😶 פייסבוק מסתירים את פופולריות הקונספירציות אצלם 🤐 עתירה לבג”ץ נגד נבחרים שחוסמים תגובות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

הקליקו לארכיון האחראי על האינטרנט

🎧 להאזנה לפינה 🔊

מארק עשה לך ספלאץ’

שבוע קשה עבר על מפעילת פלטפורמות הרשתות החברתיות והמסרים המיידיים הגדולה בעולם.

ביום חמישי, FTC (רשות הסחר הפדרלית האמריקאית) הגישו תלונה מתוקנת במסגרת חקירת ההגבלים העסקיים של החברה, ובה האשימו את החברה בהתנהלות מונופוליסטית “לפחות מאז 2011”.

לטענת FTC, פייסבוק עודדו מפתחים בתחום היישומים הניידים להשתמש בפלטפורמת המפתחים של פייסבוק. פייסבוק השתמשו בגישה שלהם לאחורי הקלעים לרגל אחרי המפתחים. אם ראו שיש סכנה שהמפתחים יהפכו למתחרים רציניים שפייסבוק לא תדע להתחרות בהם – הציעו לקנות אותם או קברו אותם.

שקיפות עכורה

יום קודם לכן, פייסבוק השיקו את “דוח התוכן הנצפה באופן נרחב” (Widely Viewed Content Report) שלהם, שכרגע נוגע רק לגלישה מארה”ב. לפי ההודעה הרשמית, זהו “הראשון מבין שורה של דוחות שיתן סקירה על התוכן הנצפה ביותר בניוזפיד”. אולם ביום שישי חשף הניו יורק טיימס שפייסבוק קברו דוח שקיפות קודם, שחשף שבין התכנים הפופולריים ביותר ברשת החברתית היו מידע מטעה על קורונה ודף של גוף שמפיץ תאוריות קונספירציה. 

הפוסט הפופולרי ביותר בארה”ב ברבעון השני 2021 הוא הפעלה פופולרית שבה שורות-שורות של אותיות צמודות באנגלית תחת הכותרת “שלוש המילים הראשונות שראית הן המציאות שלך”. מפרסם הפוסט, (הדף העסקי של) הנזיר והקואוצ’ר (נודר שלא המצאתי) גאור גופאל דאס, כתב: “בין אם זו המציאות שלך או לא, זה בהחלט מעניין. 3 המילים שאני ראיתי היו הכרת תודה, חיבור ושינוי. מה שלוש המילים שראית?”. 

לדף של דאס יש 7 מיליון אוהדים. פוסט הניו-אייג’ בולשיט הזה זכה ל-1.1 מיליון לייקים, 394 אלף שיתופים ו-7 מיליון תגובות, וכעת אנחנו לומדים מהדוח שהיו לו 80.6 מיליון צופים, כלומר פרופילי פייסבוק שנכנסו אליו.

Whether this is your reality or not, this is certainly interesting. The first 3 words I saw were gratitude, connection and change. What are the first 3 words you see?

Posted by Gaur Gopal Das on Friday, July 24, 2020
צ'ט המציאות המדומה Horizon Workrooms של פייסבוק
חיים במציאות מדומה. צ’ט המציאות המדומה Horizon Workrooms 🖼️ פייסבוק

הני”ט חשף כי החברה חיברה וגנזה דוח דומה ל-1Q2021, כנראה בגלל שני נתונים שעלו בו. האחד, הדוח גילה שדף הפייסבוק ה-19 פופולרי ביותר ברבעון בארה”ב היה Trending World של האפוק טיימס, כלי תקשורת אנטי-סיני פרו-טראמפי המקושר לתנועת הפאלון גונג. אפוק טיימס קידם בפייסבוק תאוריות קונספירציה ימניות ובהן QAnon וטענות להונאת בחירות. באוגוסט 2019, פייסבוק חסמו לאפוק את האפשרות לפרסם בתשלום, בעקבות תחקיר של NBC שטען שאפוק מסתירים את הקשר שלהם למודעות שקידמו את טראמפ ותאוריות קשר. ב-1Q2021, טרנדינג וורלד של אפוק טיימס צבר 81.4 מיליון צופים. בדוח שכן פורסם, לינק רישום לאתר האפוק טיימס נמצא במקום ה-10 של מספר הצופים, עם 44.2 מיליון צופים.

השני, הדוח גילה כי הפוסט הפופולרי ביותר היה הפניה לכתבה עם כותרת שרומזת שחיסון הקורונה גרם למוות של רופא. הכתבה, שכותרתה : “A ‘healthy’ doctor died two weeks after getting a COVID-19 vaccine; CDC is investigating why”, התפרסמה בינואר בעיתון סאות’ פלורידה סן סנטינל, ושותפה בפייסבוק על ידי השיקגו טריביון. הפוסט רשם 54 מיליון צופים, ומבדיקת הני”ט בקראודטנגל, כלי אנליטיקה לרשתות חברתיות ששייך לפייסבוק, עולה ש-6 מ-20 המשתפים הגדולים שלו היו דפי פייסבוק שמפרסמים תכנים אנטי-חיסוניים – ובהם דף פרו-ישראלי שנקרא “Just the Facts”.

חודשים מאוחר יותר יגלה דוח של החוקר הרפואי כי לא היו די ראיות לקבוע אם החיסון הוביל למותו של הרופא.

בכירים בפייסבוק, ובהם אלכס שולץ, סגן הנשיא לאנליטיקה וסמנכ”ל השיווק של החברה, דנו בבעיית היחץ שהדוח הזה עלול לגרום. בסופו של דבר הוחלט לגנוז אותו. דובר פייסבוק מסר לני”ט כי “שקלנו לפרסם את הדוח, אבל מאחר שידענו כמה תשומת לב הוא ימשוך, בדיוק כפי שראינו השבוע [עם פרסום דוח 2Q; ע”ק], היו תיקונים למערכת שרצינו לבצע”.

עוד באותו יום שישי, אולי כדי להסיט את תשומת הלב מהחדשות הרעות, פייסבוק השיקו את Horizon Workrooms, שירות צ’ט במציאות מדומה שזמין דרך משקפי אוקולוס.

את הסנטימנט של אומת הרשת סיכמה נהדר התסריטאית והקומיקאית ג’ס דווק:

כולם: אפשר בבקשה שפייסבוק יפסיקו להפיץ דיסאינפורמציה שמאריכה את המגיפה ותורמת לקריסת דמוקרטיה?

מארק זאקרברג: לא אבל מה אם הייתי הופך את זום לגרוע יותר?

אזרחים סתומים

לפני מספר שבועות דיברנו כאן על ההחלטה של משרד הבריאות לחסום בפייסבוק מתנגדי חיסונים. כעת הגישו העיתונאי תומר אביטל ואתר “שקוף”, באמצעות עו”ד ליעד ורצהייזר, עתירה לבג”ץ נגד הנוהג של נבחרי ציבור – ראשי ממשלה, שרים וח”כים, ראשי ערים, חברי מעוצה וכיוצא בזה – לחסום גולשים ולמחוק את תגובותיהם ברשתות החברתיות, דווח בעין השביעית ובגלובס (₪). “מהמידע שנאסף ע”י העותרים עולה כי המניע העיקרי לחסימת גולשים הוא רצונם של נבחרי ציבור להימנע מתוכן ביקורתי המופנה כלפיהם, ולצמצם את חשיפתו לגולשים נוספים”, נכתב בתביעה, שבה דורשים התובעים ממשרד הפנים, משרד המשפטים ויועמ”ש הכנסת לגבש הנחיות שימנעו פגיעה בחופש הדיבור של אזרחים בפלטפורמות המשמשות לקשר עם הנבחרים.

<עוד בנושא בראיון עם עו”ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות אדם באונ’ העברית בפודקאסט שׁרת התרבות ע01פ25>

מבקר המדינה התייחס מספר פעמים לחסימות כאלו ברמה המוניציפלית. בדוח נציב תלונות הציבור השנתי 43 לשנת 2016, כתב המבקר יוסף שפירא נגד החלטתו של ראש עיריית פתח תקווה לחסום אנשים מלהגיב בדף הפייסבוק הרשמי שלו, וכינה זאת “פגיעה בחופש הביטוי – מחיקת תגובות מדפי פייסבוק של אנשי ציבור וחסימת הגישה אליהם”. שפירא קבע כי על אנשי ציבור לפרסם תקנון מסודר, עם מדיניות סנקציות מדורגת, לפעילות הפייסבוק שלהם.

בדוח “שימוש הרשויות המקומיות ונבחריהן ברשתות החברתיות” במסגרת ביקורת השלטון המקומי ל-2020 כתב המבקר מתניהו אנגלמן: 

הרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות לזירה המרכזית שבה פועל גם המגזר הציבורי – גופים ציבוריים ונבחרי ציבור – בעיקר בתחום העברת המסרים ויצירת שיח אינטראקטיבי ובלתי אמצעי עם הציבור. החשבונות של הרשויות הציבוריות ונבחריהן הפכו ל”כיכר העיר”, מקום שבו יכול הציבור המשתמש בהן להציג שאלות, לקבל מידע או שירותים מהרשות, להתלונן ואף לשבח את הרשות ונבחריה ולהגיב על פרסומי הרשות ועל פעילותה – אם בתמיכה ואם בהעברת ביקורת. נבחרי ציבור ורשויות ציבוריות בוחרים לעיתים להודיע לציבור על מדיניותם והחלטותיהם באמצעות הרשתות החברתיות, ובחשבונותיהם מתנהלים שיח ציבורי ודיונים ערים. […] בשימוש שעושה המגזר הציבורי ברשתות חברתיות גלום גם פוטנציאל לסכנות ולגרימת נזק : פגיעה בזכויות אדם – כגון הזכות […] לחופש הביטוי; פגיעה באינטרסים לאומיים – הנוגעים […] לשליטה של גורמים פרטיים בשיח הציבורי ולחשש מהתערבות בתהליכים דמוקרטיים, בעיקר בתקופת בחירות.

“עוד העלתה הביקורת כי במשרד המשפטים לא גובשו כללים מנחים […] המאסדרים אף לא נתנו את דעתם באופן מספק […] לגבי סוגיית מחיקת תגובות, הסתרתן וחסימת משתמשים”, כתב אנגלמן וציין כי מבין הרשויות שנבדקו, ארבע – תל אביב-יפו, קצרין, עמק יזרעאל וטבריה – “מצנזרות תגובות ופרסומים מראש ובאופן אוטומטי לפי מילות מפתח”, ללא הסבר להכנסת המילים וללא זהות הגורם שבחר בהן. כל הרשויות שנבדקו אמרו שהן נוהגות להסתיר או למחוק תגובות, ובכל הרשויות למעט טבריה היו משתמשים חסומים.

בחודש יוני השנה, תושב גבעתיים אלמוג רובינשטיין הגיש באמצעות עו”ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות אדם באונ’ העברית תביעה נגד ראש העירייה שלו, רן קוניק. לטענת רובינשטיין, הוא תייג את קוניק בציוץ ביקורתי על אי אכיפת איסור חניית רכבים על מדרכות – וזה חסם אותו. היועמ”ש אביחי מנדלבליט הודיע שיתייצב בתביעה “בשל קיומו של עניין ציבורי שעלול להיות מושפע או כרוך בהליך שלפני בית המשפט”.

פודקאסטי.קו, ממשיכים להקליט עבורכם פודקאסטים מעולים גם בתקופת הקורונה

אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל (sales@podcasti.co) או בטלפון (051-562-6638), או בקרו באתר לפרטים נוספים Podcasti.co

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30 בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ 🎵 אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי 😇 תודות: הדר בן יהודה, אורי קול 🔧

21 באוגוסט, 2021 | בנושאים האחראי על האינטרנט בשישבת בגלצ 

תגובות

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.