אני תוכן שיווקי?
הבלוגר TaxiMedia כתב בבלוגו “מאפיית פרסום” פוסט תגובה לסיפור דוחות החנייה של פאב פני ליין. לא הצלחתי לטקבק אצלו (המערכת של תפוז הודיעה לי על טעות בשליחת הנתונים ואיימה ש”נתוניך וכתובת מחשבך […] נשמרו במערכת”), אז אני מביא את התשובות כאן:
אין מצב שעידו לא יודע שהוא בעצם מקדם אותם לעבר האופק המואר של מנועי החיפוש
– אני לא מקדם אותם לשום מקום, זה לא שהם יופיעו בהומפייג’ של גוגל. הם יופיעו כשמישהו יגגל אותם — והוא לא יקבל את האתר הרשמי שלהם, הוא יקבל את הפוסט שלי, אם זה יצליח. פרטי ההתקשרות שלהם מופיעים בפוסט כדי שקוראים קצת יותר אקטיביסטיים ממני יוכלו להתקשר/לשלוח אימייל לבעלי הפאב ולהגיד להם את דעתם על הגימיק הפרסומי המרגיז שלהם.
הפוסט שלו כפי שהוא נקרא, יותר משהוא כועס הוא לא מלכלך בעצם על כלום, וז[ה] חשוד?
– מה אני אמור לעשות – פיגוע התאבדות במרכז הפאב? אני כותב באינטרנט, זה מה שאני יודע לעשות.
הוא בעצם מוכיח שיש לנו כאן עסק עם הפאב הכי מאאאגניב שיש בשכונה!
– אתה באמת חושב שמישהו ייחס לפאב הזה מגניבות בגלל הגימיק הפרסומי המשומש הזה, או שהמגניבות הזאת תשכנע אותו ללכת לשתות שם? הרשה לי לפחפח ולהפנות אותך למה שמרגוליס כותב: “כולנו שונאים דו”חות חניה, אתה באמת רוצה את כל העצבים האלה מופנים אליך? כך אתה רוצה להכנס לתודעה שלנו? אם הפרסומת מעידה על הפאב, לא תתפסו אותי שם בחיים”.
כותב שורות אלו היה שמח לגלות שחברה מסחרית דחפה לחשבון הבנק שלו איזה סטיפה
– אם בכלל צריך להגיד את זה: לא שילמו לי שקל, הנבלות. הכל הלך על הקנסות המזוייפים שלהם. ואם זה לא ברור מאליו, אני לא מתכוון להכניס תוכן שיווקי לאתר. בשביל זה המציאו את ערוץ 2 ואת הרגולטורים חסרי השיניים שלו. אצלי אין אפילו גוגל אדז.
ומשהו לאנשים שהתפעלו מהקריאייטיב: זה אפילו לא מקורי, זה אחד הרעיונות המשומשים בתחום. בבלוג שלי בישרא (שהחיפוש בו לא עובד, אחרת הייתי מביא לינק) כתבתי פעם על פיצרייה איפשהו בארה”ב שעשתה את זה, ובבלוג מזבלה מספרים על תלמידה בבצפר לפרסום שעשתה את זה בתערוכת הגמר שלה.
מה שמעלה את השאלה – למה אתה לא מעביר משם את הפוסטים?
שחר
לא מקורי אפילו ברמה מקומית, וכבר אז העלה את הסעיף לתושבים:
http://www.allmarketing.co.il/Index.asp?ArticleID=2796&CategoryID=193&Page=3
היה גם פעם פרסום כזה ברחוב ברמת אביב. לא זוכר של מי. נזרק מייד.
הוא קרא לך איש פרסום! במקומך הייתי תובעת.
ראשית, לא אמרתי שהקריאטיב הספציפי אחלה. טענתי שגרילה מן הסוג הזה זה – יצירתיות. הלכו 200 חזרו 200 ובא לציון גואל. בלי קשר לאם הקריאטיב יצא מוצלח או לא, יש כאן גימיק שהול טוב עם הראש של הפאב.
בקשר לתשובותיך לתהיות,
לא יודע, אני דוקא הייתי מעלה חיוך לנוכח ההבנה שנשארו לי 200 ש”ח וזה בעצם מה שגורם לי לא להבין על מה בדיוק חשבת ומה קורה כאן. וקל וחומר, אנחנו, אלו שיקראו/ קראו את הפוסטים דרך גוגל (כפי שהצעת) ולא ראו את זה על שמשת הרכב שלהם בפועל נהנו/ יהנו רק מהבדיחה לכשעצמה. מצחיקה או לא והשפיטה שלהם ניגזרת/ תיגזר רק ממנה. קרי, “הקריזה” לא תשחק תפקיד. מה גם שהשארת בפוסט המדובר כתובת של הפאב + טלפון+ שם איש קשר+ מייל.
מקבל את האמת שלך כפי שהיא, אחרי הכל השם שלך הולך לפניך ולי לא נותר אלא לסמוך על האמת שלך ולהאמין לך. ובעיקר כי אני קורא כאן כפי שציינתי בפוסט ואני מעריך אותך כאיש שיווק בכלליות. יחד עם זאת חשוב שתדע, שעל פי תשובותיך כאן, לא נותר לי אלא להבין שאתה בעצם חושב שנתת סוג של ביקורת בפוסט ההוא. אם כך, לטעמי לפחות, הפגנת ניגוד אינטרסים עצמי. זה קרה לי בעבר וזה קורה לכולנו.
שבת שלום.
עידוק – למה אתה מאכיל את הטרולים? לא ראית מה יוצא מזה בסוף ב”גרמלינס”?
גייליים, יש לי איזו שאלה שמטרידה אותי על הסרט: אמרו שאסור להאכיל אותם “אחרי חצות”, אבל אני לא חושב שאי פעם אמרו מאיזו שעה בבוקר אפשר להתחיל, לא?
אהוד, שאלה טובה, אני שמח ששאלה.
מותר להאכיל את הגרמלינסים (ואת הטרולים כמובן) בין שבע שישים ושש לשבע שישים ושבע.
אהוד, מותר להם לאכול מרגע הזריחה, כי אז “הלילה נגמר”.
עידו, תוסיף את הקמפיין של “הירוקים”, בו הם הניחו דו”חות חניה מזויפים על מכוניות עם תעמולה בצדם השני.
הזכירו את זה בפוסט הקודם (לא רק אני)
צריך להתלונן עליהם גם לא במדיה האנרכיסטית משהו של האינטרנט, אלא גם במקום שיכול להעניש אותם מלמעלה. לא צועקים “אש” באולם תיאטרון.
אנון, זה נאמר בסרט?
אכן מדובר בסוגיה בעייתית. אני ממליצה לחבר את הגרמלינז לאינפוזיה ובכך לפתור את הבעיה.
אבל מה קורה כשמחליפים את השעון?
כמה רוח וצלצולים על כלום… במקום לבזבז את מעט החמצן שלך, עידו קינן היקר, על הוצאת עצבים בצורה וירטואלית ומעוררת גיחוך, בוא לפני ליין, תשתה 1/3 בירה ותרגע…. :)
[…] ככלי מטה תוכן, ועידו קינן, אחד האלפא-בלוגרים בישראל כותב כי “אם זה לא ברור מאליו, אני לא מתכוון להכניס תוכן […]