🍟 ארה”ב מוליכה-למחצה על סין 🔧 פקח עצמאי קנס טסלות 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊
ממשל ביידן הכריז מלחמת-שבבים על סין כדי “להגן על הבטחון הלאומי ואינטרסי מדיניות החוץ של ארה”ב” • בעל טסלה מצא האק לקנוס את בני-מינו שחונים בעמדות הטענה (ויש כבר האק נגדי)
ארה”ב מוליכה למחצה על סין
משרד המסחר של ארה”ב מגבלות גורפות על מפתחי ויצרני שבבים שפועלים מול סין בתחילת החודש. המגבלות כוללות הידוק הפיקוח על שבבים ומכונות לייצורם, כך שאסור יהיה לייצאם לסין (ההחלטה; פדף). הנימוק הרשמי הוא שהסינים משתמשים בשבבים ליצור מערכות נשק מתקדמות כולל נשק לייצור המוני, שיפור יכולות הלחימה ובפרט המערכות האוטונומיות, ופגיעה בזכויות אדם. בהודעת המשרד נכתב כי המהלך הוא חלק מ”המאמצים המתמשכים להגן על הבטחון הלאומי ואינטרסי מדיניות החוץ של ארה”ב”.
הסבר נוסף נמצא במהלך שהגיע לשיאו חודשיים קודם לכן. ב-9 באוגוסט חתם נשיא ארה”ב ג’ו ביידן על החוק לשבבים ומדע, שמקציב 280 מיליארד דולר לקידום מחקר וייצור מקומי של שבבי מחשב (באנגלית נקרא החוק CHIPS and Science Act, כשהמילה CHIPS היא גם שבבים וגם ר”ת של Creating Helpful Incentives to Produce Semiconductors – יצירת תמריצים מועילים לייצור מוליכים-למחצה). המשמעות היא שהמגבלות על סין לא נובעות רק מהאיום הצבאי ומזכויות האדם (שארה”ב מצטיינת בייצור שלהן לייצוא ופחות לצריכה מקומית), אלא מהאיום הכלכלי והאסטרטגי של סין על ארה”ב.
המשמעות המעשית המיידית של המהלך היא שחברות אמריקאיות ואזרחים אמריקאים החלו לנתק את קשריהם עם סין, וכמוהן גם ספקיות מערביות של ייצור שבבים, ובהן ASML ההולנדית ואפלייד מטיריאלז הישראלית.
אנחנו מדברים על כך בפינה עם יובל ויינרב, אנליסט עצמאי ומנחה הפודקאסט “להבין את סין“. הוא פרסם בטוויטר שרשור על המהלך הזה:
ממשל ביידן הכריז ביום שישי [7.10] על מה שנראה כמו מהלך הסנקציות הכי גורף ואגרסיבי מאז תחילת מלחמת הסחר בין סין וארה״ב. ההודעה מפרטת שורת צעדים המגבילים הן מכירת שבבים והן מכירת הציוד לייצור שבבים ללקוחות סיניים, במטרה לבלום חברות סיניות מלפתח או להשיג טכנולוגיות מתקדמות.
ההגבלות על היצוא אוסרות על אזרחים או חברות אמריקאיות לעבוד עם חברות סיניות העוסקות בייצור שבבים מתקדם ללא אישור מפורש – רק ספקים שיוענק להם רישיון יצוא מיוחד, שסביר להניח שלהשיג אותו יהיה קשה יותר מלהקים מפעל פבריקציה, יוכלו לייצא לחברות סיניות.
המהלך האמריקני מתבסס על דרך הפעולה ששימשה להגבלת צעדיה של חברת חואה-וויי (Huawei) – כלומר הרחבת הסנקציות לכל פריט שבשרשרת האספקה שלהם קיימת איזשהי טכנולוגיה אמריקאית. שזה בגדול כמעט כל מפעל, מכשיר או טכנלוגיית ייצור לשבבים מתקדמים בעולם.
נראה שהמטרה של המהלך האמריקאי היא למנוע מסין להתקדם מעבר לנקודה שבה היא נמצאת כרגע של ייצור שבבים – ובכך לפגוע ביכולת שלה להתקדם בשלל טכנלוגיות בסיס אסטרטגיות כמו למידת מכונה או ייצור מחשבי-על.
המהלך כבר פגע במניות, וצפוי עוד להמשיל לפגוע עסקית בשורה רחבה מאד של חברות הסיניות. פרט לחברות השבבים הקלאסיות, לאור תכנית החומש והתכניות האסטרטגיות האחרונות לקידום ההשקעה בתחום השבבים – כמעט כל חברות הטכנלוגיה הסיניות הגדולות נכנסו לתחום.
ארה״ב גם הוסיפה 31 חברות, כולל יצרנית שבבי הזיכרון הסינית YMTC (שלפי הדיווחים מספקת את שבבי הזיכרון לאייפונים החדשים), לרשימת החברות ה”לא-מאומתת” שלה, מה שהוא בדרך כלל שלב אחד לפני כניסה לרשימה השחורה שמונעת רשמית מחברות אמריקאיות לספק להן טכנולוגיה.
בטווח הקצר – די בטוח שהפגיעה בשורה התחתונה לא תוגבל לחברות סיניות. שורה ארוכה מאד של חברות אמריקאיות מתבססות על רכיבים סיניים או מייצרות בסין באופן שצפוי להיות מושפע מהותית מההמהלך האמריקאי. יהיו כנראה הרבה הפסדים, חוסר יעילות כלכלית ופגיעה משמעותית במגזר השבבים הסיני.
קשה לדעת אם המהלך האמריקאי הוכרז בכוונה ימים ספורים לפני קונגרס המפלגה הקומוניסטית הסינית הקריטי בשבוע הבא, אבל די בטוח שאם הציפיה היתה שזה יפגע באיזו צורה ב[נשיא סין] שי ג׳ינפינג – ההימור הדי-ודאי הוא שמהלך דווקא יחזק אותו, ויוכיח את צדקתו כביכול בצורך של סין להסתמך באופן בלעדי על עצמה. ואולי בהפוך על הפוך, דווקא זו האסטרטגיה האמריקאית – לחזק את שי, שבחודשים האחרונים ישנה ביקורת יוצאת דופן על התנהלותו, בעיקר במדיניות הקורונה.
בטווח הארוך, כפי שכתבתי בשבוע שעבר – לדעתי הצורך ההכרחי של סין להיות מסוגלת להגיע ליכולות הייצור המתקדמות בעצמה, בהחלט עשוי להיות הקטליזטור לקפיצה משמעותית מאד ביכולות המקומיות. כפי שכתבתי, דעתי היא שזה משחק מסוכן מאד לעולם הגלובלי. כרגע היתרון הוא בצד שלנו של הכדור הגדול. אבל תארו לכם מצב שבו פריצת הדרך הגדולה במחשוב קוואנטי למשל תיעשה דווקא בסין, ולא במערב. זה יכול להפוך את ההיפרדות הגדולה למשהו מסוכן הרבה יותר מפגיעה בשורת הרווח של כמה תאגידים מערביים.
צא איתי גבר, אחי – גם אני טסלאי
עמדות טעינה של מכוניות חשמליות יכולות לשמש כמקום חנייה זול לנהגים שלא אכפת להם מהכללים. יצרנית הרכב החשמלי טסלה מצאה פתרון: כשמחברים מכונית טסלה לפיית-הטעינה בסופרצ’ארג’ר (תחנת טעינה ייעודית לטסלות), היא נטענת בממוצע תוך רבע שעה. טסלה שנשארת מחוברת מעבר לזמן הטעינה מחוייבת ב”עמלת אי-פעילות” של 2-4 שקלים לכל דקה נוספת לפי העומס בתחנה, מה שהופך את החנייה לבלתי משתלמת.
הבעיה היא שהמונה דופק רק אם הטסלה מחוברת לפיית-הטעינה. כתב גיקטיים עידן בן טובים דיווח כי תחנת סופרצ’ארג’ר בחיפה, לא רחוק מהאצטדיון העירוני, שימשה לאחרונה חניון פיראטי לטסלות. הנהגים כמובן לא התחברו למטענים, ועל כן לא חוייבו בעמלת אי-פעילות.
נהג טסלה שהגיע למקום החליט לפנק את בני מינו הסוציומטים וחיבר בעצמו את הטסלות שלהם למטען:
כך, תוך דקות ספורות, החונים הפיראטים קיבלו הודעה בסלולרי על סיום הטעינה – ואז יכלו לבחור אם לרוץ לנתק את המכונית, או לחכות לגמר משחק הכדורספורט ולשלם עשרות או מאות שקלים על החנייה.
הסיבה שהפקח העצמאי יכול היה לחבר טסלות של זרים לטעינה נובעת מפירצת אבטחה מובנית בטסלה. כשפיית-הטעינה קרובה לתא-הטעינה, לחיצת כפתור עליה גורמת לתא להיפתח בלי צורך במפתח של הרכב. אבל הפקח העצמאי הוא לא ההאקר היחיד בסיפור – אחד הנהגים בתחנה החיפאית גילה פירצה בשיטה והחנה את הרכב הפוך, כך שתא-הטעינה רחוק מדי ואי אפשר לחברו למטען.
אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים
הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי
תגובות
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.