Ceci n’est pas une chanson de Nick Cave 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

🎧 ארכיון “האחראי על האינטרנט” בכל הפלטפורמות 🔊

בינה תשיר לנו סולו

המוזיקאי פאטן (Patten) הוציא סינגל ראשון, FLY, מאלבום בשם Mirage FM שיצא באפריל הקרוב. האלבום כולו מורכב ממוזיקה שסונתזה על ידי הבינה המלאכותית Riffusion לפי פרומפטים מילוליים שהוא הכניס אליה.

שיר קייב עובר ושב

מעריץ בשם מארק שלח לניק קייב שיר בסגנון שלו, שנכתב על ידי הבינה המלאכותית הלוהטת צ’אט-ג’יפיטי. הנה טעימה:

Verse 1:
In the depths of the night, I hear a call
A voice that echoes, through the hall
It’s a siren’s song, that pulls me in
Takes me to a place, where I can’t begin

Chorus:
I am the sinner, I am the saint
I am the darkness, I am the light
I am the hunter, I am the prey
I am the devil, I am the savior

קייב פחות התחבר, וכתב לו למה:

מאז השקתה בנובמבר אשתקד, אנשים רבים, רובם אפופי התלהבות עם איזושהי התפעלות אלגוריתמית, שלחו לי שירים “בסגנון ניק קייב”, שנוצרו על ידי צ’ט-ג’יפיטי. […] די לומר שאני לא חש את אותה התלהבות מהטכנולוגיה הזאת. אני מבין שצ’ט-ג’יפיטי עדיין בחיתוליה, אבל אולי זו האימה המגיחה מ-AI – שהיא תמיד תהיה בחיתוליה, מאחר שתמיד יהיה לה לאן להתפתח, והכיוון תמיד יהיה קדימה, ותמיד מהר יותר. לא ניתן יהיה להחזירה לאחור, או להאט אותה, בעוד היא מובילה אותנו לעתיד אוטופי, אולי, או ההשמדה המוחלטת שלנו. מי יכול לדעת איזה מהם? אבל אם לשפוט לפי השיר הזה “בסגנון ניק קייב”, זה לא נראה טוב, מארק. האפוקליפסה כבר בדרך. השיר הזה דפוק.

[…]

שירים נולדים מתוך סבל, ובזה אני מתכוון שהם מבוססים על המאבק האנושי המורכב והפנימי של היצירה ו, עד כמה שידוע לי, אלגוריתמים לא מרגישים. נתונים לא סובלים. לצ’ט-ג’יפיטי אין ישות פנימית, היא לא היתה בשום מקום, היא לא סבלה דבר, לא היתה לה החוצפה לגשת אל מעבר למגבלותיה, ולפיכך אין לה יכולת לחוויה טרנסצנדנטית משותפת, מאחר שאין לה מגבלות להתעלות מעליהן. התפקיד המלנכולי של צ’ט-ג’יפיטי הוא שנגזר עליה לחקות והיא לעולם לא תוכל לחוות חוויה אנושית אותנטית, לא משנה כמה החוויה האנושית תהפוך בלתי מוערכת או חסרת חשיבות עם הזמן.

אנחנו מדברים בפינה עם הדיג’יי, בלוגר “עונג שבת” ושדרן גלגלצ גיא חג’ג’, שדווקא כן התחבר. לא לשיר הספציפי, אבל לבינה מלאכותית ככלי שעוזר למוזיקאים ליצור: “אני באמת חושב על צ’ט-ג’יפיטי ככלי עזר לכתיבת שירים, כמו אוטוטיון. אמנים ותיקים כמו ניק קייב לא יסכימו להשתמש באוטוטיון. הם יגידו שזה מזוייף וזה סינתטי וזה לא הקול האנושי האמיתי ורק קול אנושי אמיתי ירטיט לך את הנשמה ותתחבר אליו ברמה האנושית בלה בלה בלה. כל האתוס הישן הזה של מה זה אותנטי ומרגש, שהוא פשוט לא כ”כ רלוונטי לדורות חדשים של מוזיקאים, במיוחד במיוחד ראפרים. ואני חושב שאנחנו נראה הרבה מאוד שימוש בצ’ט-ג’יפיטי, גם סמוי וגם גלוי, בקרב דורות צעירים יותר, נוכחיים, של מוזיקאים. ואני לא חושב שבעיניי הקהל שלהם זה ייחשב לא-אותנטי או לא-מרגש. כי זה מה שאנחנו חווים היום. זאת אומרת, אנחנו חווים את העולם גם דרך טכנולוגיה וגם דרך פילטרים וגם דרך סינתזה. וזה לא לא-אותנטי או לא-מרגש”.

פודקאסטי.קו, ממשיכים להקליט עבורכם פודקאסטים מעולים גם בתקופת הקורונה

אם אתן רוצות להמשיך להפיק את הפודקאסט שלכן גם בימי הריחוק החברתי, אם אתם רוצים לנצל את הזמן הפנוי להתחיל את הפודקאסט שדחיתם עד עכשיו – דברו איתנו באימייל go@podcasti.co או בטלפון 051-562-6638, או בקרו באתר Podcasti.co לפרטים נוספים

הפינה “האחראי על האינטרנט” משודרת מדי שבת ב-19:30~ בתוכנית “שישבת” בהגשת עידן קוולר בגלצ אות פתיחה: ניאן קאט של daniwell, ביצוע גיטרות לניאן קאט של The GAG Quarter והשיר Never Gonna Give You Up של ריק אסטלי