גוגל כיף: התקשורת לא אשמה
“הארץ” מפרסם עוד כתבת “גוגל ישראל לא רוצים להוציא יותר מדי כסף על פרסום במוספי הדרושים, אז הם מארגנים לעצמם כתבת תדמית בחינם כדי למשוך עוד עובדים”. בין השאר נכתב שם:
במהלך ביקור של כמה שעות במרכז הפיתוח בחיפה, כורסת העיסוי הנוחה להדהים, היתה מיותמת. גם מסך הענק של הפלייסטיישן. מדי פעם לקח עובד אחד את הסגוויי לסיבוב התרעננות במסדרונות, אבל לא יותר. “כשעושים כתבות על גוגל”, אומר ברלב [ניר ברלב, מנהל מוצר במרכז הפיתוח של גוגל בתל אביב], “תמיד מדגישים את המשחקים ואת התנאים, כאילו זה מה שעושים כאן כל היום. אבל זה ממש לא נכון. ההנאה המרכזית שלנו היא העבודה”.
מעניין למה העיתונאים מדגישים את המשחקים והתנאים. לא יכול להיות שזה כי זה מה שגוגל ישראל מנסה למכור להם באינספור כתבות “גוגל ישראל לא רוצים להוציא יותר מדי וכו'”, שבהן אף פעם לא עונים על שאלות מהותיות בנוגע לעבודת מרכזי הפיתוח. לא, מה פתאום. זה העיתונאים אשמים. אף אחד הרי לא סידר להם באירוע ההשקה של מרכז הפיתוח בתל אביב מיצג שווא של עובדי ישראל מנמנמים על סגוויי בעודם משחקים בפלייסטיישן.
אבל מה אני יודע? אני לא הייתי שם. יובל דרור כן היה שם, והוא מעיד:
ראינו שני עובדים משחקים בפלייסטיישן ואחד ישב על כורסת מסאז’ ועצם את עיניו יען היה תלמיד חכם הקורא בגמרא. זה חרטא בריבוע (שהרי ברור שבשעה 9 בבוקר העובדים מגיעים ומיד פוצחים במשחק ספונטני ובמסאז’ ארוך). לי נראה שהעובדים נורא השתדלו לעמוד בדרישות האתוס (כפי שמציינת בצדק מעיין ב”גלובס”) ונתנו הצגה לעיתונאים שצילמו אותם כאילו היו קופים בגן חיות. אני חשבתי שזה מזויף ובלתי אמין; חלום אמריקאי דמיקולו.
גוגל זה דיקטטור ששולט במידע ובמוחות שלנו. וכמו שאומרים בערבית ‘כל יום בה כלב’.
[…] כמובן מלחיץ עיתונאי טכנולוגיה. כי הם רגילים לכתוב על מה שחשוב, ולא לכתוב […]