תחושת ההחמצה של המלפפון: דוחפים את מעטפת התרגום

פוסט של אריאלה גויכמן

כמתרגמת אני נתקלת לא פעם בעבודה בתרגומים ש, איך לומר, “נהגו אותי בוטנים” (drove me nuts). קצרה היריעה מלפרט את כולם, אבל אחד האהובים עלי היה מאמר מאנגלית אודות חברת השבחת זרעים חקלאיים, שתורגם כבר לעברית, ואני נתבקשתי על ידי הלקוח לתקן את התרגום הקלוקל. כשקראתי את התרגום, לא יכולתי שלא לבכות מצחוק: המשפט “The new project has the company’s work-team up in a ball” תורגם ל”הפרויקט החדש מקפיץ את צוות העבודה של החברה על כדור”.

מאותו רגע לא יכולתי שלא לשים לב לכל תרגום זוועתי שנקרה בדרכי, והו! הו, כמה היו!

בלימודי התרגום באוניברסיטת תל-אביב סיפרו לנו על התרגום ההיסטורי מהסדרה Rude Awakening, שבו אומרת אחת הדמויות לשנייה: “I had to chase Christian Slater down the street”, והמתרגם (שיהיה בריא) תרגם זאת ל”הייתי צריך לרדוף אחר מניח רעפים נוצרי ברחוב”. טעות זו, שהפכה לדוגמה האולטימטיבית למתרגם שאינו מכיר את הקונטקסט התרבותי של טקסט התרגום, קיבלה מעמד קאלט וזכתה להפוך למונח בעולם התרגום: “טעות מר”ן” (ראשי התיבות של מניח רעפים נוצרי). אתם יכולים לדמיין לעצמכם כמה קולוסאלית צריכה להיות טעות בעבודה כדי שתהפוך לכינוי לפאשלה בז’רגון המקצועי? משהו בסגנון רופא שבטעות תולש לחולה שלו את הלבלב ואומר לקולגה שלו: “לעזאזל! עשיתי יוסי”.

הנה כמה דוגמאות אהובות עלי במיוחד: סדרת נעורים שבה מתעמתים כמה נערים עם חברם בשל העובדה שהוא “מתעלל בחומרים” (substance abuser), גבר בסיטקום עלום כלשהו מהניינטיז ששואל את אשתו אם הקפה שלה הוא במידה D (במקור: decaf), וספר בשם Flight Instinct שתורגם ל”אינסטינקט טיסה” (במקור: חלק מהמונח fight-or-flight instinct, אינסטינקט של חיות להגיב לסכנה בתקיפה או בבריחה). כמובן שיש דוגמאות שפשוט מסריחות מניסיון שיווקי עצל וחסר כל מעוף, כמו משקאות הברד של מקס ברנר, “סמוזי”, עיוות של smoothie (מהמילה smooth, המתארת את המרקם החלק של המשקה). אחלה שם לאוגר, אגב.

כנראה שמשהו מכל החשיפה הזו חיווט לי מחדש את ערוצי המוח, משום שבכל פעם שאני עוסקת בתרגום משעמם במיוחד אני מוצאת את עצמי ממציאה משפטי תרגום איומים כדי להעביר את הזמן. כך הפכה “תחושת ההחמצה” ל”sense of pickling”; את הביטוי “הכול במקשה אחת” אינגלזתי ל”It’s all in one watermelon patch”; את “חסיד האומות” הפכתי ל”stork of nations”; ל-stakeholders (מתחום הכלכלה, “בעלי עניין”) קראתי “האוחזים בסטייק” (וחברי לפייסבוק אפילו זרמו איתי ולקחו את זה גם ל”אוחזי היתדות” כרפרנס לבאפי ציידת הערפדים); ו”עליונות גזעית” נקראה אצלי “cool supremacy”.

אבל אני באמת לא יכולה לקחת את כל הקרדיט. כבר בימי התואר הראשון בספרות אנגלית, כשקראנו את הרומן Farewell to Arms של המינגוויי, החליטו כמה מחבריי בפקולטה לעברת את השם ל”להתראות לזרועות”. בן זוגי סיפר לי על מרצה במכללה שאמר להם ש”חשוב לדחוף את המעטפה” (push the envelope, לנסות לפרוץ ולהרחיב את הגבולות המקובלים), ואחד מחברי הטובים, שגם הוא מתרגם, נהג לשאול אותי כל בוקר במסנג’ר “מה למעלה, רופא?” (What’s up, doc?) ולקבל ממני את התשובה “סתם, נתלית בחוץ” (Just hanging out).

גם אתם נוטים “לקחת תמונה” (take a picture), “לעטוף את השיחה” (wrap up the conversation) או “לתלות את הטלפון” (hang up the phone)? אז “תזרקו שורה” (drop a line) בתגובות, ונראה מי מכם יזכה להיכנס להיכל התהילה התרגומי שלי.

________________________
אריאלה גויכמן היא מתרגמת, עורכת, בעלת שירותי התרגום ArielleTXT Tranlslations וחברה בקבוצת המשוררים Stanza Poets

10 בספטמבר, 2011 | בנושאים: 404 | 87 תגובות