אין הפתעות
שערי הצהובונים מדווחים היום על מש”קית הנפגעים יפעת (פולקמן לפי ידיעות אחרונות, סיקמן/סיקלמן לפי מעריב), שבן זוגה, סמ”ר יונתן עברון מיחידת מגלן, נהרג שלשום בפעילות מבצעית, ושבן זוג קודם שלה, סמ”ר ארז עידן מדוכיפת, נהרג גם הוא בפעילות מבצעית לפני שנתיים. יפעת אמרה לידיעות אחרונות:
לפני שנתיים איבדתי את החבר שלי, שהיה האהבה הראשונה שלי […] וכבר אני מאבדת עוד חבר שרק התחלתי לצאת איתו לפני שבועיים
הצהובונים חולים על סיפורים עם טוויסטים כאלה – סיפור על בחורה יפה שאיבדה רק חבר אחד בצבא מחרמן אותם מספיק בשביל העמוד הראשון, אז תארו לכם איזו זקפת ויאגרה הם מקבלים מזאת שאיבדה שניים.
אבל המקרה הזה הוא לא “גורל אכזר” (או כל קלישאת כותרות אחרת), אלא עניין של סטטיסטיקה: למרות הידע שצברה בתפקידה, היא מממשיכה לצאת סדרתית עם לוחמים ביחידות מיוחדות.
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
רק שדוכיפת זה גדוד ולא יחידה מיוחדת.
אני מאמין שפעם בעבר, היא הייתה, אבל מאז היא הפכה לעוד גדוד חי”ר ייעודי (ע”ע חירמ”כ או חי”ר קל, בקרוב נראה לי יגמרו להם השמות)
הגזמת. שמע, בד”כ אני מחבב את הבלוג שלך, אני אפילו מחייך לפעמים. גם לא תשמע ממני הרבה מילים שמגינות על צה”ל מחד והתקשורת מאידך. אבל מה עשתה לך הבחורה הזו, שגם משרתת בחרא תפקיד וגם החיים המסריחים במדינת ישראל דפקו אותה פעמיים. אתה לא חושב שהפוסט הזה, שנון וקורע ככל שיהיה (והוא לא, הפעם, צר לי) יפגע בה מאד אם היא תקרא אותו (והרי מישהו נחמד יטרח בוודאי ליידע אותה)? אתה לא חושב שלמרות שהיא מש”קית נפגעים עדיין אין כל סיבה להגיד דברים כאלו לאדם פרטי שלא עשה שום דבר רע מלבד העובדה שהוא התחבר עם שני אנשים שבמקרה נהרגו שניהם במלחמה האידיוטית הזו?
יכולת לעשות מזה פוסט רלוונטי, על העיתונות הצמאה לדם שרק מחכה למקרים כאלו, אבל עם השורה האחרונה הפכת את עצמך לכזה, למישהו שיושב אנונימי (יחסית) ברשת ויורה חיצים מורעלים למטרות הלא נכונות.
קדימה, תירה את התגובה הצינית המושחזת שלך.
מה שניסיתי להגיד זה שלטרנד “החבר הקרבי” יש חסרונות כשם שיש לו יתרונות, ושלמרות הפליאה הגדולה ששידרו העיתונים ויפעת עצמה, בסיפור הזה לא היו הרבה הפתעות. לא התכוונתי לפגוע בה, וכנראה שההערה על הידע שאספה בתפקידה היתה ציניות מיותרת.
תודה על התשובה העניינית.
אבל, אתה באמת חושב שאפשר לשלוט במי מתאהבים (או אפילו, עם מי יוצאים)? זה עניין ללב ולא לראש. ואני חושב שלא משנה מה תפקידך, הידע שצברת או הניסיון שלך, מוות של קרוב הוא עדיין מפתיע. לטעון שזה אחד החסרונות של טרנד החבר הקרבי זה קצת לא לעניין – אני בטוח שהבחורה הזו לא הייתה יכולה לשקול את החסרונות מול היתרונות ולהחליט. אני חושב שבפוסט הזה קצת פיספסת, למרות ההסתייגות המסוימת שהפגנת בתוגבה שלך ושאותה אני מוקיר.
כן, בהחלט אפשר לשלוט על רשימת האנשים שיוצאים איתם. מדובר בבחירה כמו כל בחירה. אפשר אפילו להתאהב במישהו ולהחליט לא לצאת איתו מסיבות מעשיות כאלה ואחרות (למשל, הוא מוצב בתפקיד מסוכן שדורש ממנו היעדרות של ימים ארוכים מהבית, וסיכון נפש יומיומי. נראה לי אחלה סיבה לא להעביר יחסים לשלב הרציני).