כך נודע לדה מרקר מקריאה בכלכליסט
גיא גרימלנד מדה מרקר העתיק יפה את הסיפור שפרסמתי היום בכלכליסט על חייל 8200 שנידון ל-19 ימי מחבוש על פרסום צילום מבסיס צה”ל בפייסבוק. מרוב המאמץ להקליד את הסיפור מחדש מהעיתון המודפס הוא שכח לתת קרדיט. גרימלנד, בפעם הבאה פשוט בקש ואני אשלח לך את הטקסט באימייל. ואולי תיקח שיעור מעמיתתך עדנה אברמסון בקפטן אינטרנט של “הארץ”, שזכרה איך מאייתים את השם שלי.
[עדכון 13:19]
גרימלנד התקשר אלי למחות על הפוסט. ביקשתי ממנו לכתוב תגובה, והבטחתי לצטט אותה בפוסט כלשונה:
עידו, כמו שציינתי בפניך בטלפון. ישנם כמה דברים שראוי להזכיר אם כותבים פוסט שכזה בלשון מכפישה.
1. בעיתונות יש מושג שקוראים לו פולו. גם אתה מכיר אותו. אנחנו לא עוסקים בנרטיבים, בסיקור אייטמים ובקרדיטים. התפקיד שלנו הוא סיקור המציאות והבאתה לקוראים. מה בדיוק אתה רוצה שהציבור ימנע מלדעת על העניין הזה רק כי זה נכתב קודם לכן בכלכליסט? כתבתי את הידיעה על החייל לאחר שהיא פורסמה ראשונה בכלכליסט עם תגית ענק “בלעדי”. הנה, הרווחת את לחמך ביושר. אבל מה בדיוק אתה רוצה, שמעכשיו אף אחד לא יטפל בסיפור?
2. בכל מקרה, בוודאי שלא העתקתי. האשמה של קופי פייסט מצידך זה על גבול לשון הרע. הלכתי, ביררתי את העניין. וידאתי שזה נכון ומדויק עם דו”צ (ואם לא, לא הייתי מפרסם). ואז פרסמתי. גם בכלכליסט נוהגים מעת לעת לעשות פולו, עוד לא ראיתי שהם מואשמים על ידיך ב”בהעתקה”. בינתיים זה רק דה מרקר ובכלכליסט זכים וטהורים.
2. רוצה לדון בגבולות האתיקה של העיתונות. מתי מגיע קרדיט לכתב ומתי הסיפור הוא נחלת הכלל? מצוין. רק תגיע עם ידייים נקיות. אתה לא בלוגר עידו. אתה עיתונאי בכלכליסט שמתחרה בדה מרקר. כתבת פוסט בנושא? אהלן וסהלן. למה לא לציין שכמעט באף מקום בעיתונות לא נהוג לתת קרדיט בפולואים, גם בכלכליסט. גם אתה לא ב-100%. וגם אם תעביר את החומר עם קרדיט, בעריכה יורידו לך את זה. ולכן לא תראה אף ידיעה מרגע הולדתו של כלכליסט שנותן קרדיט שזה פורסם לראשונה בדה מרקר או בעיתון אחר. כי זה המצב בתקשורת. זה יפה? האמת, לפעמים מעצבן ולפעמים לא. אותי זה היה מעצבן כשמדובר בסיפורים גדולים, תחקירים וכו’. ידיעת חייל נכנס לכלא בגלל פייסבוק שמישהו צלצל/שלח מייל/כתב הודעות פייסבוק אליך – לא ממש מכניסה את זה הסיפור הזה לקטיגוריה הזו.
3. בלי, קשר אם הייתי צריך לספור את כמות הפעמים שכלכליסט לא נתן לי קרדיט על ידיעות שפרסם אחרי, נראה לי שהייתי כבר מליונר שפורש מעסקי העיתונות. עידו מדובר בעשרות ידיעות.
עידו, כמו שציינתי בפניך בטלפון. ישנם כמה דברים שראוי להזכיר אם כותבים פוסט שכזה בלשון מכפישה.
1. בעיתונות יש מושג שקוראים לו פולו. גם אתה מכיר אותו. אנחנו לא עוסקים בנרטיבים, בסיקור אייטמים ובקרדיטים. התפקיד שלנו הוא סיקור המציאות והבאתה לקוראים. מה בדיוק אתה רוצה שהציבור ימנע מלדעת על העניין הזה רק כי זה נכתב קודם לכן בכלכליסט? כתבתי את הידיעה על החייל לאחר שהיא פורסמה ראשונה בכלכליסט עם תגית ענק “בלעדי”. הנה, הרווחת את לחמך ביושר. אבל מה בדיוק אתה רוצה, שמעכשיו אף אחד לא יטפל בסיפור?
2. בכל מקרה, בוודאי שלא העתקתי. האשמה של קופי פייסט מצידך זה על גבול לשון הרע. הלכתי, ביררתי את העניין. וידאתי שזה נכון ומדויק עם דו”צ (ואם לא, לא הייתי מפרסם). ואז פרסמתי. גם בכלכליסט נוהגים מעת לעת לעשות פולו, עוד לא ראיתי שהם מואשמים על ידיך ב”בהעתקה”. בינתיים זה רק דה מרקר ובכלכליסט זכים וטהורים.
2. רוצה לדון בגבולות האתיקה של העיתונות. מתי מגיע קרדיט לכתב ומתי הסיפור הוא נחלת הכלל? מצוין. רק תגיע עם ידייים נקיות. אתה לא בלוגר עידו. אתה עיתונאי בכלכליסט שמתחרה בדה מרקר. כתבת פוסט בנושא? אהלן וסהלן. למה לא לציין שכמעט באף מקום בעיתונות לא נהוג לתת קרדיט בפולואים, גם בכלכליסט. גם אתה לא ב-100%. וגם אם תעביר את החומר עם קרדיט, בעריכה יורידו לך את זה. ולכן לא תראה אף ידיעה מרגע הולדתו של כלכליסט שנותן קרדיט שזה פורסם לראשונה בדה מרקר או בעיתון אחר. כי זה המצב בתקשורת. זה יפה? האמת, לפעמים מעצבן ולפעמים לא. אותי זה היה מעצבן כשמדובר בסיפורים גדולים, תחקירים וכו’. ידיעת חייל נכנס לכלא בגלל פייסבוק שמישהו צלצל/שלח מייל/כתב הודעות פייסבוק אליך – לא ממש מכניסה את זה הסיפור הזה לקטיגוריה הזו.
3. בלי, קשר אם הייתי צריך לספור את כמות הפעמים שכלכליסט לא נתן לי קרדיט על ידיעות שפרסם אחרי, נראה לי שהייתי כבר מליונר שפורש מעסקי העיתונות. עידו מדובר בעשרות ידיעות.
ביררת עם דו”צ? ממש הרמת טלפון וחייגת ושאלת את דו”צ: “תגידו, הידיעה שכבר הגבתם עליה כלכליסט לא שקרית, נכון?” כמו שבאייטם שאמרת שאולי באמת היית צריך לא לסמוך על היח”צנית?
ומאיפה בדיוק אתה יודע שזה החייל הישראלי הראשון שנשפט על העבירה הזאת? גם את זה “הלכת וביררת”?
“בעיתונות יש מושג שקוראים לו פולו” – אוקיי, מקובל. אבל אם אתה עושה פולו-אפ, צריך לציין איפה קראת את זה קודם. זה ראוי, נכון ומנומס. משפיל? קצת, אבל תאמין לי שעשיתי את זה כמה פעמים בחיים.
הוא לא רוצה ש”אף אחד לא יטפל בסיפור”, הוא רוצה – ובצדק – שמי שיטפל יכתוב משהו בסגנון ‘כך מדווח הכלכליסט’.
תרגיש חופשי להוסיף את שלוש המילים האלו לידיעה שלך.
“אם הייתי צריך לספור את כמות הפעמים שכלכליסט לא נתן לי קרדיט על ידיעות שפרסם אחרי, נראה לי שהייתי כבר מליונר שפורש מעסקי העיתונות” – נשמח לקבל כמה דוגמאות.
אם היה לי דולר בחיים על כל דולר שהפסדתי… לגבי הידיעה עצמה, אני כל כך מנוע מלהגיב שאפילו לא התפניתי לחשוב על סיבה מספקת.
יש לך מזל שלא קיבלת קרדיט, הוא עוד היה עלול לכנות אותך בלוגר בלונדי
זה ממש לא המשפט הראשון על מה שכבר זכה לכינוי “עבירת פייסבוק”. לא חסר משפטים כאלה רק מהחודש האחרון.
גרימלנד, אם הם צריכים את האייטם גם ל”הארץ” באנגלית, אתה יכול לקחת מפה.
איציק, אתה רוצה להיות יותר ספציפי?
לא עשה דבר שאחרים לא עושים-עשו-יעשו.
לא חטא, לא פשע, לא שרף ולא מלאך.
יאללה סעו.
חג שמח!
בבקשה אדר, הנה פולו בשבילך מדה מארקר שהכלכליסט לא נתן לו קרדיט:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3536242,00.html
זו נראית כמו הודעה לעיתונות של שופרסל (תפחדו! תצרכו! הבהלה כשיטת שיווק, מתוחכם מאוד), אבל ניחא. אם זה אכן המצב, יבוא ויגיב פה כתב כלכליסט וילבן את העניינים.
אבל זה שכתב אחר מטנף את ידיו לכאורה זה לא אומר שלכל האחרים מותר להצטרף לחגיגה.
מה שגרימלנד אמר הוא שמדובר בנורמה, ואני נוטה להסכים עימו, ואף הבאתי דוגמה. זו לא היתה הודעה לעיתונות. בואי נגיד שאני לא מאושר מהנוהג הזה אבל הוא מתבצע בכל העיתונים כל יום וכל הזמן, כולל בכלכליסט.
[…] החליט, בצורה סלקטיבית, להכניס את החייל הזה לכלא בגלל שהוא השתמש בפייסבוק ולא לכלוא את שני החיילים האלו […]