI סיפקו לאיש את פרטיהם של 13 האנשים – בניגוד להתחייבות שהמידע במאגר בטוח ומוגן, ואמרו לו שכדי לקבל אדהאר, עליו לאתר את האנשים ולגרום להם לעדכן את המידע הביומטרי שלהם, או להנפיק תעודות פטירה שלהם אם הם מתים. מקרה דומה קרה למליקרג’ון גוריקר, שרק אחרי ששלח למשרד ראש הממשלה מכתב איום בהתאבדות קיבל את ההסבר – במקרה שלו, היו 7 אנשים עם טביעות אצבע דומות. הוא הצליח לאתרם ולגרום להם לסרוק טביעות אצבע מחדש, וקיבל את האדהאר שלו.

יותר מ-200 אתרי משרדי ממשלה דלפו מידע פרטי על מיליוני הודים, ובהם שם מלא, תאריך לידה, כתובת, שמות ההורים, מספר חשבון בנק ומספרי אדהאר. חלק מהמידע עדיין זמין ברשת. UIDAI (ר”ת Unique Identification Authority of India – רשות הזיהוי הייחודי של הודו), שמנהלת את אדהאר, אינה ידידותית לשאלות של עיתונאים, ואף התלוננה במשטרה על עיתונאית שדיווחה על הקלות שבה ניתן לרכוש נתונים שדלפו מאדהאאר. חודשיים אחר כך פרש עורך העיתון, לטענת גורמים בעיתון בגלל לחצים שהופעלו עליו בעקבות החשיפה.

https://t.co/wLkaWdMI4j
— Aadhaar Mukt Bharat (@AadhaarMukt) April 11, 2018

למרות הכשלים הרבים ופסיקות של בית המשפט העליון, ניו יורק טיימס מדווח שהודו וחלק מהמדינות שמרכיבות אותה מתנות שירותים בסיסיים ברישום לאדהאר, ובעצם מאלצות את התושבים להיכנס למאגר: בלי אדהאר הם יתקשו לקבל שירותי רווחה כמו פנסיה וחלוקת מזון לעניים, לרכוש טלפון סלולרי, לעבור בדיקות איידס ואפילו להוציא תינוק מבית החולים. מערכת אדהאר גררה 30 עתירות לבית המשפט העליון, חלקן טוענות שאדהאר מפירה את החוקה ההודית, ופסיקה של העליון מהשנה שעברה שקבעה לראשונה שלהודים יש זכות יסוד לפרטיות.

אבל המאגר הביומטרי של ישראל לא ייפרץ.

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

• רשות התקשוב סיימה לכתוב את ההנחיות למשרדי הממשלה לגבי שחרור כל הקוד הממשלתי כקוד פתוח, לפי החלטת ממשלה מסוף 2014. אולם כרגע מדובר עדיין בהמלצה ולא בהוראה מחייבת.

• רוסיה ניצלה רשתות חברתיות להתביית על אנשי צבא ויוצאי צבא אמריקאים משני צדי המפה הפוליטית ולהפיץ להם תעמולה אנטי-ממשלתית, תאוריות קשר ודיסאינפורמציה נוספת כדי לשחוק את האמון שלהם במדינה, לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד.

• חדשות הצנזורשת 1: רגולטור האינטרנט הרוסי רוסקומנדזור תבע את טלגרם, אפליקציית הצ’ט שנוצרה על ידי פאבל דורוב הרוסי אך מבוססת מחוץ לרוסיה, על כך שלא העבירה לממשל את מפתחות ההצפנה שהיו מאפשרים לצותת לתכתובות של משתמשיה – משום שהמפתחות נוצרים על טלפוני המשתמשים, ונמצאים בשליטתם. בית המשפט הורה השבוע על חסימה מיידית של האפליקציה במדינה, מה שהביא לתקלות באתרים נוספים לאחר שנחסמו 16 מיליון כתובות אייפי, בהן אלפים שמשמשים את גוגל ואמזון, וכן למתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) נגד רוסקומנדזור. מייסד טלגרם דורוב, שהורה לפרקליטיו לא להופיע למשפט, מתכוון לערער על ההחלטה, וכן לעקוף אותה באמצעים טכניים.

Privacy is not for sale, and human rights should not be compromised out of fear or greed. https://t.co/ACsCvk6WFx
— Pavel Durov (@durov) April 13, 2018

• חדשות הצנזורשת 2: בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לספקיות אינטרנט לחסום גישה לאתר פרסום שירותי הזנות sex777.net, בפסיקה הראשונה לפי חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט.

• חדשות הצנזורשת 3: משרד החינוך האיראני אוסר על שימוש ברשתות חברתיות זרות בבתי ספר, והורה לבתי ספר “להשתמש רק ברשתות חברתיות מקומיות” לצרכי תקשורת, כך מדווחת סוכנות הידיעות ILNA המקושרת לרפורמיסטים במדינה. טלגרם ואינסטגרם פופולריות במדינה, ואילו פייסבוק וטוויטר חסומות שם – אבל המתגלצ’ים באיראן מתחברים אליהן דרך שירותי VPN.

• האם הרשתות המקומיות באיראן בכלל בטוחות? שר התקשורת האיראני הצעיר שנולד אחרי המהפכה, מֹחַמַּד-גַ’וָאד אָז’רִי גַ’הְרֹמִי, אמר באחרונה בפרלמנט שרשתות חברתיות איראניות יספקו את אותה פרטיות של פלטפורמות זרות: “אף הודעה לא נקראת, ושום מידע [על המשתמש] לא מועבר לאיש”. המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי ח’אמנאי, הוציא פתווה ברוח פרשת קיימברידג’ אנליטיקה שנותנת גיבוי דתי לטענה הזאת: “הפקידים חייבים לשמור על בטחון ופרטיות העם והמדינה. הפרת הפרטיות והבטחון של העם אסורה מבחינה דתית, נוגדת את החוק האיסלאמי ואסור שתתבצע”.

• המשטרה בסין עצרה פושע נמלט באמצעות טכנולוגיית זיהוי פנים שאיתרה אותו בהופעה בקרב קהל של 50 אלף איש. רשויות האכיפה פיתחו את הטכנולוגיה בשיתוף חברה משנגחאי, ועושה שימוש במערך נרחב של 170 מיליון מצלמות מעקב שפרושות ברחבי המדינה.