אהבתי פעם נערה במשקפיים

אתר ההכרויות הגיקי אוקייקיופיד (OKCupid) הושק בגירסה עברית. המנכ”ל והמייסד השותף, סם יגן, מסביר מה יש לו לחפש בישראל, למה פייסבוק הוא לא באמת אתר הכרויות ואיך הג’יידייטים של העולם הולכים למות

שער אוקייקיופיד

פתחתי את חלון הצ’ט והתחלתי לדבר עם מורן (שם בדוי), איתה היו לי 75% התאמה, וגם אישיויות הדייטינג שלנו היו מושלמות יחד. לא עברו שתי דקות והיא זרקה שאלה: “אתה קורא XKCD?” כאילו דה, ברור שאני קורא את XKCD. מה שלא ברור מאליו זה שאני אמצא מישהי כל כך מוצלחת שגם מבינה את ההומור הגיקי המופלא של הקומיקס הזה. באותו רגע, יותר משהייתי מאוהב במורן, הייתי מאוהב באוקייקיופיד ששידך בינינו.

אוקייקיופיד (OKCupid.com), שהוקם ב-2001, הוא אתר היכרויות קצת שונה. במקום הפרופיל המסורתי עם המפרט הטכני של המשתמש – מראה חיצוני, גיל, מוצא, עיסוק ושאיפות ב-150 מילה, הוא מציע איפיון של החברים בו לפי אינספור מבחני “בחן את עצמך” ושאלות התאמה אמריקאיות, בהן המשתמש בוחר את התשובה הנכונה ביותר עבורו, ואת זאת שהיה רוצה לשמוע מבן-הזוג הפוטנציאלי. האתר ממומן מפרסומות, מה שאומר שבניגוד לג’יידייטים למיניהם, השימוש בו הוא חינם לגמרי. בחודש שעבר הושקה גירסת בטא שלו בעברית, ובשבוע שעבר הכריזו על ההשקה הרשמית.

מה יש לאתר הכרויות בינלאומי שפועל כבר באנגלית, בצרפתית ובפורטוגזית, לחפש בשוק הישראלי הקטנטן? המנכ”ל והמייסד השותף, סם יגן, הסביר לי בראיון טלפוני מניו יורק ששלושה גורמים שמעניינים אותו כשהוא בוחן תרגום של האתר לשפה זרה: גודל השפה, תל”ג השפה ומציאת שותף מקומי. גודל השפה, כלומר מספר דוברי העברית, זעום ביחס למספרים של השפות האחרות – לאוקייקיופיד יש 550 אלף משתמשים פעילים, מתוכם כ-3500 ישראלים המתחלקים ל-56% גברים ו-44% נשים. אבל התל”ג של השפה, כפי שיגן מגדיר זאת, דווקא מאוד מרשים: “העברית מצליחה מאוד. יוזר בישראל שווה הרבה יותר מיוזר בברזיל”. למעשה, ישראל היא המדינה הפעילה ביותר באתר. “היחס של כניסות פר תושב גבוה בישראל מאשר בכל מדינה אחרת!”, הוא מתלהב. “2.5 סשנים לכל אלף תושבים באוקטובר 2007. היו לנו 20 אלף סשנים מישראל באוקטובר”.

הגורם השלישי, השותף המקומי, הוא אתר מבוסס עם בסיס משתמשים נכבד שבעזרתו מתבסס אוקייקיופיד במדינה החדשה. “יכולנו לבזבז הרבה כסף על שיווק, אבל במקום זה אנחנו פונים לאתר מוכר, אם זה פורטל, אתר חדשות או רשת חברתית, ואנחנו סוגרים איתם על עסקה שהם מקדמים אותנו בקרב המשתמשים שלהם, ובתמורה, אנחנו משווקים אותם בקרב המשתמשים שלנו עם גדילת האתר שלנו, ועושים איתם חלוקת רווחים”, מסביר יגן. במקרה של ישראל נבחרה קבוצת אתרים, מפעילת הרשתות החברתיות eganu ושין1, שתהיה אחראית לצד השיווקי-מסחרי. התמיכה בגולשים תיעשה על ידי משתמשים שנבחרו מתוך הקהילה הישראלית פעלה באתר עוד לפני תרגומו לעברית.

בועת פרסום?

ההכנסות של אוקייקיופיד מגיעות ממודעות שמוצגות לגולשים באמצעות תוכנית גוגל אדסנס. החברה לא חושפת נתונים כספיים, אך בראיון לניו יורק פוסט לפני שנה הסכים יגן לומר שהרווח השנתי עומד על “שבע ספרות”, כלומר מיליוני דולרים בודדים. בתחילת 2007 גייסה החברה 6 מיליון דולר מחמישה אנג’לים (משקיעים שנותנים לחברה מכספם הפרטי).

אתם רווחיים?
יגן: “אנחנו מצפים להיות רווחיים ב-2008”.

אתה חושב שיש בועת פרסום מקוון? האם יותר מדי עסקים מבוססים עליה, ויישרפו כשהבועה תתפוצץ?
“אני לא חושב שיש בועה. לפני עשרים שנה, לפני האינטרנט, כמה עסקים התפרנסו מפרסום? הניו יורק טיימס, NBC, כל חברת מדיה גדולה בעולם. כל עסקי התקשורת בעולם ממומנים ברובם מפרסום. הניו יורק טיימס גובה דולר על העיתון, אבל לא מזה הם עושים את הכסף, ויש ערוצים שעושים את כל הכסף שלהם ממנויים בכבלים. אבל יותר מ-90% מחברות התקשורת במאה השנים האחרונות מתבססות על מודל שנתמך על ידי פרסום. וזה לא משוגע לחשוב שזה יעבוד גם באינטרנט, במיוחד כשיותר ויותר חברות מעבירות את הדולרים שלהן לעולם המקוון. אם מישהו רוצה למכור לי מכונית, כדאי מאוד שהוא יפרסם אונליין, כי אני לא צופה בפרסומות של מכוניות בטלוויזיה. ההכרזה של פייסבוק לפני כמה שבועות, שהם גייסו את נייקי ומקדונלדס וסאטורן – עד היום רק חברות של תגובה מיידית פרסמו באינטרנט, והן מוכנות לשלם סכום ממוצע קבוע פר לקוח וזהו. לא ראינו הרבה חברות מותגים, כמו מקדונלדס וקוקה קולה. ועכשיו החברות הללו, שרגילות לקמפיינים של מיתוג, הדולרים האלה מגיעים לרשת, וזו הוכחה שלא מדובר בבועה”.

הכופה הפש תירבע

גיור האתר הופקד בידי שני ישראלים, סטודנט שלומד בניו יורק וישראלי שהוטס לשם במיוחד. “זה לא תרגום, זה לוקאליזציה והתאמה תרבותית”, מבהיר יגן. למשל, סעיף הדת יצטרך להתרחב כדי להכיל את המנעד המגוון שבין “יהודי” ל”אתאיסט”. למשל, האתר יצטרך לאפשר לישראלים לבצע חיפוש לפי מדינה, ולא לפי מרחק גיאוגרפי – בעוד בארה”ב, חיפוש במרחק 100 ק”מ מקסימום יביאו בן זוג אמריקאי מהסטייט הקרוב, בישראל אתם עשויים לקבל שידוכים מלבנון, מצרים וירדן. בתלונות של הגולשים ובשיפורים מקומיים יטפלו שני מפעילים, שיגן מנסה לגייס מקרב משתמשי האתר.

אוקייקיופיד בגירסה עברית ראשונית ומבוגגת. קליק להגדלה

יעל, בת 27 מרמת גן, סטודנטית לחינוך ומנהלת בית קפה וחברה באתר מזה ששה חודשים, חושבת שגיור האתר יקל על חברים שמתקשים באנגלית ויביא חברים חדשים, אבל לא מתרגשת מכך: “בעקרון יותר אנשים זה יותר אופציות אבל זה לא באמת משנה, כי זה רק אתר הכרויות. יש לו פונקציה מאוד ברורה ולא יותר מזה”. ליאת, בת 23 מחיפה, קצינה בצה”ל, שמגדירה את עצמה כחנונית כי “‘גיקית’ מזכיר לי יותר מדי אנשי מחשבים מוזרים”, אוהבת את האתר כי “יש בו המון מבחנים נחמדים וכאלו”. אף שליאת רשומה לאתר יותר משלוש שנים, ובפרופיל שלה מצוין שהיא מחפשת בן זוג להכרות קצרת טווח או ארוכת טווח, היא לא הכירה אף אחד דרך האתר. “אני לא כל כך אוהבת להכיר אנשים באינטרנט. נרשמתי לאתר אמנם אבל לא תכננתי להכיר דרכו. זה סתם עוד אתר בשבילי, כמו פייסבוק למשל”.

לאוקייקיופיד יש מאפיינים של אתר ווב 2.0 – הוא קהילתי, הוא מעודד תוכן גולשים (כל השאלות האמריקאיות ולא מעט מהשאלונים נכתבו על ידי המשתמשים), אפשר לפתוח בו בלוג, לכתוב הערות על משתמשים אחרים, לדרג אותם לפי מראה ואישיות, לדבר איתם בצ’ט ובאימייל פנימיים ואף לערוך פרופילים של חברים אחרים. אבל האתר אינו רשת חברתית, ולא שואף להפוך לכזו.

האם אוקייקיופיד לא היה עובד יותר טוב כרשת חברתית?
יגן: “ההגדרה שלי לרשת חברתית היא אתר שערכו העיקרי מגיע מיחסים אופלייניים קודמים. אם אתה לא מזמין חברים שלך – האם האתר שווה לך? אם אתה נרשם לפייסבוק ואין לך חברים בפייסבוק, האתר חסר תועלת. אם אתה נרשם ללינקטאין ואין לך קשרים – האתר חסר תועלת. אתה לא יכול להשתמש בו. אתר הכרויות הוא בדיוק ההיפך – הוא הרבה יותר דומה לאיביי או קרייגליסט. הכוח של האתר הוא לא בחברים שלך, אלא באנשים הזרים שאתה לא מכיר. זה מקום שזרים מגיעים אליו בשביל להגשים צורך או רצון משותפים. אני חושב שאף שאנשים משתמשים בפייסבוק להכרויות, פייסבוק לא יכול אף פעם להיות אתר הכרויות, כי כוחו מגיע מאנשים שאתה כבר מכיר. אז כן, יש את העניין של שתי דרגות היכרות, שלוש דרגות, שתמיד עוזר. אנשים תמיד מחפשים הכרויות. כשהייתי בקולג’ יצאתי עם כמה בחורות, זה לא אומר שהקולג’ שלי הוא אתר הכרויות. אני פוגש בחורות בברים כל הזמן, זה לא אומר שבר הוא בעסקי הדייטינג. יש לי אנשים במשרד שיוצאים יחד, אבל זו לא המטרה”.

אבל פיתחתם יישום פייסבוק. אתם מבינים שיש שוק דייטינג גם ברשתות החברתיות.
“אני חושב ששני המקומות תמיד יהיו נפרדים זה מזה. תחשוב על סוג התוכן ששמים בפרופיל ברשת החברתית, זה מאוד שונה מהתוכן שאני שם בפרופיל באתר הכרויות. ברשת החברתית אני הרבה יותר פתוח, אני אשים תמונה שלי עם שמונה בירות ומאוד שיכור, כי החברים שלי רוצים לראות את זה והם ייהנו מזה. אבל באתר הכרויות, זה לא הרושם הראשון שאני רוצה לעשות על הבחורה. הנה בחורה לוהטת שאני רוצה להרשים, והנה השותף האידיוט שלי מהקולג’ שאני רוצה לשעשע – אלה שני קהלים מאוד שונים”.

יישום הפייסבוק מצליח?
“מה שחשוב לפייסבוק זה כמה אנשים משתמשים ביישום שלך ביום נתון, כי ככה הם עושים כסף. אנחנו לא משתמשים בו כיישום להכרויות, אלא ככלי לגיוס משתמשים. ככה שאנשים יעשו מבחן, ישלחו אותו לחברים שלהם ויירשמו לאתר. 100 אלף אנשים עשו את המבחן בפייסבוק, אבל השימוש היומי נמוך, כי לא צריך לעשות את המבחן יותר מפעם אחת. הדירוג שלנו מאוד עלוב בדירוגים שפייסבוק עושים, אבל הדברים שהם מודדים הם לא הדברים שחשובים לנו”.

והיישום הוכיח את עצמו כיעיל בגיוס משתמשים?
“בהתחשב בכך שלא השקענו הרבה זמן בבניה שלו, אנחנו לא עובדים עליו, וכל יום הוא מכניס לנו אלפי משתמשים, הייתי אומר שכן”.

המתחרים לא מפחדים

“אנחנו מברכים על הצטרפות של שחקן חדש לעולם ההכרויות, שחקן גדול ורציני, מסקרן, מעניין”, אומר אהוד לוי, מנכ”ל ספארק נטוורקס ישראל ואירופה, שאחראי בארץ על פעילות קופידון וג’יידייט ישראל. “האתר יכול לעזור להגדלה של כל הקטגוריה. ומכיוון שאתרי חינם לא מתחרים באתרים בתשלום, הוא יכול להוריד את החסם של מעבר של אנשים לאתרי תשלום, כי הם מתנסים בחוויה אינטרנטית של דייטינג דרך האינטרנט, פותחים כרטיסים, מצהירים על עצמם – זה תהליך שמביא אנשים בסופו של דבר למותגים הגדולים שמספקים להם הכרויות מדוייקות יותר. הנפח של האתרים ג’יידייט וקופידון מאפשר לך להכיר בדיוק את בן הזוג שאתה רוצה – יש לך יותר אפשרות לבחור”.

כפיות הוא אתר הכרויות ישראלי שמשדך בני זוג פוטנציאליים לפי שאלונים, אולם מנכ”ל האתר, יעל אליעזר, לא רואה דמיון בינו לבין אוקיי קיופיד: “מדובר בפלטפורמות שונות לחלוטין. ממה שראיתי באתר האמריקאי, השאלות הן בנוסח חביב של ‘דע את עצמך’ במעריב לנוער. זה כמובן לא יכול לעמוד בהשוואה מול שאלוני אישיות שיש להם תוקף מדעי ומול שיטת ההתאמה של כפיות שפותחה על ידי אנשי מדע ומחקר מקשת מגוונת של תחומים בראשותו של פרופ’ שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה. כפיות מתאים לאותם אנשים שרוצים לצאת מאחורי המסך, להיפגש ולמצוא זוגיות על בסיס התאמה אישיותית , קשר שיחזיק מעמד”.

יגן, מצדו, חושב שהג’יידייטים של העולם הולכים למות. “אני חושב שכל ההכרויות המקוונות יהיו חינמיות בתוך חמש שנים. אני מצפה שהאתרים השולטים בכיפה ייכחדו בסופו של דבר, כי הם ישנו את המודל העסקי שלהם רק כשיהיה מאוחר מדי”.

הלכה השכונה

אוקייקיופיד הוא אתר גיקי במהותו ובתדמיתו, מה שעשוי מצד אחד לדחות מסה של גולשים פוטנציאליים שעשויים לא לחוש בו בנוח, ומצד שני למשוך גולשים שלא מוצאים את עצמם באתרי הכרויות מסורתיים וכלליים יותר. “לא תמצא הרבה סטודנטים לפיסיקה ודוקטורנטיות למדעי המוח באתרי היכרות רגילים”, מסביר בראיון צ’טי גלעד רונן, בן 28 מתל אביב, חבר באוקייקיופיד יותר משנתיים וחצי. הוא מגדיר את משתמשי האתר “חנונים” במובן הטוב של המילה.

אתה מגדיר את עצמך חנון?
“תשמע, תואר ראשון בפיסיקה :)”

כשיגן הודיע באימייל למשתמשים הישראלים שהוא מחפש מפעילים לגירסה העברית, היו שביקשו ממנו להימנע מהצעד הזה, שלדעתם יפגע באופי המיוחד של האתר. במילים פחות מנומסות: הם לא רוצים שכל עם ישראל יעבור לגור בשכונה שלהם. רונן דווקא מרוצה: “יש מחסור חמור בישראלים. אני רואה בחיפוש אותם אנשים שראיתי לפני שנתיים. אני לא יודע אם זה ימשוך עוד אנשים, אני מקווה. סה”כ יש כאן אנשים אינטיליגנטים, ורובם יודעים אנגלית ברמה גבוהה, אני רק מקווה שהאתר לא יוצף, אבל אני חושב שגם ככה תהליך ההרשמה מסנן החוצה הרבה :)”

בליינד דייט מעכשיו לעכשיו

יש אנשים שמחפשים הכרויות ורוצים להגיע לשלב התכל’ס כמה שיותר מהר. עבורם הקימו מייסדי אוקייקיופיד את “קרייזי בליינד דייט” (CrazyBlindDate.com), אתר שמשדך אנשים לפגישה עיוורת מיידית.

ברישום לאתר ממלא המשתמש פרטים בסיסיים על עצמו ועל הדייט הפוטנציאלי שהיה רוצה לפגוש, בוחר אזור גאוגרפי, סוג בילוי ויום ושעה בהם הוא יכול לצאת לדייט – אפילו מיד. המערכת מוצאת בני זוג מתאימים ומקשרת ביניהם לבין המשתמש, שיכול לראות רק תמונה מטושטשת שלהם, כדי לשמור על אלמנט הבליינד. מי שמעדיף בילוי קבוצתי יכול לבחור לצאת לדאבל בליינד דייט, והמערכת תחפש עוד זוג מהאתר שיוצא לדייט באותו מקום וזמן.

האתר פעיל כרגע רק בארה”ב, באזורים עירוניים גדולים כמו ניו יורק סיטי, אזור המפרץ של סן פרנסיסקו ולוס אנג’לס. “חשבנו על הרעיון לפני כמה שנים”, מספר יגן, “אבל חיכינו שאוקייקיופיד יהיה גדול מספיק כדי שנוכל להשיק את זה בארה”ב. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר גדולים בשוק מסויים לפני שנפתח את זה שם”. זו גם התשובה לשאלה אם גם לנו יהיה קרייזי בליינד דייט – גירסה ישראלית תושק אם גודל שוק ההכרויות המקומי יצדיק זאת.

ת”ז: אוקיי קיופיד

החברה המפעילה: Humor Rainbow
המייסדים: סם יגן, מקס קרון וכריס קוֹין
שנת הקמה: 2001
שפות בהן פועל האתר: אנגלית אמריקאית, אנגלית בריטית, צרפתית, פורטוגלית, הולנדית, עברית
מספר משתמשים פעילים: 525 אלף
מספר השאלות הזמינות למשתמשים: 3499
מספר השאלות הממוצע שמשתמש משיב עליהן: 353

מתוך פרופיל האוקייקיופיד של יגן:

הדבר הראשון שאנשים מבחינים בו אצלי: אני עושה פרצופים לאנשים בלי להיות מודע לכך שאני עושה אותם. למרבה הצער, התוצאה היא בדרך כלל שאנשים חושבים שאני חושב שהם טפשים. לפעמים הם צודקים

הדבר הכי פרטי שאני מוכן להודות בו כאן: לקח לי יותר מחמישה חודשים להעלות את הפרופיל שלי לכאן. אני באמת גרוע

סם יגן. צילום באדיבות יגן

(גירסה מקוצרת של הכתבה התפרסמה בכלכליסט, 9.3.2008; עדכון: הגירסה המקוצרת פורסמה ב-ynet)

תגובות

• מה זה פה?

  חדר 404 של עידו קינן הוא מגזין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה וחיי רשת. הקליקו למידע נוסף »

  Room 404 by Ido Kenan is an Israeli based digital culture magazine. Click for more info in English »

• רוצה להפיק פודקאסט?

  

• המלצת סייברסייבר (מ)

  

• פרנסה

  

• לאחרונה בחדר 404

  • שליחות קטלנית בלי ביטוח רפואי 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • ה-NFL מזייפים את אלישה קיז, קנדה אייר מאשימים את הצ’טבוט ומפסידים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • שתיקטוק 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • איך מדרגים בעברית? ⭐⭐⭐⭐⭐
  • שקר הביטקוין, קיץ חם במקרר של שופרסל, הצופן היווני ועוד עדכוני סייברסייבר
  • זום מסתבכת עם העובדים והמשתמשים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • אילן מאסק ממשיך לחטוף יוזרים בטוויטר
  • ברכות לסופרת בינה מ. על כניסתה לרשימת רבי המכר של קינדל
  • פסיקה עלולה לתת למו”לים שליטה מוחלטת על השאלת ספרים דיגיטליים בספריות
  • תומכי נטלי דדון מבצעים לינצ’טרנט שנמוך דירוג בבית-קפה הלא-נכון
  • זעם נגד תרגום המכונה 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • מתמונות חתולים לפוליצר – חדשות באזזפיד נסגרים 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • תיק-תק לחסום את טיקטוק 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • 📺 זו תרבות ביטול על כלום 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ
  • 🧑‍🎨 תביעה מלאכותית 📻 האחראי על האינטרנט בגלצ

•