אורלי לוי-אבקסיס ואריה דרעי נגד הגולשים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

אורלי לוי-אבקסיס שוב מנסה לחסום את האינטרנט

חוק סינון אתרים, כמו נבל בסרטי אימה, ממשיך לחזור מן המתים להמשכונים גרועים יותר ויותר. החוק מחייב ספקי אינטרנט לצנזר אתרים מסויימים לכלל הגולשים כברירת מחדל, ולהחריג רק את אלו שיבקשו במפורש לא לקבל שירות סינון. כלומר, ספקיות האינטרנט והסלולר יצטרכו להחזיק רשימות של לקוחות שלא רוצים סינון, רשימות שעלולות לדלוף או להימסר לרשויות ולשמש נגד הגולשים.

החוק נולד ב-2004 לח”כ יחיאל “לא לקחתי את המוח” חזן מהליכוד (2004), ומוחזר מאז מספר פעמים, בין השאר פעמיים על ידי יצחק וקנין מש”ס (2005),  אמנון כהן מש”ס (2006, 2013פ/1111/19), ליה שמטוב מישראל ביתנו (2012, פ/4457/18), פנינה תמנו-שטה מיש עתיד (2013, פ/1770/19, 2018 פ/5562/20), מיקי זוהר מהליכוד בגירסה מעט שונה (2016 פ/2435/20), שולי מועלם-רפאלי (2018 פ/2522/20).

החוק הוגש גם על ידי אורלי לוי-אבקסיס מישראל ביתנו (2013, פ/1733/19), אורלי לוי-אבקסיס מהליכוד ישראל ביתנו (2015 פ/64/20), אורלי לוי-אבקסיס מגשר (2020 פ/640/23), וכעת על ידי אורלי לוי-אבקסיס מהליכוד (2021 פ/1564/24).

בקצרה, חסימת אינטרנט תהיה אחת מהשתיים:

  1. לא יעילה טכנית וקלה לעקיפה, ותיצור תחושת בטחון מזוייפת אצל המשתמשים שרוצים בסינון.
  2. תשבור את האינטרנט, תפגע בכל המתגלצ’ים, תחרב את שוק ההייטק הישראלי ותצרף את ישראל למועדון המכובד של מדינות מפוקפקות כמו איראן, סין וצפון קוריאה.

מלבד זאת, אין שום צורך בחסימה מטעם המדינה, מאחר שספקיות אינטרנט מחוייבות לספק שירות סינון אתרים בחינם לכל לקוחותיהן המעוניינים בכל, והחל מתחילת 2020 גם מחוייבות ליידע את הלקוחות על כך באמצעון מסרון או דואל מדי חצי שנה. בסוף אפריל השנה, משרד התקשורת הטיל קנסות של כ-900 אלף שקל על שבע חברות הסלולר שלא צייתו לחוק הזה.

ח”כ לוי-אבקסיס הספיקה לעדכן את קורות החיים שלה במספר מפלגות מאז הפעם הראשונה שהעלתה את ההצעה, אבל לא טרחה לעדכן את ההצעה הממוחזרת, כשמיחזרה גם את דברי ההסבר מלפני שמונה שנים שנפתחים במילים “בעשור האחרון הפכה רשת האינטרנט את העולם לכפר גלובלי”. עוד כתבה שם כי

בדיונים שהתקיימו בנושא עלה כי 60% מהילדים בישראל בגילאים תשע עד חמש-עשרה גולשים באתרים פורנוגרפיים. עוד ולה כי לכ-47% מהילדים בישראל באותם גילאים יש בחדרם הפרטי מחשב, שבאמצעותו הם גולשים באינטרנט, כך שהסכנה ליפול קורבן לפדופילים גדלה משמעותית בשל העדר פיקוח מצד ההורים.

הצעת החוק פ/1564/24 של ח”כ אורלי לוי-אבקסיס

פעיל הזכויות הדיגיטליות עו”ד יהונתן קלינגר הזכיר כי:

  1. הנתונים הללו נרשמו לפני כניסת החוק שמחייב ספקיות אינטרנט לתת סינון אתרים בחינם, ולכן לא בודקים את השפעת הסינון הזה
  2. הנתונים אינם מ-2021, המועד האחרון שבו ח”כ לוי-אבקסיס הגישה את החוק, ואפילו לא מ-2013, מועד ההגשה הראשונה: הם ממחקר של פרופ’ דפנה למיש שפורסם בכתב העת “מגמות” ב-2009, כשהנתונים בו נאספו בשנת 2006 – לפני 15 שנה!
  3. ואפילו כנתונים בני 15, הם מוצגים באופן מטעה. לפי הצעת החוק, “60% מהילדים בישראל בגילאים תשע עד חמש-עשרה גולשים באתרים פורנוגרפיים”. לפי המחקר, המדגם אינו אקראי ומוטה כלפי בעלי הכנסה גבוהה, נערך רק בקרב ילדים שגולשים באינטרנט, והמספר המופיע בהצעת החוק לא קיים בו.

אריה דרעי האט את האינטרנט

ועוד בחדשות מחוקקים נגד האינטרנט: העבריין המורשע והשר לשעבר הרב ח”כ אריה דרעי ביקש לסכל התחברות של חרדים לאינטרנט מהיר, ולשם כך סירבל את הביורוקרטיה לפריסת סיבים אופטיים בבניינים חדשים בכל הארץ. 

משרד התקשורת פעל בשנה האחרונה להרחיב את פריסת הסיבים האופטיים המאפשרים חיבור אינטרנט מהיר. בין השאר, המשרד יזם תיקון תקנות התכנון והבנייה כך שיחייבו פריסה של סיבים אופטיים בבנייני מגורים חדשים, בדומה לפריסת תשתיות חשמל ומים. אלו דרשו את חתימתו של שר הפנים דאז דרעי, שסירב לחתום. הוא סירבל את התהליך כך שקבלנים יצטרכו לקבל אישור מראש העיר ומהנדס העיר, מה שיקל על ראשי ערים חרדיות למנוע את פריסת הסיבים, ותושביהן לא יוכלו להתחבר לאינטרנט מהיר. 

הפגיעה של דרעי כפולה: בחרדים, שלא כולם מתנגדים לחיבור אינטרנט מהיר, ושחלקם זקוקים לו למטרות עבודה ולימוד מרחוק; ובחילונים, שהכפייה הדתית הזאת היתה מעכבת פרישת סיבים גם בערים חילוניות. מאז החל עיכוב התקנות, נבנו בישראל 1500 בניינים חדשים עם 30-40 אלף משקי בית – שיקבלו אינטרנט סיבי באיחור, אם בכלל.

ביומו האחרון בתפקיד הסכים דרעי לחתום על התקנות אך החריג מהן ערים חרדיות. רפאלה גויכמן מדווחת (₪) כי במשרד התקשורת יפנו כעת לשרת הפנים איילת שקד כדי שתאשר את הנוסח המקורי ותפסיק את הפגיעה בחרדים.

דרעי אישר את הדיווח:

התקנות נבחנו מול כלל הגורמים המקצועיים במינהל תכנון, ומול הלשכה המשפטית במשרד הפנים. בין שאר הנושאים שנבחנו, ביקש השר לתת את הדעת למניעת פגיעה ברגשות ציבור שעל פי השקפתו מתנגד לחלוטין לכל שימוש באינטרנט, ובוודאי להתקנת תשתית המאפשרת חיבור ישיר של אינטרנט לביתו. לאחר בחינת הנושא לעומק ובתיאום עם משרד המשפטים ומשרד התקשורת, סוכם כי רשות הרישוי המקצועית בעיר (לא יו”ר הרשות המקומית) תוכל להעניק פטור ליזמים להתקנת התשתית בבניינים שיוכח כי רוב הדיירים בבניין מתנגדים לחיבור אינטרנט לביתם. עם הטמעת השינויים שסוכמו, חתם השר דרעי על התקנות.


אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (Go@podcasti.co) או בטלפון (053-7337419), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co


הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה🔧

תגובות

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.