יום שישי הטוב: משקה קל אמיתי (אמנות דיגיטלית)

היצירה לעיל, Real Soda, אקריליק על פחית קוקה קולה, תפסה לי את העין בשניה, בהיותי סאקר של אמנות 8 ביט ואספן קוקה קולה בדימוס. רשות הדיבור ליוצר, אשלי אנדרסון, אמן מאטלנטה, ג’ורג’יה (מולדת הקוקה קולה, אבל אני לא חושב שזה קשור):

בעודי משחק במשחק המחשב Bad Dudes הרגתי נינג’ה, שבמותו הפיל פאווראפּ של 5X9 פיקסלים; הפאווראפ הזה, למרות גודלו המזערי, מזוהה מיד כפחית קוקה קולה. זה פוצץ לי את המוח המזדרגג!!! הייתי מאוהב.

אז התחלתי לעבוד על כמה תמונות שחוקרות את האייקון הסופר מצומצם הזה של האייקון (באל”ף רבתי). התמונה הספציפית הזאת היא הנסיון הראשון בסדרה שלי.

התמונה היא של פחית קולה אמיתית שחרצתי עם משורית וצבעתי כדי שתיראה כמו הנגזרת הפאווראפית שלה.

מרתק אותי ה-painterliness [הערת המתרגם: זה מונח באמנות, אין לי מושג איך אומרים את זה בעברית; ע”ק] של האייקון המופשט, כמו גם היכולת שלו לשמור על קשר כה חזק וישיר לאובייקט הממשי.

יום שישי הטוב: “קצרים”, הבלוג של הדג המוזר

ktsarim blog

לא זוכר איך בדיוק עלה הדג המוזר ברשתי, אבל ככה זה עם דגים מוזרים: לפעמים אתה דג אותם, ולפעמים הם פשוט קופצים לך לתוך הסירה ואומרים: היי, אני הדג המוזר, וזה הבלוג שלי, “קצרים”.

המוזר, בן 18, מספר על החיים שלו בפוסטי סטנדאפ קצרצרים, שאני לא מרשה לעצמי לפספס אף לא אחד מהם.

הנה כמה נתחים נבחרים:

אני שונא פרחות ג’ינג’יות.

הן מביישות את המותג”

____________

שוקל להפעיל מדיניות חדשה בבלוג

לפי המדיניות החדשה, פוסטים יכתבו רק לאחר שתייה של מינימום 2/3 ליטר בירה.
דברים שעלולים לקרות בעקבות המדיניות הזו (אם תופעל):
-קצב העדכונים בבלוג ירד פלאים.
-אני אהפוך לאלכוהוליסט.”

____________

אחת משתי אפשרויות

תמיד כשאני מסתכל על עצמי במראה בלי משקפיים, אני חושב שאני נראה יותר טוב מאשר עם משקפיים. השאלה היא האם זה בגלל איך שאני נראה עם המשקפיים, או דווקא בגלל איך שאני רואה איתם”.

_____________________________________
ארכיון יום שישי הטוב

יום שישי הטוב: הקדמה ו”יש עם מי לזמזם” עם בני בשן

לפני יותר משנה הודעתי פה על השקת מדור בשם “יום שישי הטוב”, שבו אביא מדי יום שישי אוסף של דברים טובים מהאינטרנט ומחוצה לו. יצא שזמן קצר לאחר מכן התחלתי לעבוד על בלוג הכיף “ממתקים”, ששאב את כל החומרים הללו והשאיר את חדר 404 זועף ורוטן, כמו שאתם (כנראה) אוהבים אותו. מאז, ממתקים הספיק להיסגר ויום שישי הטוב נשכח.

היום שוחחתי ארוכות עם הגרפומנית (שאותה הכרתי אחרי שכתבתי על הבלוג שלה בממתקים), ומפה לשם השיחה הגיעה לזה שאני לא מפרגן בחדר 404, רק מבקר. “לא נכון!”, אמרתי, “ואני אוכיח לך – אני אמצא פוסט חיובי בעמוד הראשון או השני לכל היותר”. בעמוד השביעי (שזה 70 פוסטים) התייאשתי. ואז סיפרתי לה על יום שישי הטוב, והחלטתי להחיות את הפרויקט.

מדי יום שישי אספר כאן על דברים טובים מהאינטרנט ומחוצה לו. אם יש לכם משהו טוב להמליץ עליו, שלחו לי לכתובת GoodFriday@kenans.net (גם לכתובת הרגילה זה בסדר).

ארכיון יום שישי הטוב

_____________________

והיום ביום שישי הטוב: “יש עם מי לזמזם” עם בני בשן בגלצ

פוסטר של בני בשן. צילום: עידו קינן (cc-by-sa)

אני עוקב אחרי בשן מאז שהיה סיידקיק בתוכנית “מוטל בספק” של טל ברמן בגלצ ועשה דברים נפלאים, כמו פינה שבה הקריא קטעים מחסמב”ה. כשברמן עזב, בשן קיבל את הרצועה שלו ועשה בה תוכנית מאוד פרועה יחסית לאכסניה (הקראת שירים אנטי-מלחמתיים של ויזלטיר, כאלה מין), עד שלפי האגדה, הרמטכ”ל שאול מופז החליט להעיף אותו כי “יש מספיק תחנות סמים ביפו, לא צריך עוד אחת בגלי צה”ל”. וכל מי שהוא אויב של שאול מופז הוא חבר שלי (כלומר, לא נסראללה וכאלה, אבל אתם מבינים את הרעיון).

לפני כמה שבועות גיליתי, בלילות הלבנים שאני בדרך כלל עושה ביום חמישי לציון סופהשבוע, שבשן קיבל את רצועת 2:00-5:00 בין חמישי לשישי, ובה הוא משוחח עם מאזינים ומזמזם איתם שירים. סביב התוכנית התקבצו מזמזמים קבועים כמו ז’ילבר והלנה, והיא נהייתה מקום קסום ומקסים. בשבוע שעבר (נדמה לי) העלה בשן לשידור אדם שלקה בשבץ ושיתוק חלקי, ומאיך שזה נשמע מפה, כשהאיש סיפר איך חייו השתנו לרעה, ואחר כך זמזם בקולו השבור, בשן השתנק מהתרגשות (בצד השני של הרדיו אני כבר הייתי בדמעות).

בשן גם מחליף את “יחס חם” של עינב גלילי וגורי אלפי ברצועת הצהריים של גלצ (א’-ד’, 14:00-15:00) עם הממתק “בני ברדיו”, קדנציה זמנית עד שגלילי תשוב מחופשת ההריון.

ארכיון יום שישי הטוב