ניסוח עיתונאי (תיאולוגיה)
עיתונאים ישראלים שלא מאמינים בניסים ובקדושת האדמה מתבקשים להפסיק להשתמש בביטויים “ניצל בנס” ו”ארץ הקודש”.
“יצרנית המחשבים החליטה להקים סניף בארץ הקודש” צ”ל “יצרנית המחשבים החליטה להקים סניף בישראל”.
“הילד ניצל בנס כשרקטת הקסאם נחתה מטרים ספורים ממנו” צ”ל “הילד ניצל במזל/במקרה כשרקטת הקסאם נחתה מטרים ספורים ממנו”.
הקטנוניסט שלא מאמין באלו(ק/ה)ים מתבקש להפסיק להשתמש בביטוי “באלוקים, שחר, תחליף כבר את העיצוב המכוער הזה”. צ”ל:
“בחייאת אבוקי, שחר, תחליף כבר […]”
הילד ניצל הודות לאי סבירות סטטיסטית כאשר…
אמן!
(אבל אם עובדתית היה נס?)
הילד לא ניצל לא בנס, לא במזל, ולא במקרה. ההצלה שלו היתה מאוד מדויקת מאחר שחוקי הפיזיקה קבעו שהוא לא יפגע.
על זה אבא שלי אומר: “נפל גראד באשקלון ולא נפגענו כי אנחנו ביוון”.
“ניצל בנס” הוא ביטוי בעברית (שפת הקודש, בשבילך), ולא הבעת אמון בכוחו של האל. כנ”ל “ארץ הקודש”. לאסור כתיבת ביטויים אלה שקולה לאיסור על הביטוי “ברווז עיתונאי” כי זה לא ברווז.
את הביטויים צריכים להעריך לפי שיקולי טעם טוב. לטעמי, ניצל בנס הוא ביטוי מצויין, בעוד “ארץ הקודש” הוא שחוק ומעצבן.
כל מילה בסלע.
עד היום חשבתי שאני הבחור היחידי שחושב שהעניין מרגיז.
אלעד: לא מדובר רק בעוד מטבע לשון.
שפה משקפת תפיסת עולם, ומובילה מהלכים חברתיים. “ניצל בנס”, או “ארץ הקודש” הם מטבע לשון כפי ש”בעזרת השם” הוא מטבע לשון.
לא מדובר רק בעוד אמרה פופולארית, אלה בשפה בה משתמשים לתאר עולם שבו ישנו חבר טלפאתי ובלתי נראה שמתערב באופן יום יומי בחיי אנשים.
זה לא הולך ברגל.
http://youtube.com/watch?v=tluAVrkcD7Q
אלעד,
היופי הוא שעידוק יכול לעמוד על ארגז הסבון שלו ולצעוק “עיתונאים מתבקשים”, מבלי שזה ייחשב לאיסור.
for now.
“ענקית החיפוש\אינטרנט\תוכנה”.
למה שהנס יקרה דווקא לילד ולא לרקטת הקסאם, אה?
מרק, אם אתה כבר כאן, עשה טובה ובדוק למה הבלוג שלי לא מופיע באוגדן משום מה, תודה.
אי אפשר, זה מפתה מדי. אני אכן חושב על זה מדי פעם כשיוצא לי להשתמש בזה בעריכה. אבל זה פשוט קל מדי וזה עובד מצוין. השתדל לקבל זאת בהבנה
“נפטר” זו גם מילה נפוצה בעברית, וכל כך מקובלת שמשתמשים בו בצורה שגויה גם לתיאור מותם של אנשים לא יהודים, אף שמדובר בקיצור של “נפטר מעול מצוות”. בעיתון הארץ לא משתמשים במילה הזאת, ובמקומה אומרים “מת”. כך שאפשר, גם אם הנס נורא מדגדג, לכתוב “במזל” או “במקרה”. כי לכתוב “בנס” זה כמו לכתוב “בלי עין הרע”, ואני לא חושב שאיזשהו עיתונאי היה כותב ככה בטקסט חדשותי.
[…] לפוסט הניסוח העיתונאי התאולוגי, עוד ביטוי שאני לא אוהב בתקשורת, שבדרך כלל משמש כתבי […]
עידו – אין פשוט מקבילה ל”ניצל בנס” בעברית – מזל זה פשוט לא מספיק חזק בשל השימוש היומיומי שלו (“איזה מזל שהתקשרת עכשיו, אני בדיוק בהפסקה בין השיעורים”) ול”במקרה” אין משמעות חיובית בהכרח. בביטוי “ארץ הקודש” עדיף באמת לא להשתמש, אלא אם כן מדובר בהקשר דתי, גם אם בכתיבה נטרלית (“משלחת צליינים לארץ הקודש”.)
ניצל במקרה. ניצל במזל. ניצל בפוקס. ניצל בעור שיניו. ניצל באקראי. ואולי סתם “ניצל”?
אלעד-וו, ההבדל הוא ש”ברווז עיתונאי” זו מטאפורה – אולי לא מוצלחת, אולי שחוקה, אבל מטאפורה – ואילו “ניצל בנס” זו לא מטאפורה.
עידו – מטאפורה הוא מה שאנחנו קובעים שהוא מטאפורה. אני עם נמרוד — ל”ניצל בנס” אין תחליף.
אבל כנראה שניאלץ להסכים שלא להסכים.
[…] האינטרנט כיצד להכין טילי קסאם ושיגר טיל מאולתר שנחת ובנס לא הרג חסיד ברסלב שהתפלל בשטח פתוח סמוך ליישוב יצהר […]
[…] הושלכה מחלון הבניין בו היא שהתה עם חבריה. בנס, הצעירה נפצעה רק קל כיוון שהושלכה מהקומה הראשונה […]
[…] השימוש המגפתי ב”נס” בדיווחים עיתונאיים לא מספיק לחדשות 2 באינטרנט. עכשיו הם מבקשים מאישה שניצלה (בנס, ברור שבנס) ממוות כשנפלה עם מכוניתה לתהום בעומק 100 מטר לברך ברכת הגומל. לא עוד שימוש עממי במילה “נס” לתיאור מקריות חיובית, אלא סיווג חד-משמעי של המקרה כהתערבות אלוהית. […]