הקציצה שהתחפשה
פוסט אורחת של דורה קישינבסקי:
תודה לעידוק על פרסום הראיון המלא (והמרתק) עם טל פורקוש לגבי הבלוג האומלל של מקדונלדס ישראל.
מעניינת אותי הדיסאוריינטציה ואוזלת היד המוחלטת של פורקוש, וכנראה גם של TBWA ומקדונלדס, בכל הפרויקט הזה. אם הם לא ידעו מה הם רוצים מהבלוג ואיך להגיע לזה, למה הם עשו את זה? אני מנסה להסיק על אסטרטגיה כלשהי מהדברים של פורקוש, אבל מוצאת רק דיבור מבולבל על נסיון לדיאלוג עם הגולשים. מכיוון שלא היה שמץ של נכונות לדיאלוג בפועל (כפי שיפורט להלן), אני מסיקה שב-TBWA שכנעו את מקדונלדס שהבלוג ישים פנים “אישיות” וידידותיות על המותג – ממש כמו שרונלד מקדונלד (הקריפי לאללה!) אמור לעשות. כמו שכבר כתבתי פעם, זה חוסר הבנה מוחלט בחומר. וכמו שרן יניב הרטשטיין העיר בתגובות, לא נראה שבדיעבד הם מבינים יותר.
מעבר לזה, אני מקווה שאני לא היחידה ששמה לב כמה מזעור נזקים נעשה בראיון הזה (לא יודעת אם מטעם פורקוש או בעקבות תדרוך מ-TBWA או מה). הנה כמה דברים שהוחלקו בו ושכדאי לשים אליהם לב:
1. כל העניין של מי כותב פוסטים בבלוג הזה היה פארסה מוחלטת. זה הרבה מעבר לזה ש”לא גובשה אג’נדה”, כמו שפורקוש מודה, ושעובדים של מקדונלדס לא הזדהו בבלוג בשמם ובתפקידם. רבאק, היו שם פוסטים שנכתבו על ידי סטודנטית אלמונית וקלה להשפעה שהשתכנעה בתכונות הבריאותיות של מקדונלדס ומיד קפצה לבלוג הרשמי של החברה כדי לכתוב שם פוסט (אני מנחשת שאת הפוסטים האלה כתבה פורקוש עצמה בתור מנהלת הבלוג). WTF? אחרי פיקציה קומית כזו אני אמורה להאמין שב-TBWA חושבים ש”הגולש הישראלי מאוד אינטליגנטי”?
2. מהראיון אפשר להבין שפורקוש כתבה טוקבק בוויינט מתוך סערת רגשות ושכחה לחתום עליו בשמה. האמת היא שהיא כתבה מספר טוקבקים במספר שמות שונים, שבהם היא כתבה דעות שונות זו מזו על הבלוג, שהמשותף לכולן היה שכדאי להיכנס אליו בכל זאת כי קורה שם משהו מעניין בתגובות. זו לא פאשלה. זו עבודה של מטקבק-בתשלום מיומן. עוד סעיף לתיק “TBWA מכבדת את האינטליגנציה שלי”.
3. אין שום סיבה להזיל דמעה על עלבונות שספג תאגיד ענק בינלאומי עשיר כקורח. גם אין שום סיבה לדבר על טוקבקים בבלוג תאגידי כאילו מדובר בתקשורת אחד-על-אחד הנתונה לחוקי נימוס הרגילים. אם פורקוש באמת חשה את כל הבעסה והתסכול שהיא מביעה בראיון, לבי לבי לה, אבל זה רק מעיד על חוסר מקצועיות קולוסאלי – אותו חוסר מקצועיות שבו היא פעלה כשהבלוג היה חי. למשל, היא ערבבה בבלוג האישי שלה תכנים של מקדונלדס, אבל כשטוקבקיסטים עקצו את מקדונלדס שם, היא התנפלה עליהם בזעם וקראה להם פלצנים קטנוניים וצבועים, כאילו הגיוני באיזשהו יקום שנציג של חברה יענה ככה לביקורת מהלקוחות.
כן, חשבתי על העסק הזה הרבה יותר מדי.
ואת שוכחת את הכי גרוע: מקדונלדס הורגים בעלי חיים ומוכרים אותם כמזון לבני אדם. כאילו, תסלחו לי אבל נחמד שיש לכם בלוג ואתם ווב 2.0 כזה והכל, אבל זה לא משנה שאתם עדיין מעסיקים צעירים בקרוב לשכר מינימום ושוחטים פרות, הבלוג לא הופך אתכם למוסריים יותר.
רונלד מקדונלד באמת קריפי. דאגלס קופלנד עשה מטעמים מהפוטנציאל הגלום הזה ושיבץ אותו בסצינת אונס קבוצתי קורעת מצחוק ב-JPod. ספר חולני, אך מומלץ.
Statistically Improbable Phrases:
“סצינת אונס קבוצתי קורעת מצחוק”
יהונתן, אתה צמחוני?
היום לא אוכלים בשר נקודה.
ויהונתן צודק, מקדונלד הם לא יותר מאוד תאגיד שמגלגל דולרים על חשבון חייהם של המוני פרות.
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1218489
מישהו יודע אם TBWA דיגיטל (שאחראים על המקבלוג) קשורים ל TBWA/יהושע (שאחראים על הישראלי אמיתי לא משתמט)?
דורה, תקראי ותביני, זה אחלה ספר. נראה לי שהוא אצל אהוד כרגע, אז תרגישי חופשי לנג’ס לו.
יהונתן24, אדר25, דורה25. נראה שכולכם יצאתם ישר מספר של וולבק.
יש לכם כלב ג’ינג’י ספייר אולי? הוא הדמות היחידה שנקשרתי אליה.
הרשומה נתקבלה בבלוגדיבייט…
I found your entry interesting do I’ve added a Trackback to it on my weblog :)…
אכן תודה לעידוק על פרסום הראיון המלא, אבל עכשיו הוא מוגן בסיסמה ואי אפשר לקרוא אותו. אולי פיספסתי משהו ואולי אני סתם קופץ למסקנות, אבל אם פורקוש או גורם אחר ב-TBWA ביקשו להוריד אותו, הרי שכל הסיפור הזה הופך לפארסה בממדים מגוחכים.
(וחוץ מזה, אני היחיד שרואה עיגול אדום ענק בזמן שהעמוד הזה נטען בפיירפוקס 3?)
http://docs.google.com/Doc?id=dd7htr4p_79fmp74xhc
[…] הבגלוב סוגר את שעריו; היתוך קר מאבד את העורכים שלו; פרשת מקבלוג (ומה שנשאר בו ב404) […]
ואותי מעצבנת העובדה שבלי להתביי שהם משתמשים בשם “מקבלוג” שהיה קיים לפחות עשרה חודשים קודם לבלוג שמתעסק במקינטוש. ככה ללא משוא פנים הם גונבים את השם, גונבים לי את הגוגל, ועושים שם רע לשם מקבלוג. ולזה לא מתייחסים?
[…] בשמות בדויים כדי להגן על המותג. במקום לעזור, השיטות שלה עוררו את לעגם של גולשים ובלוגרים, והבלוג […]