מהו קוד, ספאמר ישראלי ישלם 617 אלף שקל והאם לקוחות אמזון יהפכו לשליחים?
מהו קוד, מהו תכנות ומהי תרבות המתכנתים? שוחחנו על כך עם העיתונאי והמתכנת האמריקני פול פורד, שפרסם כתבה בנושא, What is Code?. הכתבה, שאורכה 38 אלף מילים, מילאה גליון שלם של מגזין ביזנסוויק. גירסתה המקוונת לוותה בדוגמאות קוד שהדגימו רעיונות שהוצגו בכתבה עצמה, וגם מדריך דמוי קליפי של וורד שמלווה את הכתבה ומתקשר עם הקוראים ו
חברה ישראלית ששלחה ספאם ליותר מ-100 אנשים הפסידה במשפט ותשלם למעלה מ-600 אלף שקלים. ארז קינן, אחד התובעים, מספר על הנצחון.
האם לקוחות של אמזון יהפכו גם לשליחים של החברה, והאם זה אומר שהם יהפכו לעובדים שלה, בעקבות תקדים אובר?
תוכנית זו של “רבע לדיגיטל” שודרה ב-23.6.2015. “רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
מה למדנו מהציוצים הבעייתיים של טרבור נואה • למה לגגל מחלות • תקלות דיגיטליות כאמנות // רבע לדיגיטל
מחפשים מחלות
הסיפור הזה מתחיל בספטמבר 2013, ולמעשה שישה חודשים קודם. סיידי ראנס קיבלה דיאגנוזה של מעי רגיז, אבל לא קנתה אותה. היא גיגלה וגילתה שיש לה 8 מתוך 9 סימפטומים של סרטן. בבדיקה רפואית בעקבות האבחון העצמי, התברר שהיא צדקה. בדיון בנושא בקבוצת הפייסבוק “מדעת – למען בריאות מושכלת” העירה מישהי, “גם שעון עומד צודק פעמיים ביום”, ומישהו השיב לה, “אבל לא שעון דיגיטלי :)”.
האם כדאי לחפש באינטרנט את הסימפטומים שיש לנו בנסיון למצוא איזו מחלה חטפנו? בשיחה עם מפיק “רבע לדיגיטל” איתמר חדד אומר אורי גורן, מנכ”ל אי-פוכונדר, חברה לייעוץ ושיווק בתחום הרפואה הדיגיטלית, יש מחקרים שלפיהם מטופלים שמחפשים מידע על מחלות נוטים יותר לשתף פעולה עם הרופאים בתהליך הריפוי.
“בפוסט בבלוג של גוגל מספר פרם ואמאסוואמי, מנהל מוצר בגוגל, כיצד כשהיה באזור נידח וכפרי בוורמונט שבארצות הברית, הילד שלו נפל, והוא רצה לבדוק בגוגל האם יש סכנה שזה זעזוע מוח. הוא מספר כי למרות שהוא עובד בזה, לא מצא תשובות מספיק טובות מבחינתו. ולכן, לאור ההבנה שבריאות היא נושא משמעותי בחיפושי גוגל (1 מכל 20 חיפושים קשור לבריאות) החליטו בגוגל לשפר בצורה משמעותי את מה שנקבל כאשר נחפש מידע בריאותי”, כתב גורן בבלוגו. הוא מספר על המהלכים המרכזיים שגוגל מובילה כעת בנושא: “אחד זה הנושא של איגום, של יצירת מעין קוביות של נושאים בגוגל – ריבוע של ריכוז מידע. יהיה את אותו הדבר על רפואה, כשאת הריכוז עשו בגוגל על בסיס אותו אלגוריתם, אבל הוא עבר וריפקציה של צוות רופאים, ואז נוצר מצב שהמידע שתקבל בגוגל יהיה מרוכז לסיפמפטום ויתן לך נתונים הרבה רלוונטיים, ואפילו שרטוטים רפואיים, גרפיקה של הבעיה. דבר נוסף, חיברו רופאים שיהיו זמינים ויצרו מצב של אפשרות ליצור קשר טלפוני עם רופא. אם אתה לא בטוח, אם תרצה לדבר עם רופא – יש לך כפתור ואתה לוחץ עליו. זה איזשהו שיתוף פעולה עם רופאים”.
השירות הטלפוני עלול להיתקל בקשיים דווקא בגלל ההצלחה, אומר גורן: “השאלה אם הם יעמדו בזה, כי כמות החיפושים הרפואיים בגוגל גבוהה, זה התחום השני הכי מחופש, לאורך כל הגילאים”.
מה לגבי סכנות אפשריות באבחון רפואי ברשת?
גורן: “יש סכנות, אבל יש סכנות בכל טיפול רפואי. בארה”ב מתים מדי שנה 300-400 אלף איש מטעויות רופאים, עד היום לא הצליחו לאתר מוות אחד שנגרם מגוגל. אני לא פוסל את העובדה שיש בזה גם סיכון – אבל גם בללכת או לא ללכת לרופא יש סיכון”.
עוד בנושא חיפוש מחלות וסימפטומים ברשת: ראיון עם ד”ר קרן לנדסמן >>
ѺΘᵽᵴ
“מה קורה כשהטכנולוגיה נכשלת? כשהיא מקבלת ממד פרודי או גרוטסקי? כשמה שאמור להישאר מאחורי הקלעים נחשף? כשהעולם הדיגיטלי לא מתפקד כפי שהבטיחו לנו? ולמה אנחנו נמשכים לזה כל כך?”, את השאלות האלו הפנה העיתונאי, המעצב ומייסד הבלוג “פורטפוליו” יובל סער למעצבים, מייקרים, אמנים, מהנדסים, חוקרים, בעלי מלאכה וסטודנטים. את היצירות הנבחרות הוא מציג בתערוכה “OOPS“, שמוצגת בבית הנסן בירושלים, אשר עוסקת באמנות הגליץ’.
מפיק “רבע לדיגיטל” איתמר חדד הציע תיאור של התערוכה ככזו שמציגה את מה שהעולם הדיגיטלי מייצר לנו “בלי כוונה”. “זאת הגדרה מקסימה”, השיב סער. “כשאתה אומר שיש לה כוונה, אתה מייחס לה תכונה אנושית. זה הקטע הכיפי, המעניין. אפשר לצחוק איתה, אפשר לדבר איתה. היא לא עושה מה שאמרנו לה לעשות – היא מורדת בנו”.
סער נתן דוגמאות ליצירות שיוצגו בתערוכה: “יש בחור שהוזמן לחתונה באשדוד, ובמסך שהקרין את התמונה של החתן והכלה היו שתי שורות ושני מקומות של פיקסלים שרופים – כל הפנים שלהם זה שני מלבנים שחורים – והוא ישר צילם את זה. בחור אחד צילם איזה תמונה והכל נהיה משהו צבעוני כזה, מפוקסל”.
למה מהנדסים ואמנים נמשכים לדבר הזה?
“כי אנשים לא בהכרח ישימו לב לשלט ששרוף, אבל יש במעצבים איזה גליץ’ שגורם לנו לשים לב”.
סער אינו יודע להגיד במדויק מתי נולדה תרבות הגליץ’, אך אמר כי “היא נהייתה יותר פופולרית בשנים האחרונות, מאז עידן הסמאטרפונים, הגוגל אימג’ס. אלה דברים שלא היו פופולריים לפני חמש ועשר שנים וממש לא היו פה תפקיד. אני חושב שכמעצב, כאוצר וככותב אני כל הזמן עם העיניים פתוחות, ובטח בתור מעצב גרפי אני מאוד שם לב לטעויות. כשאני הולך למסעדה ואני מזמין תפריט – אני אשים לב לפונט הלא נכון, לרווח הכפול. זה לא קטנוניות, ככה יצא. חלק מהעבודות שמוצגות בתערוכה ראיתי באינסטגרם – אם זו סטונדטית שהעלתה משהו שהמרצה שלה הציגה, ומעצב אחר שהעלה לאינסטגרם שלו. אנחנו בעידן דיגיטלי, הרבה אנשים שמים לב לזה”.
גירסה מוגלצ’ת של הראיון אפשר לשמוע כאן >>
הדיילי שוֹק
גולשים חרוצים חפרו ומצאו ציוצים בעיתיים עם הומור אנטישמי וסקסיסטי בטוויטר של טרבור נואה, סטנדאפיסט דרום אפריקאי שנבחר להחליף את ג’ון סטוארט בהנחיית תוכנית החדשות הסאטירית “הדיילי שואו”. זו עוד תזכורת לכך שהעבר הדיגיטלי המתועד-להחליא שלנו עלול להגיח מהעבר ולרדוף אותנו.
אפשר לקחת את זה לשני כיוונים: אפשר לשמור על הפרטיות שלנו באופן מוחלט ולא לחלוק דבר עם העולם; זו אפשרות ששמורה לאנשים פרטיים, אבל לא פרקטית לפוליטיקאים, עיתונאים, בדרנים ושאר אישי ציבור. ואפשר לזכור שמה שכתבנו לפני 3, 5 ו-10 שנים לא בהכרח מייצג את מי שאנחנו היום, ושאנשים יכולים להשתנות – וגם להתנצל על מה שהם כתבו.
To reduce my views to a handful of jokes that didn’t land is not a true reflection of my character, nor my evolution as a comedian.
— Trevor Noah (@Trevornoah) March 31, 2015
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
אורי אורבך על פייסבוק, עיתונות ופוליטיקה // רבע לדיגיטל
ב-18.12.2014, חודש לפני שאושפז וחודשיים לפני מותו אתמול, השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך העניק לי ראיון לאתר מוטק’ה, לסיכום שנתיים בתפקידו אחרי ההחלטה על פיזור הכנסת.
בחלק האחרון של הראיון, אחרי השיחה על משרדו ופעילותו, עברנו לדבר על פוליטיקאים בפייסבוק ועיתונות ברשת. אורבך, שפרש מהעיתונות אבל מעולם לא עזב אותה, התגאה בחשבון הפייסבוק שלו (“יש לי אחד הטובים”), שמח על הפלורליזם התקשורתי שהרשת הביאה איתה והתעצב על השטחת הדיון הציבורי והידרדרות העיתונות, הפוליטיקה והמדינה.
היום בתוכנית “רבע לדיגיטל” אנחנו מביאים חלקים מאותו ראיון.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
בחזרה לעתיד, סינגולריות והלינצ’טרנט של המאה ה-16 // רבע לדיגיטל
מתי נתממשק? בקרוב
הפרפורמרית מיה אופיר מגנט מתאהבת בגאדג’טים בהצגתה האינטראקטיבית “מתי נתממשק?“, שהיא גם עבודת הגמר שלה לתואר שני בתאטרון באוניברסיטת תל אביב. היא מקבלת הוראות מבת דמותה הווירטואלית מהקרנה על מסך וממסכי הטלפון הסלולרי והטבלט שלה, עד להתאחדות סינגולרית.
הבלוגרית ורד שביט כתבה סקירה על ההצגה.
מיה אופיר מגנט בחזרות להצגתה “מתי נתממשק?”. צילום: ענבל הרשטיג
בחזרה למד”ב
עם הגעתה של שנת 2015, שאליה נסעו דוק ומרטי ב”בחזרה לעתיד”, שאלתי את אורי אביב, מנהל פסטיבל אוטופיה למדע בדיוני, “אחי, איפה ההאברבורד שלי?”. אביב אמר שיש פרויקט מימון-קהל כזה שאת תוצאותיו כנראה שנראה באוקטובר הקרוב, אבל שזו בכלל לא הנקודה. מדע בדיוני, לדבריו, לא אומר לחזות אילו טכנולוגיות יהיו בעתיד, אלא איך העתיד ייראה, כיצד זה ישפיע עלינו ומה אנחנו יכולים וצריכים לעשות בקשר לזה.
אביב ציטט בהקשר זה את סופר המד”ב ועורך כתב העת המד”בי “גלקסי”, פרדריק פול: “סיפור מדע בדיוני טוב צריך שיוכל לחזות לא את האוטו אלא את פקק התנועה”. דיברנו גם על מכוניות מעופפות והשלכותיהן, שאת הרעות שבהן אפשר לראות בפרק “גרידלוק” בסדרה “דוקטור הו”.
פשקווילים ולינצ’טרנט
הפשקעוויל נולד ברומא במאה ה-16, כשאדם בשם פסקווינו תלה מודעות מחאה סאטיריות נגד השלטון והכנסיה הקתולית על גבי פסל שהוצב בכיכר. אלו נקראו על שמו – פסקווינטה.
המנהג הגיע לירושלים בסוף המאה ה-19. את הדמיון הרב בין הפשקוויל הקדום לבין הלינצ’טרנט המודרני אפשר למצוא בדברים שכתב פרופ’ מנחם פרידמן במאמרו “פשקווילים ומודעות קיר בחברה החרדית“:
הﬠדר מנגנוני פיקוח ובקרה ﬠל פﬠולת הכוחות הפוליטיים-כלכליים השונים הותיר ﬠרוץ כמﬠט יחיד בידי המבקשים למחות נגד מﬠשי עוול ושחיתות – כתיבת פשקווילים. ‘מלחמת מילים’ היתה אחד הביטויים של מציאות פוליטית ייחודית זו. ﬠל רקﬠ ההיסטוריה היהודית של הﬠדר ריבונות וכוח פוליטי, פשקוויל חריף התוקף במישרין או בﬠקיפין, במפורש או ברמיזה, היה בו לא רק כדי להכות את היריב, אלא גם ליצור תחושת סיפוק אצל כותבו.
הבדל מהותי בין השניים הוא המטרה: בעוד הפשקוויל הוא כלי בשירות השמרנות והמלחמה נגד הקידמה, הלינצ’טרנט הוא, לפחות בחלק מהמקרים, כלי רדיקלי שעוקף את הממסד השמרני כדי לקדם את החברה.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
המשטרה מחרימה מחשבים, סוקרים מעוותים מציאות וגטטקסי ואובר משפרות רגולציה // רבע לדיגיטל
חפשו אותי
במסמך צו חיפוש רשמי של משטרת ישראל מופיע סעיף תמוה, שבו האדם שחפציו הוחרמו מוותר על החזרתם. גם מי שלא חותם על הסעיף הזה עלול לסבול מהתנהלות המשטרה. משה “הלמו” הלוי וערן ורד מספרים על החרמות שרירותיותשל מחשבים ומצלמות דיגיטליות, ועיכובים שרירותיים של החזרה.
עו”ד יהונתן קלינגר מבקר את המשטרה על המדיניות הבעייתית שלה בהחרמת מכשירים, שמשמשים הן לחיי היומיום והן לעבודה, בניגוד לחוק.
סקר לי
איך מתמודדים עם סקרים גרועים? טל גלילי סוקר אותם באתר “סקר רע“.
עצור או שאני יורד
כך אובר וגטטקסי משפרות גם את הרשויות האחראיות על המוניות.
ראש עיריית שיקגו, רם עמנואל, על יוזמת העירייה ליצור אפליקציות להזמנת מוניות מכל החברות: “הרפורמות הללו מייצגות את מה שנחוץ להמשיך ולקדם מודרניזציה של התעשייה הגדלה הזאת”.
שר הבטחון התחבורה ישראל כץ על כניסתה של אובר לישראל: “לא נאפשר פגיעה בענף המוניות”.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
גיקון לילדים, שקיפות לפוליטיקאים וסוני בעד פיראטיות // רבע לדיגיטל
גיקידז
עדי אבנית מספר על כנס גיקון לילדים, שמנסה ללמד את הצעירים שבינינו לפתח את היצירתיות בעזרת תוכנה וחומרה.
רואים לכם את השקיפות
תומר אביטל מ”100 ימים של שקיפות” מסביר איך הטכנולוגיה מסייעת לנו להגדיל את השקיפות של הפוליטיקאים בארץ.
פיראטיות שיווקית
ההסבר מאחורי הבחירה של סוני להשתמש באתרי טורנטים, המשמשים בדרך כלל להפצה פירטית, לקדם את תכניה.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
חוק העזבון הדיגיטלי, סימולטורי טיסה בסלולר ורמיקס בחירות // רבע לדיגיטל
סטטוס אחרון
הילה א.ש.א (“אישה של אלן”) גרין מדברת על הצעת חוק חדשה של ח”כ עדי קול, שתנסה לעשות סדר במה שקורה בחיים המקוונים שלנו אחרי שאנחנו מתים.
לא עפתי
העיתונאי ניצן סדן מסביר מדוע סימולטרי הטיסה מתקשים לעבוד בסלולר.
רמקס את השיח, אלוש
הגיג רמיקסי על מה שצפוי לנו ברשת לקראת הבחירות.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
העבר, ההווה והעתיד של השוטרים והפושעים // רבע לדיגיטל
מרובוקוף לרובוקופ
ד”ר רועי צזנה מספר על הטכנולוגיות המתקדמות שמשמשות וישמשו את המשטרה ואת הפושעים. למשל: בשיקגו פועלת תוכנית שחוזה אם אנשים מסויימים יפשעו.
סדרה סדרתית
איתי זיו מדבר על Serial, פודקאסט ייחודי שפותח מחדש תיק רצח בן 15 שנים.
עצור או שאני נעלב!
יחידת הסייבר הארצית חוקרת העלבת עובדי ציבור במקום איומים ברצח.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
משחקי וידאו ידידותיים לנשים, רובוטים גונבים לנו את העבודה והעירום של קים קרדשיאן // רבע לדיגיטל
ישחקו הנערות לפנינו
מדוע משחקי הוידאו הם סביבה לא ידידותית לנשים, מה אפשר לעשות נגד זה, ואיפה אפשר למצוא משחקים טובים באמת לנשים? מרואיינת: נועה ליברמן-פלשקס.
משרת רובוט
האם רובוטים הולכים להשתלט לנו על מקומות העבודה? הסופר אלכס אפשטיין לא חושש לפרנסתו.
לשבור את הצנזורה
הערה חשופה על החסינות שמקבל העירום של קים קרדשיאן ושל ולדימיר פוטין בפייסבוק, לעומת חסימות העירום של צ’לסי הנדלר.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
פוליטיקאים מגיבים לטבח בירושלים, הגשושית פילאיי מנתקת מגע וח”כים משתיקים גולשים // רבע לדיגיטל
אמירה נמהרת על האמירות הנמהרות שפוליטיקאים ומובילי דעה ברשת נדרשים לספק בתגובה לאירועי אקטואליה, בעקבות הטבח בבית הכנסת בירושלים.
יואב לנדסמן, מהנדס המערכת של Space IL, מדבר על ניתוק הקשר עם הגשושית פילאיי, על החידוש במשימתה ועל ההישגים שלה.
שיחה עם אורן לב-כהן על יוזמה שלו להגביל את יכולתם של חברי כנסת לחסום גולשים שמעצבנים אותם בפייסבוק, ועם ח”כ תמר זנדברג, אחת מהח”כים שסופגים קללות ואיומים מגולשים בפייסבוק.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
-
לאחרונה בחדר 404
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
שתיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
איך מדרגים בעברית?
- שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
-
זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים האחראי על האינטרנט בגלצ
- אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
- ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
- פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
- תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
-
זעם נגד תרגום המכונה האחראי על האינטרנט בגלצ
-
מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים האחראי על האינטרנט בגלצ
-
תיק-תק לחסום את טיקטוק האחראי על האינטרנט בגלצ
-
זו תרבות ביטול על כלום האחראי על האינטרנט בגלצ
-
ילד, רובוט התמיכה הרגשית שלך עומד למות
