גמביט ורואוג מ-X-Men באיפור גוף

הדוגמנים ליר משרקי ויאנה רזבנצב מגלמים את גמביט ורואוג מאקס-מן בהפקת אופנה של המאפרת ליאור ויינשטיין, שאחראית גם על איפור הגוף והסטיילינג. צילומים: מור בן יעיש. עריכה: ולאד לימר וליאור ויינשטיין. עוזר הפקה: דביר לי פז.
מלתעות נגד בת הים הקטנה

גיבורי שני סרטים ימיים, הכריש ממלתעות ובת הים הקטנה אריאל של דיסני, שולבו לתוך בגד ים אחד של חברת בלאקמילק של ג’יימס ליליס. ספוילר: אריאל מראה לכריש את ההרצאה של גארי יורופסקי והוא אוכל אותו.
העולם כמנורה

שירי בוגי בונה עולמות קטנים בתוך נורות, גירסת מחסני תאורה לספינה בבקבוק. “נורה שסיימה את חייה יכולה להתחיל למלא את תפקידה באומנות”, היא מסבירה. “האתגר הוא להראות בסביבה מאוד מצומצמת (בתוך הנורה), ולהצליח בתוך מרחב כזה, ליצור ולהביע. הנורה הופכת להיות סוג של מיקרוקוסמוס”.
זכרונות ילדות מאובקים משוחזרים באבק
כך ציוו שרים בכירים בקול רדום,
(קובי אוז, “מעלה אבק“)
ורצו לטפל במצבי חירום.
הסגן זוטר עשה את המרחק
כדי לברך ישוב חדש שמו “מעלה אבק”.
פרויקט הגמר של רובי בקל משנקר הוא תמונות של עיר הולדתו, אור יהודה, מצויירות באבק. בקל הציב את הקנבסים כך שיצטבר עליהם אבק, וקיבע שכבה אחרי שכבה. התוצאה היא ציורים בגווני חום. במבט מרחוק הם נראים כמו הדפסים מונוכרומטיים עגומים. במבט מקרוב רואים שמדובר בלכלוך.
האסוציאציה היא של פריטים ישנים שנשכחו במדף נידח מטאפורי וכוסו באבק. מצד שני, האבק הוא חומר הגלם של הזכרונות – אם ננקה אותו יישאר קנבס חלק. הנמשל, כפי שהבנתי אותו, הוא שאי אפשר להיזכר בנוסטלגיה במה שעוד לא שכחת. אתה חייב לשכוח קצת, להפנות את הגב וללכת קדימה כדי שתוכל אחר כך להעריך את מה שהשארת מאחור, איזו דרך ארוכה עשית מאז, ואת הקשר בין שני הקצוות הללו.