האחד באפריל, הראשון באפריל

13 תגובות לפוסט “האחד באפריל, הראשון באפריל”

1. תומר on 18 באפריל, 2006 00:24

   שלושים וחמישה במאי? מתי זה קרה?

2. Roi on 18 באפריל, 2006 03:53

   אם כבר מדברים על עברית תקנית. לא יותר קל לעבור ללוח שנה עברי ?

3. פאר פרידמן on 18 באפריל, 2006 07:13

   אוי, עידוק, מה לא נכון בזה?
   פשוט העובדה שזה לא נכון.

   כולם יבינו אותך כשתאמר “השלישי באפריל”, אבל זה לא יהפוך את זה לבסדר. יש כללים לשפה, וראוי להקפיד עליהם (אני נשמע כ”כ דיצה עכשיו, אין לך מושג). גם להגיד He על כלב זה בסדר, אבל לא נכון. נכון?

   אבל הנה תהייה גדולה יותר: אם אתה מכיר את הכלל, למה לא לעבוד איתו? אני מוכרח להודות על האמת: תאריכים נחשבים לזכר. למה דווקא? לא יודע. ככה. אבל זה הולך אחורה עד ימי התנ”ך: “ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן”, “בחודש השביעי באחד לחודש”, “בשנת שש מאות שנה, לחיי נוח, בחודש השני, בשבעה-עשר יום לחודש” וכו’.

   ונסיים בדוגמא מתחום ששנינו לא מכירים. מה לא נכון בלהגיד 100 שקלים?
   ניחשת, כמובן. העובדה שזה לא נכון.

   ותומר? ב- 1931.

4. ירון on 18 באפריל, 2006 07:42

   לשימושון:
   http://www.plaza.co.il/

5. עידו קינן on 18 באפריל, 2006 08:22

   פאר, אני לא מקבל את התשובה “זה לא נכון”. מדובר פה במדע הומני שסובב סביב נושא אורגני ודינמי, שהאקסיומות שלו (“‘מאה שקלים’ זה לא נכון כי זה לא נכון”) צריכות למות כמה שיותר מהר.

   אני נתתי נימוק סמנטי מוצלח למדי. רוצה להתווכח איתי? תסביר לי מה שגוי בו.

6. פאר פרידמן on 18 באפריל, 2006 08:39

   טוב, יש לנו ויכוח עקרוני, מסתבר, אם מותר לעשות בשפה מה שאנחנו רוצים. אני לא מבין מה לא מקובל בתשובה “כי זה הכלל וככה זה, וככה זה היה תמיד”.

   אתה יודע, בשיעורי היידיש מישהי שאלה את המורה למה “תקרה” ביידיש זה בזכר. “ככה”, ענתה לה המורה, והוסיפה: “ולמה בעברית זה נקבה”? יכול להיות שבין קוראיך יש מישהו שיוכל לתת הסבר מורכב יותר (הלוואי שיש, גם אני אשמח). אני מודה שאני לא יכול, אבל אני כן יודע שזה הכלל. אגב, אני לא חולק עליך: הרציונל שלך מאוד נכון, “אם אני סופר ימים אז זה השלישי בחודש”. אבל השפה העברית, בלי עין הרע, מעולם לא היתה חברה גדולה של ההגיון (שולחנות זה זכר? אבל המורה, אמרו לנו שסיומת xות זה בנקבה!).

   בנוגע ל- 100 שקל: יחידות מידה מעל 10 נספרות בצורת יחיד. תשעה מטרים, אחד-עשר מטר; שלושה שקלים, שלושים שקל. למה זה ככה? כי ככה השפה העברית עובדת. למה היא עובדת ככה? לא יודע. אבל כל עוד זה המצב, לדבר אחרת זו שגיאה, גם אם הנימוק לשגיאה הזו הגיוני לגמרי.

7. פאר פרידמן on 18 באפריל, 2006 08:41

   אגב, לשיטתך, די בכך שמספיק אנשים יגידו ששולחנות זה נקבה כדי להפוך את זה לתקין. ככלות הכל, מדובר פה במדע הומני שסובב סביב נושא אורגני ודינמי שהאקסיומות שלו צריכות למות כמה שיותר מהר.

8. עידו קינן on 18 באפריל, 2006 08:47

   פאר, אתה רק מעודד אותי. אני תומך בביטול המגדר של החפצים והפיכת המגדר של הפעלים לאופציונלי.

9. פאר פרידמן on 18 באפריל, 2006 08:49

   ובזאת, עידו, תם הוויכוח שלנו :)

10. אורית on 18 באפריל, 2006 09:39

    בקשר למאה שקלים – אם כבר מדברים על חוקי הלשון – זה נכון שעד עשר צריך להגיד ברבים – עשרה שקלים – אבל מאחת עשרה ומעלה זה אופציונלי – מותר גם כך וגם כך. לכן הכי פשוט להגיד הכל ברבים וכך לעולם לא לטעות.
    ובקשר לוויכוח שלכם – אכן מדובר בהתלבטות עתיקת יומין שאפילו האקדמיה ללשון לא הכריעה בו מעולם. אלא שבמקרה שלה, בשנים האחרונות יש לה נטייה לאשר בדיעבר תופעות הרווחות בציבור ולא ממש להמציא דברים חדשים שממילא לרוב לא תופסים. אמנם לא מדובר בשגיאות של ממש (כמו למשל ענייני זכר ונקבה), אבל מדי פעם הם מאמצים מילים או שימושים שכבר ממילא הציבור משתמש בהם ואין טעם לנסות לחנך.
    מעניין במיוחד לקרוא באתר של האקדמיה (שזקוק דחוף לשיפור ושכלול) על הפרכת השמעות – http://hebrew-academy.huji.ac.il/question3.html

11. עשהאל on 18 באפריל, 2006 12:13

    בס”ד

    המורה שלי ללשון מקפיד לומר “עשר לחמש”, או, אם הוא רוצה שיבינו אותו, “עשר דקות לחמש”.
    כמובן, רק כשהשעה ארבע וחמישים.

12. מתברר שלא מסתבר on 20 באפריל, 2006 00:50

    אין מסתבר בהקשר הזה, יש “מתברר”. למה? ככה. תקן את עצמך

13. Room 404 on 20 באפריל, 2006 15:22

    […] לוויכוח בין פאר פרידמן לביני על הצורה הנכונה למנות ימים בחודש (”האחד באפריל” או “הראשון באפריל”) נכנסה האקדמיה ללשון העברית. […]

פרסום תגובה