שבוע הספר בביזארשת: ספרקלטת של סמואל ל. ג’קסון וריצ’רד דרייפוס

פוסט של רון ג'רבי

זוכרים ספרקלטת, לעצלנים שבכל זאת רוצים לקרוא ספרים? לכבוד שבוע הספר ג’רבי הביא לכם שתי הקראות יצירתיות של טקסטים מפי שחקנים מוכשרים.

הראשון הוא תנאי השימוש של חנות אייטיונס, הארוכים כמו הגלות והקשים ממנה בחלקים מסוימים. כולם מדלגים על תנאי השימוש בדרך להתקנה, אז ב-CNET ביקשו מהשחקן זוכה האוסקר ריצ’רד דרייפוס להקריא אותם. אם בספרי אגדות יש דרקונים שצריך להרוג ולהציל את הנסיכה, בתנאי שימוש האויב הוא התנאים הדרקוניים שפוגעים בחופש השימוש והיצירה.

השחקן השני הוא סמואל ל. ג’קסון, שמקריא שיר ערש מספר ילדים פופולרי. כמו שירי ערש אחרים, גם בזה יש אלימות כבושה, אבל מהזן המודרני: הספר נקרא “Go the Fuck to Sleep”. ואם יש משהו שג’קסון יודע לעשות כמו מאדרפאקר, זה להגיד fuck בצורה משכנעת.

עוד ביזארשת

השבוע במדור שלי ב-ynet: דייט עם ג’וליאן אסאנג’ מוויקיליקס, רבקה בלאק חוזרת, אריה שמשחק עם האוכל ושוט-אינטרנט לגיקים שאוהבים הצלפות.

עדכונים בביזארפייסבוק: פרסומת למשחק הווידאו זלדה עם רובין ויליאמס ובתו זלדה (כן כן, על שם המשחק), רבקה בלאק – הגירסא הישראלית, איפה לא לחפש רוצח שכיר (ספוילר: בפייסבוק), וגבר שהתחזה ללסבית סורית שכותבת בלוג פלירטט עם גבר שהתחזה ללסבית אמריקאית שעורכת אתר על לסביות.

________________________
רון ג'רבי אוהב דברים מוזרים ושונא רובוטים. הוא כותב טור שבועי על ביזאר ברשת ב-ynet מחשבים. אפשר למצוא אותו גם בביזארפייסבוק, בביזארטוויטר ובביזאראימייל

18 ביוני, 2011 | בנושאים: ביזארשת | להגיב זה מגניב

שקיעתה של גוגל, יצורי ג’ויסטיקים ועוד אמנות בביזארשת

פוסט של רון ג'רבי

שקיעתה של גוגל

גוגל תמונות היא גלריה אד-הוק שמציגה תערוכות נושאיות לפי מילות החיפוש שהכנסתם בה. זה כנראה הרקע הרעיוני ליצירה המשובחת של האמן ג’ספר אלינגס, שיצר וידאו של שקיעה שמורכב מצילומי סטילס של חופים ושקיעות שהוא מצא בגוגל תמונות.

אלינגס קורא ליצירה “Sharing a Beautiful Sunset” (לשתף שקיעה יפהפיה), כפל משמעות שמצד מדבר על אנשים שמצלמים דברים כדי לשתף אותם עם יקיריהם, ומצד שני מתייחס להתגייסות הבלתי מתוכננת ובלתי מודעת של גולשי האינטרנט ליצור ביחד יצירה שיתופית.

מיקרוסופט משתמשת ברעיון דומה בתוכנת Photosynth שלה, שאוספת ומשלבת יחד המוני תמונות של אתרי תיירות שגולשים צילמו מזוויות שונות, והופכים אותן לצילום פנורמי תלת-ממדי שאפשר לטייל בו דרך המחשב.

חלקי חילוף

שני פסלים צבעוניים שעשויים מג’ויסטיקים תפסו לי את העין בפייסבוק. מאחוריהם עומדת נטלי מנדל, אמנית פיסול שבין חומרי שלה נמנים מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וחתיכות של מכוניות שהופכים לחיות ורובטריקים שמזכירות את היצורים של ה.ר. גייגר. מכירים הנוסע השמיני? כאלה.

“בפסלים שלי, רובם בטכניקת האסמבלאז’, אני נוגעת בחומרים יומיומיים מוכרים, חפצים, מפרקת ומרכיבה צורות חדשות”, היא מספרת. “החפצים תחת ידי עוברים גלגול, פיזי ומהותי, מהשלב הראשון בו החומר נאסף, דרך השינוי שנעשה בחומר, כיפוף, הלחמה, חיבור, טישטוש, עד היווצרות התוצר המוגמר: פסל. נדרש מהמתבונן בפסל שלי לקבל עליו את שינוי המהות שנעשה בחפצים אשר הוא מורגל בהם יומיומית, להביט מבעד למשמעות המקורית של החפץ, לנתק את הרגש המוכר כלפי אותו חפץ ולקבלו שנית, מחדש, כצורה אחרת בעלת משמעות ויזואלית חדשה. מתקיימת אינטרקציה אינטימית בין הפסל לצופה: זיהוי וחיבור, ניתוק וזיהוי מחדש. זוהי אמנות מעוררת חשיבה, אני כופה משמעות חדשה על אובייקטים וכופה על הצופה להשתתף במשחק ולהסכים למשמעות החדשה . בעבודותיי אני מעלה שאלות בנוגע לעתיד כדור הארץ, איך ייראו החיים בעוד מאה שנים, אלף שנים? באיזה כיוון ההישרדות הטבעית של כדור הארץ תבחר להתקיים?”

אם הקלישאה אומרת שהג’וקים הם היחידים שישרדו שואה אטומית, הג’וקים הצבעוניים האלקטרוניים של מנדל מציעים את האפוקליפסה הזאת בגירסה רובוטית-פסיכדלית, אפילו הומוריסטית. רק שלא נשאר מי שיצחק.

זה הכל רק משחק של דמעות

כמו סרטן לעישון, התקפי לב לאוכל טוב ומחלות מין לסקס, כך גם פגיעות גופניות שונות ומשונות למשחקי מחשב: תוצאת לוואי לא רצויה להנאה גדולה. החטא ועונשו, אם תרצו.

“מה ההשפעות האמיתיות של משחקים דיגיטליים על האצבעות, הידיים והגופים שלנו?”, שואלים כותבי דוח Game Arthritis (דלקת פרקים ממשחקים, בתרגום חופשי), “מחקר שיטתי של מחלות שנגרמות על ידי משחקי מחשב”. לדבריהם, “האחידות של הממשקים יוצרת עיוותים גופניים. זו עובדה. קראו לזה ‘המציאות של הוירטואלי'”. הדוח מציג, במילים ובתמונות, מחלות כדוגמת”אגודל פלייסטיישן”, “פריקת כתף ווימוט” ו”קילוף עור אטארי”.

אף ששימוש בג’ויסטיקים במשחקי מחשב יכול לגרום למיחושים ופגיעות שונות, המחלות ש-Game Arthritis מציג הן פיקטיביות, והדוח עצמו הוא פרויקט אמנותי של מטאו ביטנטי וקולקטיב IOCOSE. אם תשאלו אותי, הפרויקט מעביר מסר נגד היסטריה המונית ממשחקי מחשב מחד, ונגד בריחה מהחיים האמיתיים אל העולם הווירטואלי המסוכן, ובאופן פרדוקסלי בו זמנית מוגן יותר, של משחקי הווידאו.

סריכריך

ניו יורק היא מעצמת סנדביצ’ים עולמית, ובשנתיים האחרונות, הצלם והמעצב ג’ון מת’יו צ’ונקו הוא המתעד שלה. צ’ונקו חותך, סורק ומעלה לאינטרנט תמונות של סנדביצ’ים ממסעדות, דוכנים וגם תוצרת בית.

בעוד כמה חודשים הוא יוציא ספר עם מיטב הכריכים. זה יקרה בדיוק ב-3 בנובמבר, ותודו שלא ידעתם שזהו יום הסנדביץ’ הלאומי. בתאבון!

התפרסם בגירסה מקוצרת ב-ynet מחשבים >>

6 ביוני, 2011 | בנושאים: ביזארשת | תגובה אחת

ביזארשת: בתים מפוקסלים, אמנות מפוקסלת

פוסט של רון ג'רבי

מי יציל את הבית שלי?

ישראל אישרה לגוגל לשלוח את ניידות הצילום שלה להסתובב ולצלם את רחובות ארצנו לשירות Google Street View, המאפשר לכל גולש לערוך סיור וירטואלי בערים שונות בעולם. האישור ניתן אחרי דיונים על הפוטנציאל לפגיעה בבטחון המדינה ובפרטיות התושבים.

דיון דומה התקיים בגרמניה, ואנשים רבים החליטו לדרוש מגוגל לפקסל את הבתים שלהם בצילומים. חנות ציוד הבנייה והשיפוצים פרופי ארנסט ניצלה את הבאזז לקמפיין מצחיק. החנות כיסתה בתים בכרזות שהראו את אותם בתים כשהם מפוקסלים, והדביקה עליהם את שם החנות והסיסמה “אל תתביישו בבית שלכם”. בקרוב אצלנו?

תקלה מופלאה

סרטוני וידאו באינטרנט מתפקסלים ומתעוותים לפעמים. הסיבה היא הקידוד, שחוסך בגודל הסרטון על חשבון האיכות. האמן היפני טאקשי מוראטה לקח קטע וידאו של מפלצת שעולה מן המים, שכפל אותו שוב ושוב, הוסיף מוזיקת ג’ז ברקע והפך אותו למיצג וידאו, “מונסטר מובי“. אחרי שתראו אותו, כבר לא תתייחסו לווידאו מתפקסל באותה דרך.

עוד ביזארשת: אמריקאים שמשתינים על נינטנדו, מפגש גיימרים סקסי ומוצר שאני לא רוצה לדבר עליו >>

28 במאי, 2011 | בנושאים: ביזארשת, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | תגובה אחת

מודעות מוזרות: פתית יד שניה ועוד

פוסט של רון ג'רבי

מקבץ טרי מאמיר פוגל, האיש של ג’רבי בעולם מודעות היד שנייה.

המודעה הביזארית של השבוע ב”אגורה”: מחפשים פתית יד שניה.

כמו כן, מישהי צריכה את הכוס של נר הנשמה, אבל היא לוקחת מרווח בטחון כדי לא להסתבך עם נשמה תועה.

ולפינת האמנות: פסל אישה מקורי. מעניין שדווקא לבוט הפרסומת זה נראה יותר כמו מאוורר.

11 במאי, 2011 | בנושאים: ביזארשת | 6 תגובות

תמונות של חתולים באינטרנט

פוסט של רון ג'רבי

קופר הוא צלם שמחזיק בלוג פופולרי ופרופיל עם עשרות אלפי חברים בפייסבוק, ובשנה שעברה הוציא ספר. הוא רק בן חמש, וזה אפילו לא הדבר הכי מרשים בקשר אליו: קופר הוא חתול. פעם בשבוע הבעלים שלו עונדים לצווארו מצלמה דיגיטלית שמצלמת כל שתי דקות, ושולחים אותו לדרכו.

וביסט, הכלב של מנכ”ל פייסבוק? הוא עסוק בלחרבן ולכתוב על זה סטטוסים. מפונק.

עוד ביזארשת: קייט מידלטון המזויפת, צעצועי סקס, רובוטים אנושיים וליצן מפתיע לרעה >>

10 במאי, 2011 | בנושאים: ביזארשת, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | להגיב זה מגניב

רובוט השווארמה: תחילת הסוף

פוסט של רון ג'רבי

כשג’רבי הזמין לפני כמה וכמה חודשים טובים שווארמה ב”שמש” ברמת גן, והקופאיסט תקתק את ההזמנה על מסך מגע של חנונים מרמת החייל והיא עברה למסך אחר שהשווארמיסט קרא ממנו, היתה צריכה להידלק נורה אדומה.

אבל הטלכרט נצרב רק עכשיו עם הווידאו של דור שמר, שמציג את האסון הממשמש ובא על האנושות: רובוט חותך שווארמה.

יש עוד סרטון מלפני כמה ימים:

“זה כנראה חדש, יותר אנשים צילמו בוידאו משעמדו בתור לשווארמה”, שמר אומר. לא קשה להבין למה: הם בחרדה אמיתית. מילא ניתוחים רפואיים, מילא נהיגה, אבל אם גם אומנות חיתוך השווארמה ותעשה לי עם הרבה שומן אבל באמאש’ך בלי שרוף נפלה בידי הרובוטים, העתיד שלנו, הבני אדם, נמצא בסכנה ברורה ומיידית.

ג’רבי אישית הולך להחרים את דבוש, כי שווארמה ללא מגע יד אדם זה פשוט לא שווארמה, זה סתם בשר נחות עם טחינה וירקות בפיתה.

10 במאי, 2011 | בנושאים: ביזארשת, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | 11 תגובות

מודעות יד שנייה משונות

פוסט של רון ג'רבי

אמיר פוגל, האיש שמצא את התינוק להשכרה, שלח עוד מודעות משונות מאתר שיתוף החפצים “אגורה”.

מה אפשר להכין מחתול?

TMI, דוּד!

אהבה למסירה.

8 במאי, 2011 | בנושאים: ביזארשת | 2 תגובות

משחקי וידאו מעודדים אלימות. תשאלו את בן לאדן

פוסט של רון ג'רבי

איך מזהים חניך של אחת מקייטנות בניית הפצצות של אל קאעדה באפגינסטן? פשוט מאוד, הוא עונד שעון יד קסיו F-91W שמחלקים למשתתפים שם, ככה לפי ההגיון של החוקרים בכלא גוואנטנמו, שמסמכים שלהם נחשפו בוויקיליקס. עוד חושפים שם שגם טרוריסטים אוהבים גאדג’טים ומשחקי מחשב: בחיפוש בבית מסתור של אל קאעדה בקראצ’י שבפקיסטן ב-2002 נמצאו יותר מעשרים נפצים לפצצות שנבנו בתוך קלטות של משחקי סגה, ותוכננו להפעלה מרחוק באמצעות טלפון סלולרי.

ובפלורידה ניסה קמרון פיטמן, 20, לשדוד מכולת. זה טוב ויפה, אבל האוויל לא הצליח להשיג אקדח, אפילו לא צעצוע, אז הוא הלך על הדבר הקרוב ביותר שהצליח למצוא: בקר של פלייסטיישן 3, שהוא דחף לכיס וניסה לגרום לעובדים לחשוב שהוא אקדח. המשטרה כבר חיכתה לו שם אחרי שקיבלה דיווח על שוד בסניף סאבוויי סמוך. למזלו הוא לא הואשם בשוד מזוין, כי הוא לא היה מזוין, אבל כנראה שיואשם בשוד אלים. אולי כשהוא ישתחרר מהכלא הוא יתקבל להיות חייל זוטר באל קאעדה. או חוקר בכיר בגוואנטנמו.

עוד בביזארשת: החתונה המלכותית ללא ציוצים, צוקרברג מנקה אחרי הכלב שלו, מצה בין כוכבים ואברהם שלונסקי נגד המחשב האלקטרוני >>

7 במאי, 2011 | בנושאים: ביזארשת, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | להגיב זה מגניב

ביזארשת: מוות במצלמרשת

פוסט של רון ג'רבי

לפני כמה ימים ג’רבי ראה סרט חזק ומצמרר שקוראים לו “הַקַּלָּטוֹת של פוקיפסי“, וכדי לא לקלקל לכם את הצפייה (חינם ביוטיוב) רק נגיד שזה עוסק ברוצח סדרתי שהשאיר מאחוריו מאות קלטות וידאו.

לא עבר שבוע ונתקלתי בסיפור המזעזע הבא: קיאן ליו, סטודנטית בת 23 מקנדה, דיברה בווידאו צ’ט עם החבר שלה בסין. בסביבות אחת לפנות בוקר נשמעה דפיקה על דלתה. “היא פתחה את הדלת וזה היה נראה כאילו הם מכירים זה את זה היטב”, סיפר החבר ל-CTV. האורח ביקש לשאול את הטלפון הסלולרי של ליו וניסה לחבק אותה, ליו סירבה, החבר התעצבן והחל לקלל דרך מצלמת הרשת והאורח סגר את המחשב.

כמה שעות מאוחר יותר, המשטרה מצאה את גופתה של ליו, עירומה בפלג גופה התחתון אך ללא סימני תקיפה מינית.

המשטרה פרסמה (PDF) תמונה של איש שהיה באזור וצולם במצלמת אבטחה, ומאוחר יותר באותו יום הודיעה כי עצרה חשוד ברצח, בראיין דיקסון בן ה-29. המשטרה לא מסרה איך קישרה את דיקסון לרצח, ולא הצליחה לקבוע עדיין את סיבת המוות.

עוד בביזארשת: שונאים את רבקה בלאק, אישה שגילתה שאסור לנהוג ולצפות בפורנו באותו הזמן ותינוק למסירה לזמן קצר >>

27 באפריל, 2011 | בנושאים: 404, ביזארשת, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | 5 תגובות

רוצה להזדקן מיד? שאל אותי כיצד. אבל בקול רם

פוסט של רון ג'רבי

חשבתם פעם איך זה להיות זקנים? חברת קוקן תעזור לכם להבין. החברה (היפנית כמובן), שמייצרת ציוד אימונים לאנשי רפואה, מציעה את “ערכת הדמיית הגיל המבוגר“, שלפי האתר של קוקן מיועדת לאימון רופאים, אחיות ואנשי סעד, ונועדה “להדגים את חוסר הנוחות שחשים אנשים מבוגרים עקב הזדקנות מערכות השרירים והעצמות, הראייה והשמיעה”.

מה בערכה?

* משקפיים שמגבילים את הראייה ההיקפית ומדמים קטרקט שמעכיר את התמונה.
* אטמי אוזניים שחוסמים צילילם בתדרים גבוהים.
* מגן גב שמגביל את היציבה ומחייב הליכה כפופה.
* מגבילי תנועת מרפקים וברכיים, שמונעים כיפוף מלא.
* משקולות לידיים ולקרסוליים שמדמים הידלדלות בשרירים.
* מקל הליכה.
* כפות שמדמות איבוד תחושה בידיים ובאצבעות.
* מגבילים אצבעות שמונעות כיפוף מלא של המפרקים.

לא בערכה:
* מילון שמלמד להגיד “נכנסתי לאתר הפייסבוק” ו”חיפשתי באתר הגוגל”.

עוד בביזארשת: פוליטיקאי שלוחם נגד פורנו נתפס עם הטאבלט בין הידיים, בווירג’יניה פיתחו קלדנית ללא קלדנית, ולנו יש אקריות אוזניים >>

16 באפריל, 2011 | בנושאים: ביזארשת, חיי רשת ותרבות דיגיטלית | להגיב זה מגניב

לדף הבא →