הלם באינטרנט

נראה כי הביקורת הנוקבת על ההתנהלות בבית ספר התיכון שב”צ בגבעתיים מוצאת לה ביטוי לא רק בכלי התקשורת הקלאסיים, אלא גם בתחומי האינטרנט.

גם בתחומי האינטרנט! לא רק בשתי פחיות מחוברות בחוט!

באתר הפופולרי פייסבוק,

– אנחנו לא מדברים פה על איזה בלוג, כן? –

רשת חברתית עולמית אדירת ממדים

– וגם לא על “חבר’ה” –

המשמשת גם כפלטפורמה לקבוצות דיון שונות (פורומים), נפתחה קבוצה חדשה בשם “נפגעי שב”צ מוחי לדורותיהם”.

באתר הפופולרי (האהוד על רבים) פייסבוק (ספר פרצופים), רשת חברתית (רשת חברתית) עולמית (בינלאומית) אדירת ממדים (גדולה מאוד).

בקבוצה זו משחררים בוגרי המחזורים השונים של בית הספר קיטור ועצבים על ידי השתלחות חסרת רסן במוריהם ובגורמים שונים בבית הספר.

ישראל חסון ורזי ברקאי בהלם: מי נתן להם רשיון?

דוגמה להשתלחות: “אני ואחי, שנינו בוגרי שב”צ מוחי, גיבשנו רשימה של שלושת המורים שצריך להעמיד מול כיתת יורים:

שמעו, זה חמור. לא כמו כשכותבים בטוקבקים שצריך להוציא להורג את ערביי ישראל, שאז מדובר בחופש הביטוי והבעת דעה פוליטית. פה מדובר במורים יהודים – אשכרה הסתה לרצח!

במקום השלישי מ’, שבשיעורים שלה אתה מרגיש כמו בגרמניה הנאצית.

גם באושוויץ הצלצול היה בשבילי, לא בשבילכם.

במקום השני א’ הממורמרת, שמזיינת את כולם במבחנים שמורידים את הממוצע,

מצד אחד, קיבלו ציון נמוך. מצד שני, קיבלו סקס.

ובמקום הראשון מי אם לא ר’, וכל מילה נוספת מיותרת”.

האם מדובר בסוף פתוח או סגור? מדוע בחר המחבר בסוף מסוג זה? פרט והבא דוגמאות מפורומים אחרים.

הערה זו יצרה שרשור ארוך למדי של מורים אשר הושוו לנאצים

יודעים מה יותר גרוע מהשואה? חצי שואה בתפוח. אגב, עפר מוסטיגמן אומר שלחוק האוסר על שימוש בסמלים נאציים צריך לקרוא חוק גודווין.

והתווספו ציטוטים המתקשרים לעולם השכול,

עולם השכול זה עולם תוכן?

כדוגמת “בשב”צ לא פורחים פרחים, בשב”צ כולם בסוף מתים”.

גם במקומות אחרים כולם בסוף מתים.

מעיריית גבעתיים נמסר בתגובה: “מדובר במקרה חמור מאוד, הראוי לכל גנאי”.

אם זה ראוי לכל גנאי, אתם מגנים את המקרה? חברים, הודעה חשובה, בעיריית גבעתיים גינו את המקרה. המקרה גנֹה גוּנה.

(“שב”צ בפייסבוק: השתלחויות חסרות רסן במורי בית הספר” / עדי ששון, ידיעות רמת גן, 2/5/2008)

תגובות

6 תגובות לפוסט “הלם באינטרנט”

  1. טליה זליגמן on 21 במאי, 2008 15:11

    אמנם זה אוף אוף טופיק, אבל בתור בוגרת המוסד המדובר אני חשה צורך להתייצב. גם אם אין לי מה להגיד.
    מי שקורא לבית הספר שלו שב”צ שלא יתפלא אחר כך שיילכו לגנות גנותו גנויים ברחבי הרשת.
    אני למדתי במקום הזה רק דבר אחד (מפי המנהל הנחרץ דויד חירותי) – “ידע זה כוח”.
    פעם היו סיסמאות, פעם היה חזון.
    (אמרתי שאין לי מה להגיד – התייצבות נטו)

  2. CrazyVet on 21 במאי, 2008 16:59

    בתור בוגרת המוסד, אני דווקא חושבת שאת תחילת הסוף ראו עוד בתקופת חרותי, כשאני עוד למדתי שם. איך אפשר לומר שאדם שזונח את החינוך לטובת ריצה בתור מספר 2 של אפי שטנצלר וחוזר שנה (או שנתיים? כבר לא זוכרת) אחר כך לניהול הוא “מנהיג”?
    ססמאות לא מספיקות בשביל לחנך. הן רק מסוות את הרקבון מתחת.

  3. רואה שחורות on 21 במאי, 2008 17:21

    האם מדובר בסוף פתוח או סגור? מדוע בחר המחבר בסוף מסוג זה? פרט והבא דוגמאות מפורומים אחרים.

    I lol’ed

  4. efyska on 21 במאי, 2008 18:24

    LOL
    one of your best!

  5. kofmet on 13 בדצמבר, 2008 13:58

    מישו יכול להגיד מה השם של הקבוצה בפיסבוק? אני מחפש ולא מוצא

  6. מיכל on 24 באוגוסט, 2010 12:12

    חרותי מנהל ערכי והגון. ביתי בוגרת שב”צ. הייתי שקטה ארבע שנים שהיו בסך הכל טובות מאוד! בבית ספר שהיה יוצא דופן גם בהיותו ללא אלימות.
    אני יודעת מאפה מגיעים המלעיזים חברי ראובן בן שחר.
    רשמתי את בני לשב”צ בשנה הקרובה בעיקר בזכות המנהל דוד חרותי.
    אם יפוטר לא אצביע עבור ראובן בן שחר שלצערי מחזיק אותנו ההורים בחוסר ודאות לגבי השנה הבאה כשבוע לפני פתיחת הלימודים.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.