לימודי משפטים #002
רמז מטרים
“שם ספרה האחרון של אבירמה גולן הוא ‘סימני חיים’. מחסור חמור בסימני חיים של קטנוע הוא הסיבה שגולן נתבעת בבית משפט השלום בתל אביב, בידי קרנית ואודי זוהר מבת ים” – מאור צור (זמן תל אביב, 16/5/2008)
התשבץ הקל
“מה קורה כשמעצבת היא גם במאית, מנצח הוא שחקן ומתרגם, וסיפור סינדרלה הופך לאופרה של ממש? בעיקר שמח” – מאיה כהן (ישראל היום, 23/4/2008)
חדשות טובות: הנעדר נמצא
“כומר קתולי שיצא למסע אווירי כשהוא מחובר לעשרות בלוני הליון, ומאז יום שני נעלמו עקבותיו, נמצא בראש הכותרות בברזיל” – סוכנויות הידיעות (ישראל היום, 23/4/2008)
גוי גמור
“רק השבוע חגגנו את חג האביב, אבל מזג האוויר מסביב מתנהג כאילו הקיץ בעיצומו” – אלכס דורון (מעריב, 23/4/2008)
מכירת חיסול של מטאפורות! ארבע בשקל! כל הסחורה חייבת ללכת!
“מישהו בארה”ב שלף אתמול שלד מהארון. מישהו ניער את האבק מעל פרשה ישנה. מישהו שיחרר מהבקבוק אפוף קורי העכביש שד ישן, המטיל צל עכור על יחסי ישראל-ארה”ב” – שלמה צזנה וסוכנויות הידיעות (ישראל היום, 23/4/2008)
– בני, העולם הוא כמו תפוח. – כמו תפוח, רבי? – טוב, אז לא כמו תפוח
“אייפון לכל ילד? אולי לא לכל ילד, אבל לפחות לבן של רוברט סקובל, כותב בלוג הטכנולוגיה הפופולרי” – מעיין כהן (דה מרקר, 14/4/2008)
היה זה לילה קודר וסוער
“עיצמו לרגע את העיניים, ודמיינו שאתן עומדות על פסגתו של הר גבוה במיוחד. השמש מלטפת את ראשכן, ורוח קרירה מתפתלת סביבכן, וחודרת מבעד לשמלת השיפון הדקיקה והשקופה שלגופכן. נשמע כמו פנטזיה? אם להסתמך על מעצבי העל שאימצו בחום בדים שקופים ואווריריים וחוללו בהם פלאים, זו כנראה מציאות ממשית שמושיטה אליכן יד ארוכה, ושולפת אתכן מתוך הסקיני הצפוף שנדחקתן לתוכו בשנה האחרונה” – ליטל רוזנשטיין (מעריב, 31/3/2008)
שופכת חמתה על הגויים
“את החמץ בחרה הדוגמנית בר רפאלי לבער השנה בחיק חברה ליאונרדו דיקפריו” – יפעת מנהרדט (ידיעות אחרונות, 22/4/2008)
1 + 1 + 1 + 1 = 3
“חודש אחד, בסיס אחד, חטיבה אחת, מחזור אחד – ולא פחות משלושה ניסיונות התאבדות ופגיעה עצמית של חיילים” – אמיר בוחבוט (מעריב, 23/4/2008)
מן הארכיב: לימודי משפטים #001
לימודי משפטים
מדובר במגיפה
“באופן גורלי וכמעט חסר היגיון, רק חמישה חודשים אחרי שנפטר ישראל (פולי) פוליאקוב ובאותו היום בדיוק בו נפטר מוסקו אלקלעי, הלכה לעולמה כוכבת נוספת” (מיכל שפירא, לי-אור אברבך וערן סויסה, מעריב, 2/4/2008)
רגע, אני יודע: את כאילו מדברת על אקס, אבל בעצם את מדברת על משהו אחר
“בימים אלה אני מציינת שנה לפרידה מחבר אהוב. הוא היה דק, אבל שרירי. שקט, אבל תמיד נחלץ לעזרה כשצריך. הוא סיפק לי את כל מחסורי, אבל גם ידע לפנק אותי במתנות בזבזניות להפליא: כרטיס האשראי שלי זצ”ל” (נופר סיני, ידיעות אחרונות, 25/3/2008)
ההלם! התדהמה!
“לקוחות איקאה, שרגילים לקנח את קניותיהם בנקניקייה במסעדת החנות, נדהמו לראות בימים האחרונים כיצד המאכל הפופולרי התכווץ בצורה מדהימה” (יהודית יהב, ידיעות אחרונות, 25/3/2008)
תוקם ועדת חקירה!
“”מעולם לא ראינו בית קטן כזה לנקניקייה’, מעיד אחד הצרכנים בחנות” (יהודית יהב, ידיעות אחרונות, 25/3/2008)
התשבץ הקל
“לאן לקחה אם מבאר שבע את חמשת ילדיה הקטנים? לגן השעשועים? לא. לבריכת השחייה? לא. לסרט? גם לא. התשובה הנכונה: לעסקת סמים” (אדוה כהן, ידיעות אחרונות, 25/3/2008)
התשבץ הקשה
“קבלו חידה: מה זה אדום, מעופף ומתנשף כמו גנרטור? עגבניית שרי? הטוסיק החצוף של מרינה? עוד ניסיון לא מקורי לדחוף רפרנסים משומשים מ’הישרדות’? לא, לא ולא. אדום, מעופף ומתנשף זה מה שאני רואה עכשיו, ויש כמעט עשרה כאלה” (ליטל בית-יוסף, מעריב, 25/3/2008)
יש גם אבולעפיה
“אם חשבתם שכל מה שמוצאים ביפו השרבית ב-11 בבוקר זה כמה קרפיונים המומים ודייג, טעיתם” (ליטל בית-יוסף, מעריב, 25/3/2008)
Please, Sir, can I have some more?
“תם עידן הזלילות של חיילי צה”ל במטבחים בבסיסים. מהיום יפקח מחשב על מה אוכלים החיילים ומהן העלויות הכרוכות בכך” (גיא גרימלנד, אתר דה מרקר, 30/3/2008)
אני משוכנע שהיתה פה מטאפורה איפשהו
“המחקר סותר את ההשערה כי רוב הסרטים מועלים לרשת על ידי פיראטים עם רגל עץ ותוכי על הכתף, שנכנסים לקולנוע עם מצלמת וידיאו” (פז וייסמן, הארץ, 26/3/2008)