האם יש לאנשי הרשת מה לתרום?

צביקה בשור תוהה:

ומה אנחנו, אנשי הרשת? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לנזקק, כדי להציל את הנואש, כדי לחזק את החלש? מה אנחנו יכולים לעשות עם השפה אותה אנחנו מדברים, שפה של תקשורת אינספורית?

לפני שנה ומשהו ניסיתי לעשות משהו בכיוון הזה, ההתנדבותי. חשבתי שהדבר הנכון ביותר לעשות עם הכישורים שהעניקו לי החיים יהיה לגייס אותם ככלי חינוכי. הרי אם האינטרנט הוא מובלעת מתרחבת של דמוקרטיה כמעט אתונאית בתוך עולם ריכוזי, טוב נעשה אם נביא כמה שיותר ילדים אל הרשת, ונחנך אותם להיות בה אזרחים טעוני פוטנציאל, כאלה שיכולים לעשות הכל. אם האינטרנט הוא השפה של הכוח החדש, בוא נלמד את הילדים לדבר בה.

ניסיתי להתקדם קצת עם המחשבה הזו, אבל לא הרחקתי הרבה. חסרה לי מחשבה פדגוגית, שתעזור לי להפוך את התיאוריה למערכי שיעור. ניסיתי לעבוד דרך קרן קרב, אבל שם מצפים ממך לבוא כבר עם הדבר מוכן, ולא הצלחתי להבהיר להם שאני בא עם משהו שאולי הוא נכון, אבל הוא רק זרע.

אבל הרצון לתרום, מהמקום הזה של האינטרנט והמהפיכה שבו, נשאר בעינו. וחשבתי שאולי להביא אותו לכאן, מול עיניהם של עמיתים, יזריק לו חיים חדשים.

רעיונות?

תגובות

תגובות

Powered by Facebook Comments

תגובות

7 תגובות לפוסט “האם יש לאנשי הרשת מה לתרום?”

  1. גע"ס on 2 ביולי, 2006 23:05

    אני חוששת שהנזקק, החלש והנואש לא ימצאו ישועה באינטרנט. זה מדיום בהמי וחסר סבלנות שלא עוצר ולא מחכה לאף אחד.

  2. blut on 3 ביולי, 2006 00:43

    וזה מה שטוב בו.

    השאלה היא מי הם “הנזקקים” והאם בכלל יש להם גישה לאינטרנט?

  3. אייל באך on 3 ביולי, 2006 07:28

    לדעתי, הרעיון צריך להתבסס על יצירת תוכן ע”י מי שמושתק והפצתו דרך הרשת. לדוגמה, פעילויות ללא מחשב שבסופם תוצר כתוב/מצולם/מוסרט/מוקלט המועלה לרשת דרך אתר קיים או חדש

    השלב השני (הטכנולוגי יותר) הוא הנגשת הרשת לכל אחד (בלי קשר במגבלה הפיזית או החברתית שלו)

  4. TheRaveN on 3 ביולי, 2006 13:18

    איפה להתחיל?

    קודם כל אתה צריך לדעת מה אתה יודע.
    מה אתה יודע שאחרים (רובם, חלקם או מגדר מסויים) לא יודע.

    דוגמא אחת מאלף – אם (סתם אני זורקת משהו דמיוני שבטח אף אחד לא עשה…;-) ) תיגש לבית הספר הקרוב לביתך ותבקש לדבר עם המנהלת, תגלה שבאינטרנט, רוב הסיכויים שהיא בורה.

    מהשיחה איתה תוכל לצאת עם שתי אפשרויות – האחת, להרצות בפני התלמידים בחלוקה לשכבות גיל שונות על עולם האינטרנט, עם כל שכבה, תוכל לגעת בנקודות רלוונטיות לה.
    לצעירים תספר על הסכנות ועל הצורך בזהירות. לבוגרים יותר כבר תספר מה זה סוס טרויאני.

    האפשרות השניה – לאסוף את הבורות בחדר בורים ולתת להן הרצאה על האינטרנט והשימושים הנפוצים בקרב בני נוער במחשב.

    כולן יודו לך ואולי אפילו תקבל כוס תה. או סיבוב על הבורה להתעמלות.

    TheRaveN
    איזה דמיון מפותח יש לי…

  5. רובי on 3 ביולי, 2006 16:55

    עמותת “שיעור אחר”. שם יעזרו לך להשתלב בשיעורים ספציפיים במסגרת קורסי העשרה לתלמידים משכבות מקופחות.
    http://www.shiuracher.org

  6. ליה on 3 ביולי, 2006 17:17

    אני מסכימה עם באך שיש לקיים פעילויות לקהילות מסויימות שתוצר הלוואי של הפעילות הזאת בסופו של דבר יהיה חיבור של קבוצת אנשים שאין ביכולתם להתחבר, להתחבר לרשת.
    אפשר גם ליצור קבוצת אנשים ברשת (שמטבע הדברים הופכת לקהילה קטנה) ויכולה להרתם לעזרה בכל מיני תחומים.לפרסם את האתר של הקהילה הזאת במקומות בהם יש אנשים שיכולים להצטרף וכך הלאה וכך הלאה.

  7. זה שתקוע בפיפטיז on 4 ביולי, 2006 04:26

    או שמא במקום ליפול לדברים קצת בנאליים ונוסחאתיים מסוג “זעקו את זעקת החלשים” (אני לא מאמין שמהאינטרנט תבוא הישועה במובן הזה), יש לחפש ולזעוק את הפתרונות.

פרסום תגובה