🦅 לנשיא ארה”ב אסור לחסום עוקבים בטוויטר 🇮🇱 ומה עם שר הבטחון של ישראל? 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לתוכנית 🔊

טראמפ יסיר את החומה בטוויטר – וליברמן?

שר הבטחון, אביגדור ליברמן,מצטיין בעיקר בדיבורים, וביקורת שמזכירה לו את חולשתו מעצבנת אותו. כשליברמן צייץ בטוויטר על “איימן עודה ושות'” ש”מקומם של המחבלים האלה הוא לא בכנסת אלא בכלא”, רבים הזכירו לו, כמקובל באומת הרשת, שהוא עוד לא מימש את איומו נגד איסמעיל הנייה, שאמור היה להתחסל 48 שעות אחרי כניסתו של ליברמן לתפקיד. אחת מאלו שהזכירו זאת היא קרין נהון, וליברמן חסם אותה.

פרופ’ קרין נהון היא חוקרת בנושא פוליטיקה של המידע במרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. זו כנראה הסיבה שתוך פחות מיממה, ליברמן הסיר את חסימתה והגיב לחדשות 2 כי “שר הביטחון מעודד שיח ברשתות החברתיות ולכן מרבה להתבטא בהן. עם זאת תגובות הכוללות הסתה לאלימות, גידופים, קללות ודיבה הן לא דבר שניתן לעבור עליו לסדר היום. לגבי הפרופ’ נהון, מדובר בטעות אנוש של אחד מעובדי הצוות”.

נהון כתבה בתגובה לאירוע כי “חשבון טויטר או פייסבוק של שר או ח״כ הוא ציבורי ולא פרטי. כשהוא חוסם אותי או אחרים, הוא פוגע בחופש הביטוי שלי וגם בזכותי למידע כאזרח (כי במקביל אני לא רואה את ההודעות שלו מהחשבון שלי). זה צריך להפסק. […] צריך לפתור את עניין החסימות של תגובות לגיטימיות בצורה רוחבית. לפנות ליועמש הכנסת?”

בובת פּלאש של אביגדור ליברמן. יוצר: רן קר-פה

בובת פּלאש של אביגדור ליברמן. יוצר: רן קר-פה

בתזמון מצוין, יום לאחר מכן פסקה נעמי רייס בוכוולד, שופטת בית המשפט הפדרלי בניו יורק, כי לנשיא ארה”ב דונלד טראמפ אסור לחסום משתמשי טוויטר על בסיס דעות פוליטיות, משום שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי המובטח לפי התיקון הראשון לחוקה. “אנחנו קובעים שהחלקים של הפרופיל @realDonaldTrump – ‘החלק האינטראקטיבי’ שבו משתמשי טוויטר יכולים להגיב ישירות לתוכן של ציוצי הנשיא – תואמים לדוקטרינת ‘פורום ציבורי’ שקבע בית המשפט העליון”, כתבה השופטת (פדף).

אצלנו מבקר המדינה כבר קבע שחסימת גולשים על ידי אנשי ציבור למניעת ביקורת אינה ראויה, והגדיר קריטריונים לנוכחויות רשת ציבוריות:

■ סוג הדף – האם מדובר בדף ציבורי או ב”דף אוהדים” של איש ציבור או גוף ציבורי שכל אדם בעל חשבון פייסבוק יכול להיחשף אליו באמצעות התחברות לדף (הקשה על “לייק”) או באמצעות חשבונות של חברים אחרים ברשת – או להבדיל מדובר בדף פייסבוק פרטי שאליו חשופים רק מי שמוגדרים “חברים” של בעל הדף;
■ מימון הדף – האם החזקת הדף והפעלתו ממומנות על ידי הגוף הציבורי;
■ הפעלת הדף – האם הדף מופעל על ידי עובדי ציבור מטעמו של איש הציבור או על ידי איש הציבור בעצמו באופן פרטי;
■ תוכני הדף – האם הדף משמש את איש הציבור ועיקר תכניו קשורים למילוי תפקידו הציבורי, או שעיקר תכניו פרטיים ואישיים.

בתוכנית אנחנו מדברים עם פרופ’ נהון על הפסיקה בארה”ב ועל המצב בישראל.

תגובת פרופ' קרין נהון שגרמה לשר אביגדור ליברמן לחסום אותה בטוויטר

תגובת פרופ’ קרין נהון שגרמה לשר אביגדור ליברמן לחסום אותה בטוויטר

דברים שלא נדבר עליהם בפינה

» חוקי ה-GDPR (ר”ת General Data Protection Regulation) נכנסו לתוקף אתמול והאינטרנט כמרקחה: גולשים מוצפים בדרישות שלום משירותים ששכחו שנרשמו אליהם ומבקשים אישור לאסוף את פרטיהם (ולפעמים חושפים את כתובת האימייל שלהם לכל הגולשים האחרים), אתרי חדשות מחוץ לאירופה חוסמים גישה בפני אירופאים או מספקים גישה לגירסה מותאמת שאין בה את כל הרוגלות הרגילות והפרסומות המבוססות על איסוף מידע על הגולשים ולכן היא מהירה וטובה יותר, ויש גם מי ששר:

» סוכנויות ביון ואכיפה בהודו טוענות שהמכשול הגדול ביותר לחקירות טרור הוא שירותי הודעות מוצפנים – שמאפשרים לטרוריסטים (כמו לכל אדם עם חיבור לרשת) להתכתב בלי שהרשויות יוכלו לקרוא את ההודעות; שמסופקים על ידי חברות זרות – אשר כפופות לחוקי פרטיות של מדינות המקור שלהן. עוד נטען כי חברות אינטרנט זרות, ובהן פייסבוק ו-וואטסאפ, אינן ממהרות לסייע בחקירות כאלו. וואטסאפ מסרה בתגובה שאינה יכולה לפענח את ההודעות משום שהאפליקציה שלה מספקת הצפנה מקצה לקצה.

» ה-FBI דיווחו על סייברמתקפה של “גורמים זרים” שפגעה במאות אלפי נתבים (ראוטרים) ביתיים ועסקיים של יצרנים שונים ברחבי העולם, תוך שימוש בנוזקת VPNFilter, כשווקטור התקיפה טרם נחשף. המתקפה מאפשרת לשתק את הראוטרים ולאסוף מידע על משתמשיהם. בלשכת החקירות הפדרלית המליצו לבעלי ראוטרים לאתחל את המכשירים, ולשקול ביטול יכולות ניהול מרחוק, הגדרת סיסמאות חזקות והצפנה חזקה.


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ, הפעם עם ניתאי ענבי

תגובות

פרסום תגובה