משטרת ישראל מפרסמת לינק לרשת הפנימית שלה כי משטרת ישראל

משטרת ישראל שלחה לעו”ד פנחס פישלר מסמך, ומאחר שהוא מסווג, היא קיפלה אותו לשניים לפני שפיקססה אותו.

לא, היא לא. אבל האמת לא פחות מגוחכת: המשטרה שלחה לעו”ד פישלר מכתב מודפס ובו לינק למסמך ברשת הפנימית של המשטרה.

לינק לרשת הפנימית של המשטרה במכתב לעו"ד פישלר. צילום: הלמו

(דרך הלמו)

ציפי לבני טענה שרצח הערבי בירושלים לאומני, התחרטה ומחקה את הסטטוס

שרת המשפטים ציפי לבני כתבה בפייסבוק על רצח הערבי בירושלים:

סטטוס של שרת המשפטים ציפי לבני על רצח הערבי

במשטרה חושדים שייתכן שמדובר ברצח פלילי ולא לאומני. בעקבות הכיוון הזה, מחקה לבני את הסטטוס שלה. הדוברת שלה, מיה בנגל, הסבירה בטוויטר:

הדוברת מיה בנגל מסבירה את מחיקת הסטטוס של שרת המשפטים ציפי לבני

(דרך יותם זמרי)

גוגל מכריזה בזאת על הקמת מדינת פלסטין

בסוף, סגן שר החוץ ויו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה הצטלמו עם נציג גוגל העולמית.

בתחילת מאי החליפה גוגל בצנעה את “השטחים הפלסטיניים” ב”פלסטין” בשירותי המפות שלה. באתר החדשות הפלסטיני Palestine News Network העניקו לגוגל מעמד דומה לזה של מדינה או האו”ם כשדיווחו כי “מנוע החיפוש הבינלאומי ‘גוגל’ מכיר במדינה הפלסטינית אחרי שהתייחס לפלסטין כאל ‘השטחים הפלסטיניים’ מאז הוקם”. “בעשותה כן, גוגל מכירה למעשה בקיומה של מדינה פלסטינית”, כתב סגן שר החוץ, זאב אלקין (הליכוד), למנכ”ל גוגל, לארי פייג’, במחאה על ההחלטה, ש”יכולה להשפיע לרעה על מאמצי ממשלתי להביא למו”מ ישיר בין ישראל והרשות הפלסטינית”.

היה גם מי שפקפק במעמדה הגיאופוליטי של גוגל. “[לישראל] אין עמדה כלפי גוגל, כיוון שלא מדובר בגוף מדיני או דיפלומטי שמוקנית לו סמכות להכיר במדינות”, אמר ל”הארץ” יגאל פלמור. מעניין לציין שמדובר בדובר משרד החוץ, אותו משרד שסגן השר שלו אלקין שלח מכתב למנכ”ל החברה שלישראל אין עמדה כלפיה.

 צ'ארלי הייל מגוגל בוועדת הטכנולוגיה של הכנסת. צילום: עידו קינן, Room404.net


צ’ארלי הייל מגוגל בוועדת הטכנולוגיה של הכנסת. צילום: עידו קינן, Room404.net

הקונסול כללי של ישראל בצפון-מערב ארה”ב, אנדי דוד, נפגש בסוף מאי עם נציגי גוגל, החברה שלישראל אין עמדה כלפיה, והעביר להם את המכתב. ממשרד החוץ נמסר לנו שבשיחה עמו הבטיחה גוגל לעדכן את ישראל, גם אם לא להיוועץ בה, בשינויים דומים בעתיד. ספוילר: זהו ההישג הדיפלומטי היחיד שישראל נחלה במאבק הזה. יש שיקראו לכך תבוסה.

להורדה (DOCX, 167KB)

אבל טחנות הפוליטיקה המשיכו לטחון. הח”כים נחמן שי (עבודה) ורונן הופמן (יש עתיד) ביקשו להעלות על סדר היום של הכנסת “הצעה דחופה בנושא גוגל וישראל”, בנימוק ש”הדיפלומטיה הציבורית של ישראל ספגה אתמול מהלומה קשה […] במאבק על התודעה ובהתמודדות מול המסע לדה-לגיטימציה של ישראל, זכו הפלשתינים בהישג גדול. גוגל אינה מדינה, אבל להחלטותיה משקל רב ברשת העולמית שכולנו חברים בה. ראוי שהכנסת תיבחן היטב כיצד מתמודדת ההסברה הישראלית עם אתגרים אלה ומדוע נחלה כישלון זה”.

היום התקיים דיון בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. גוגל שלחה מקליפורניה הרחוקה את צ’ארלי הייל, אנליסט מדיניות ציבורית בצוות גאו (גוגל מפות). ישראל שלחה את שני הח”כים, את יו”ר ועדת המדע, ח”כ משה גפני (יהדות התורה) ואת אלקין.

“עמדתנו בסוגיה הזאת מאוד פשוטה”, אמר סגן השר אלקין, שהגיע לדיון עם מעטפה סגורה שבה נחה תשובת גוגל, שטרם הספיק לקרוא. “אנחנו לא חושבים שחברה מאוד מאוד חשובה שעוסקת בתחום כזה כמו טכנולוגיה צריכה להיות הבמה שבה מתקבלות החלטות מדיניות. הקמת מדינה פלסטינית היא נושא שנמצא בדיון ציבורי, גם בקהיליה הבינלאומית. העמדה הישראלית מאוד פשוטה – המדינה, אם וכאשר תקום, תקום כתוצאה ממו”מ והסכם, זה גם עוגן בהסכמים רשמיים שישראל חתומה עליהם, ובהם הסכם אוסלו”.

להורדה (PDF, 30KB)

תהיתי אם גוגל חתומה על הסכם אוסלו, שנחתמו חצי עשור לפני שהיא הוקמה. “אתם עושים [לגוגל] משפט שדה, כאילו אנחנו בוועדת חוץ ובטחון ולא בוועדת המדע והטכנולוגיה”, התעקש ח”כ עפו אגבאריה (חד”ש) כשקיבל את רשות הדיבור, וסיכם את דבריו ב”לא צריך להגזים”. צודק לגמרי.

“היות ורוב העולם משתמש בשירותים שלכם, במפתח שאתם עושים, ורק במילה אחת אתם יכולים לשנות סדרי עולם”, אמר גפני. “אני שגר במיקרונזיה או באירופה, אני פותח את הגוגל ורואה ששיניתם מילה ובעצם שיניתם סדרי בראשית. בלי להיכנס לוויכוח, אתם שיניתם מילה בגוגל, במפתח שאנשים פותחים, נכנסתם לוויכוח, ואתם לא אמורים להיכנס לוויכוח הזה”.

אני משוכנע שבגוגל שותפים לתחושה הזאת: למה הכניסו אותם לוויכוח הזה? אגב, גם במפות של יאהו כתוב פלסטין, כפי שמראה לי עו”ד יהונתן קלינגר, שהגיע לדיון. אבל יאהו כנראה לא סקסית מספיק בשביל להיכנס לוויכוח הזה.

באתי מקליפורניה הרחוקה להקריא לכם

גפני העביר את רשות הדיבור לצ’ארלי הייל מגוגל העולמית. עו”ד דורון אבני, מנהל תחום מדיניות וממשל בגוגל ישראל, חטף את רשות הדיבור ומיהר להסיר אחריות מהסניף המקומי: “ההחלטה נסובה סביב מדיניות גאוגרפית, שמטופל במטה שלנו במאונטין ויו, קליפורניה”. רק אז הוא איפשר להייל לדבר.

כלומר, לקרוא הודעה מן הכתב. “יו”ר נכבד וחברי הפרלמנט, אני רוצה להודות לכם על שהזמנתם אותנו להשתתף בדיון הזה”, הקריא הייל, ציין מהי הגדרת התפקיד שלו בגוגל שלו והקריא את ההצהרה: “באתי ממטה גוגל בארה”ב כי אנחנו חושבים שהסוגיה הזאת מאוד חשובה, ומעריכים את ההזדמנות לדבר איתכם ישירות על התהליך הכללי של עדכון המוצרים שלנו. גוגל מחוייבת לספק למשתמשים את המפות המקיפות והשימושיות ביותר שאפשר. אני מבקש להדגיש שכחלק מהתהליך הזה, אנחנו מנסים לשקף את מצב סטנדרטי השמות הבינלאומיים. אין לנו עניין להיות בוררים במחלוקות פוליטיות. אני רוצה שהיה ברור לגמרי שבקבלת ההחלטות הללו אנחנו לא נוקטים בשום דרך בעמדה פוליטית”.

אני רוצה שיהיה ברור לגמרי שברור לגמרי, הן להייל והן לגוגל, שבכל החלטה, כמו גם בהימנעות מהחלטה, יש עמדה פוליטית.

הייל הקריא את העמדה הרשמית של גוגל, שמדיניות בחירת השמות הגאופוליטיים מתבססת על החלטות של גופים אחרים, שבהם האו”ם, ארגון התקינה הבינלאומי ISO והארגון שאחראי על הקצאת דומיינים, ICANN. “אני כאן היום להמשיך את הדיון שהתחלנו עם הקונסול הכללי של ישראל, ד”ר אנדי דוד, לפני מספר שבועות בקמפוס שלנו בקליפורניה”, הקריא הייל, “ולהסביר לכם את קו המחשבה שלנו ולהבטיח שהצעד שנקטנו בו תואם לתהליך הטכני הרגיל של עדכון מוצרים, ואינו בשום אופן פוליטי. אני מצפה לדיון פורה”. זאת, אף שלא היתה לו שום כוונה לקיים שום דיון – גם לשאלות ההמשך ענה באותו דקלום מונוטוני.

גוגל פלסטין

“האם לא היה ראוי לדון מולנו לפני קבלת ההחלטה? האם חברת גוגל לא רואה לנכון לשקול מחדש את ההחלטה?”, תהה אלקין. התשובה לשאלה הראשונה ניתנה, כאמור, כבר בפגישה של גוגל עם הקונסול. התשובה לשאלה השניה, שגם ח”כ הופמן העלה, ניתנה מפיו של הייל, בקורקטיות אמריקאית: “אנחנו מעריכים את הרגישות, זו הסיבה שבאתי כל הדרך מארה”ב מקליפורניה לדבר איתכם. אנחנו מודעים להשלכות, אבל זה עדכון טכני, אנחנו משקפים מה שארגונים אחרים עושים. העדכון הזה הולך להישאר במקומו”.

“אני חושב שחרגתם מהמנדט שלכם”, אומר שי. צודק, אני חושב לעצמי, עד שאני מבין שהוא אמר את זה לגוגל, לא לסגן שר החוץ.

כעונש על סירובה של גוגל לציית לבקשות חברי הפרלמנט, הוועדה נכנסת לדיון משמים על הסברה מקוונת, שבשיאה מצגת של דני סימן, סמנכ”ל הסברה במשרד ראש הממשלה, הכוללת שקף על “הלב הפועם של ההסברה” שבמרכזה תרשים של לב אדם.

סוף הדיון מתקרב. הח”כים לא מתייאשים ונותנים פוש אחרון. “אם גוגל תחזור בה מההחלטה, אנחנו לא נמתח עליה ביקורת ולא נבטל את המינוי למנוע החיפוש”, מרגיע שי, וגפני אומר להייל: “אני פונה באמצעותך אל הנהלת גוגל: חזור למצב הקודם לגבי המצב של פלסטין. ברגע שתהיה החלטה שהיא תהיה מדינה, משנים את זה”.

 סגן שר החוץ זאב אלקין, צ'ארלי הייל מגוגל, יו"ר ועדת המדע משה גפני ודורון אבני מגוגל ישראל. צילום: באדיבות ירח טל/דוברות משרד החוץ


סגן שר החוץ זאב אלקין, צ’ארלי הייל מגוגל, יו”ר ועדת המדע משה גפני ודורון אבני מגוגל ישראל. צילום: באדיבות ירח טל/דוברות משרד החוץ

אני מנסה לתפוס את הייל לראיון קצר, אבל הוא מוקף באנשים שרוצים חתיכה ממנו, כולל אלקין וגפני ואבני שנעמדים איתו לצילום משותף. כשהוא חוזר אני שואל אם גוגל נתקלה בתלונות של מדינות אחרות על מדיניות השמות שלה. עד שנועה אלפנט-לפלר, מנהלת מדיניות וקשרי ממשל בגוגל ישראל, מתפרצת לדבריו ומודיעה שהוא לא מתראיין ושאני אפנה לדוברות, הוא מספיק לדקלם משפט שכבר השמיע קודם על המדיניות של גוגל.

זו הפעם הראשונה שאני מנהל שיחה עם הודעה לעיתונות.


התפרסם באתר “הארץ”, 19.6.2013


לא לפי הספר // סמול טוק

במקום למכור ספרים לחנויות של משומשים, גיתית הרש מציעה מפגש של מינגלינג והחלפת ספרים במחיר סמלי. סמכו עליה – היא פגשה שם את בעלה

איך התחיל שבוע הספר האלטרנטיבי?
“אנחנו משפחה שמאוד אוהבת ספרים, תמיד היינו יוצאים מהספריה עם סלים של שוק. כשעברתי לירושלים גיליתי שיש לי המון ספרים שאין לי מה לעשות איתם. אמרתי שאמכור לחנות יד שניה ואעשה בוכטה. כשראיתי שאני לא מגיעה לזה, חשבתי שאם לי יש כל כך הרבה ספרים, בטח יש לעוד אנשים. בגלל כל המבצעים של 3 ו-4 במאה, אנשים קונים ספרים שלא חשקה נפשם בהם. זה לא כמו פעם שהספרים היו יקרים והיית קונה רק ספר שהתחברת אליו. היום אתה קונה כל כך הרבה ספרים ולא ממש נקשר אליהם”. גיתית הרש. צילום: אבינעם הרש

אז מה עושים איתם?
“עשיתי נסיון, הזמנתי אנשים להביא ספרים שהם לא רוצים, ושיבואו לקחת ספרים שהם כן רוצים. זה מין שוק קחתן כזה עם עלות סמלית של 10 שקלים לספר – הספרים הולכים לאנשים שרוצים אותם והכסף הולך למטרות טובות, לצדקה, אז אנשים מבסוטים להעביר הלאה את הספרים. כעובדת בחברה להגנת הטבע, אני מאוד מתחברת לנושא הזה של קיימות, מיחזור. מה שנורא נחמד זה שאנחנו לא עושים לזה שום פרסום – זה עובר ברשת, בפייסבוק, לפני שש שנים לא הייתי מחוברת לפייסבוק וזה עבר באימיילים”.

כמה משתתפים בזה?
“השנה זו השנה השישית, והגיעו למעלה מ-600 איש, ואספנו בסביבות 6000 שקל. היו לנו גם שנים עם למעלה מ-8000”.

איפה מכניסים כל כך הרבה אנשים וספרים?
כל פעם במיקום אחר: זה היה מתקיים בדירות שגרתי בהן, בשכונת נחלאות ברחוב, והשנה במבואה של בית של חברה שלי. משתדלים לעשות את זה במקום פתוח. הציעו לנו לעשותא ת זה במקומות ציבוריים גדולים, אמרנו שאנחנו לא רוצים, שזה יישאר אינטימי, בין חברים, שלא ילך לאיבוד. מגיעים רק אנשים שמאוד אוהבים ספרים, מדברים ביניהם. האנשים שמביאים את הספרים מדברים על הספרים עם אנשים אחרים, ממליצים להם. ספר שהוא ג’אנק בשביל מישהו אחד יכול להיות מציאה בשביל מישהו אחר. אני מצאתי ספר שחיפשתי המון שנים”.

ספריית רחוב. צילום: FaceMePLS (cc-by)

זה גם שינה את חייך.
“בשנה השניה שעשיתי את זה הגיע בחור חמד, אבינועם הרש, לסקר את האירוע מטעם nrg, הכרנו דרך האירוע, התחלנו לצאת והתחתנו. עכשיו, אחרי שהקמנו משפחה, הוא המנוע, הוא זה שמרים את המפעל הזה”.

יצרת טרנד.
“אני יודעת על כל מיני אירועים ממשיכים – יש חברה שהיתה שותפה שלי בארגון של זה בהתחלה, ועכשיו היא התחתנה, עברה למקום אחר ועושה את שבוע הספר הזה אצלה, בנופי פרת ליד מעלה אדומים. אני יודעת על עוד מקומות שלקחו את הרעיון, וזה נורא משמח”.


התפרסם במדור “סמול טוק” ב”מוסף הארץ”, 17.9.2013


אחרי הקיפול: גלם הראיון.

להמשך קריאה

← לדף הקודם