הרשת החברתית שמשלמת למשתמשיה, צבעי הפנים של האמוג’י וה-V הכחול של וואטסאפ // רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

האזינו לתוכנית >>

פרצופים בכל מיני צבעים

אמוג’י הם סמלים גרפיים שנולדו בטלפונים הסלולריים ביפן. צבע העור של האמוג’י האנושיים הוא צהוב, אולי כמייצג גוון עור מזרח-אסייתי. עם התפשטות האמוג’י לשאר העולם – הם נכנסו לסט התווים הגלובלי יוניקוד ב-2010 – התעוררה דרישה לייצג גווני עור נוספים. בקונסורציום יוניקוד, שמנהל את סט תווי היוניקוד, אמרו שהצבע הצהוב הוא נייטרלי (בניגוד, למשל, לוורדרד שעשוי לייצג אנשים לבנים).

בעצומה מקוונת שכוונה כלפי אפל נכתב: “אם אתם מסתכלים על מקלדת האמוג’י של אפל, מה אתם רואים? שני גמלים שונים. קקי מחייך. כל הפאזות של הירח. אבל מבין יותר מ-800 אמוג’ים, השניים היחידים שמייצגים אנשים צבעוניים הם בחור שנראה בערך אסיאתי ואחד בטורבן. יש ילד לבן, ילדה לבנה, איש לבן, אישה לבנה, איש מבוגר לבן, אישה מבוגרת לבנה, ילד בלונדיני, ילדה בלונדינית ואנחנו די בטוחים שהנסיכה פיץ’. אבל כשזה מגיע לפרצופים מחוץ לסמיילים צהובים, יש היעדר בולט של ייצוג מיעוטים”. כ-4500 אנשים חתמו על העצומה. המוזיקאית מיילי סיירוס והשחקן טאג’ מאורי צייצו בתמיכה במאבק.

אמוג'י. תמונה: סקוט ביל (cc-by-nc-nd)

אפל כבר נקטה עמדה בעבר בנושא גיוון באמוג’י. בעדכון מערכת ההפעלה של אפל ביוני השנה הוסיפה החברה זוגות הומאים ולסביות לאמוג’י (זהותו המינית של מנכ”ל החברה, טים קוק, היתה ידועה אך לא מדוברת, עד שבאוקטובר הכריז במאמר בביזנסוויק שהוא הומו). כתב MTV ג’ואי פרקר פנה בנושא צבעי האמוג’י אל קוק, ובמרץ קיבל תשובה מסגנית הנשיא לתקשורת תאגידית עולמית בחברה, קייטי קאטן: “טים העביר לי את האימייל שלך. אנחנו מסכימים איתך. דמויות האמוג’י שלנו מבוססות על סטנדרט היוניקוד, שנדרש כדי שהם יוצגו כראוי על מגוון פלטפורמות. צריך להיות יותר גיוון בסט הדמויות של האמוג’י, ואנחנו פועלים בשיתוף קונסורציום היוניקוד במאמץ לעדכן את הסטנדרט”.

ב-3/11 פרסם הקונסורציום טיוטת הצעה לעדכון התווים, שעליה חתומים מארק דיוויס מגוגל, נשיא ומייסד-שותף של הקונסורציום, ופיטר אדברג מאפל. בטיוטה הם מציעים להוסיף חמישה גווני עור לדמויות אמוג’י בהתבסס על סקאלת פיצפטריק, שפותחה על ידי הדרמטולוג תומאס פיצפטריק ומשמשת כסטנדרט לסיווג צבעי עור. “דמויות האמוג’י לאנשים ולחלקי גוף אמורים להיות גנריים”, נכתב בהצעה, אולם “אנשים מרחבי העולם רוצים אמוג’י שישקפו יותר גיוון, במיוחד בגוון עור”. הגירסה הבאה של יוניקוד, 8.0, אמורה לצאת ב-2015.

בתוכנית אנחנו מדברים עם מור עוז-טפר, מעצבת גרפית שחקרה את נושא האמוג’י.

פייסבוק, שלמי לנו

כמה זמן ביום אתם מבלים ברשתות חברתיות? וכמה משלמים לכם לשעה?

ילפ הוא אתר תוכן גולשים שמרכז ביקורות על מסעדות, מלונות ושאר נותני שירות. לפני מספר חודשים הגישו כמה מהמבקרים שכותבים בו תביעה ייצוגית (לא הראשונה מסוגה) בטענה שהם מבצעים את אותה עבודה שעושים עובדים של האתר, אולם בניגוד לעובדים לא מקבלים על כך משכורת.

המצב בפייסבוק דומה, אם לא חמור יותר. משתמשי הרשת החברתית ממלאים אותה בתכנים, שמושכים טראפיק, שנמכר למפרסמים, שמציגים פרסומות למשתמשים עצמם. האם גם למשתמשי פייסבוק מגיע נתח מהכנסות החברה? רשת חברתית חדשה שמבטיחה בדיוק את זה הושקה בימים אלו. Tsu (מבטאים “סו”) מבטיחה לחלוק עם הגולשים עד 90% מהכנסותיה מפרסום – 45% למשתמש שתכניו הביאו את הטראפיק, ו-45% שמתחלקים במעלה השרשרת למשתמש שהזמין אותו לרשת, למשתמש שהזמין את המשתמש שהזמין אותו וכן הלאה. דיברנו בתוכנית על “אלו” עם יעל קוכמן, מנהלת השיווק ב-Roojoom.

מתוך המניפסט Wages for Facebook של פרופ’ לורל פטאק (Laurel Ptak) מהניו סקול בניו יורק:

אנו נאבקים לשבור את תוכנית ההון להוון את החברות שלנו, את הרגשות שלנו ואת הזמן הפנוי שלנו, שבאמצעותה הוא הצליח לשמר את כוחו. שכר עבור פייסבוק, אם כן, הוא דרישה מהפכנית לא כי היא לכשעצמה משמידה הון, אלא כי היא תוקפת את ההון ומכריחה אותו לבנות מחדש יחסים חברתיים במונחים שהם עדיפים עבורנו וכתוצאה מכך עדיפים לסולדריות של מעמד הפועלים. למעשה, לדרוש שכר עבור פייסבוק אין משמעותו לומר שאם נקבל תשלום נמשיך לעשות זאת. המשמעות היא בדיוק להיפך.

וואטסאפ עושה לנו שיימינג

כששני סימני ה-וי ליד הודעת הוואטסאפ הופכים לכחולים, סימן שהצד השני קרא אותה.

החידוש הזה בגירסה העדכנית של אפליקציית המסרים המיידיים מבית פייסבוק הוא קטן אבל מאוד משמעותי. מתוכנה שנועדה להקל עלינו תקשורת מיידית וחינמית עם חברים וּמכרים, וואטסאפ הפכה למורה לנימוסים שמשבשת מוסכמות חברתיות.

בעדכון האחרון, האפליקציה בעצם דורשת מאיתנו שנהיה כנים יותר – או לפחות נשקר פחות – לבני שיחנו. אם עד כה יכולנו להחליט מתי לקרוא ומתי להתייחס למה שקראנו, עכשיו ההחלטה כבר לא בידיים שלנו – הקריאה מדווחת על עצמה ואין לנו שליטה על כך.

היכולת שלנו להיות בלתי זמינים הולכת ומתכווצת עם כל עדכון כזה. ואם בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית עוד יסלחו על זה, בקבוצה המקצועית זה עלול לעלות לנו בשיחת נזיפה מהבוסית.

העדכון הזה הוא הצצה עגומה לעתיד, שבו חברות טכנולוגיה גוזלות מאיתנו את זכות הבחירה החברתית והמוסרית, והופכות אותנו לאוטומטים טובים יותר.


רבע לדיגיטלמשודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ


לחטוף אבולה בגוגל, לתעד הטרדות ברחוב ולהשתיק מואזין בסלולר // רבע לדיגיטל

רבע לדיגיטל. קליק לארכיון המדור

האזינו לתוכנית >>

מגיפת האבולה – אתה חש בר מזל?

Character Designs. איור: Alberto Cerriteño (cc-by-nc-nd)

לאור מגיפת האבולה והפרסומת של שירותי בריאות כללית נגד חיפוש מחלות באינטרנט, ד”ר קרן לנדסמן, רופאה מומחית לאפידמיולוגיה וכותבת הבלוג “סוף העולם – מבט מהיציע“, מנסה להשיב על השאלה האם חיפוש מידע רפואי באינטרנט עוזר לנו או שהוא מתכון לחרדה.

הרחובות מטרידים מעט


אינפי סנואו, שצילמה סרטון שבו היא סובלת מהטרדות רחוב, מדברת על טרנד הסרטונים הוויראליים המתעדים את האופן שבו נשים בעולם חוות הליכה ברחוב.

רעש הוא אכבר

רינגטון מואזין כמחאה נגד חוק המואזין. צילומסך מהפייסבוק של שותפות-שראקה

עמותת שותפות-שראקה קוראת לגולשים להוריד רינגטון של קריאת מואזין ולהשמיעו ברבים כמחאה נגד חוק המואזין. איך אפשר להשתמש בטכנולוגיה לפתור את הבעיה? אפשר, למשל, להעביר את קריאת המואזין מהרמקולים במסגדים להתראות סלולר.


רבע לדיגיטלמשודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ


← לדף הקודם