פרסום פרסום גרילה: חברות שמשקרות לנו
המשביר לצרכן: מכתב פנימי שדלף והופץ באימייל היה למעשה ספאם. כשיחצנית החברה נשאלה אם זה קמפיין, היא השיבה כי מדובר בעניינים פנימיים עליהם לא נוהגת הרשת להגיב, תשובה זהה לזו שקיבלתי כששאלתי את היחצנית למה המשביר שולח ספאם. משרד פרסום: מקאן דיגיטל.
קופת חולים כללית: חברת קידסורסינג למיקור חוץ של טיפול בילדים היא פיקציה, כמו כל האנשים שאוזכרו באתר שלה. [עדכון 5/9/2008] בתיבת הספאם שלי מצאתי ספאם שנשלח מקידסורסינג. יפה להם. [\עדכון] משרד הפרסום: טוויסטד.
סוני אריקסון: תלונה של אייל ברקוביץ’ על גניבת טלפון סלולרי התגלתה כשקרית. ברקוביץ’ שיקר כשנשאל על הסיפור. אחר כך הם גם שלחו ספאם שמתחזה לאימייל שרשרת בו לכאורה אנשים מדברים על הגניבה ואחר כך על כך שמדובר בקמפיין לסלולרי. משרד הפרסום: זרמון גולדמן.
מפלגת קדימה: לפני הבחירות, המפלגה דיווחה על פריצה לאתר שלה. אחרי הבחירות התוודה הפרסומאי הראשי של החברה, ערן ארדן, שמדובר בשקר שנועד להגדיל את החשיפה של קדימה בתקשורת. משרד הפרסום: גריי אינטראקטיב.
קבוצת אתרים (אוקייקיופיד בעברית): אליפות הטקן שארגנה ענבר גרינברג התגלתה כתרגיל פרסומי לקידום הגרסה העברית של אוקייקיופיד. משרד הפרסום: וונרף.
עלית: סרטון בו לכאורה נראה מתן וילנאי קוטף שקיות קפה משלט הפרסום על הקריה היה מבוים, וּוילנאי לא הופיע בו. משרד פרסום: טינק.
הוסיפו בטוקבקים חברות נוספות שמשקרות לנו.
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
חברות שמשקרות לנו? זה כולל חברות כנסת וסתם חברות לחיים?
אייטמים מהסידרה “חשופים” שמופיעים בכותרות החדשות של YNET?
אל תגלה לאף אחד, אבל לא באמת חטפו את שמרית HARARI מהדיסקוטק בשביל ביקור בוש. :-)
אבל צחוק בצד (הפרסומת של מקדונלדס מסומנת ככזו ובוצעה בחינניות), יש לך מושג איזה סוג עבירה היא פרסום דבר שקר בכוונה במטרה להשיג רווח מסחרי תוך הטעיית הציבור?
אם זו אכן עבירה על החוק, מה העונש המקסימלי על עבירה כזו?
חוץ מזה אפשר אולי גם להאשים אותם ב…
המשביר – זיוף מסמכי תאגיד?
קופת חולים כללית – קלינגר כתב משהו על עבירה שבה מציינים שם של חברה שאינה קיימת, לא?
סוני – הגשת תלונת שוא?
עלית – לשון הרע?
אלירם, הנטייה לבחון את הכל במשקפיים המשפטיים היא אחת הבעיות הגדולות שלנו – אולמרט, למשל, עף בגלל החקירות ולא בגלל היעדר חזון ואג’נדה, כשלונותיו בפועל או המפלגה הפיקטיבית שעומדת מאחוריו. אני לא מחפש לתבוע את החברות האלה, רק להזכיר את השפל שהן מוכנות לרדת אליו בשביל שנקנה מהן דברים.
G900 בעצמו הוא האשמה חמורה מספיק נגד סוני-אריקסון, למה שירצו להוסיף עליה. :-)
זה לא החברות אשמות. זה היחצנים, בעיקר אלו שלא יודעים לכתוב אינץ’. גררררר.
אגב, מעבר לכך שמפלגת קדימה אינה חברה (וכנראה מפלגה פיקטיבית לשיטתך), נדמה לי שהם לא היו מודעים לכך בכלל, וכל היוזמה היתה של הבחור. אבל לך תדע.
אלעל שמוכרת את עצמה כחברה לאומית ישראלית למרות שהיא כבר מזמן בבעלות פרטית- “לטוס כחול לבן”, קמפיין “היינו שם כשאף אחד לא היה”.
העניין הוא שאני לא בטוחה שמדובר ב”שקר”. נכון שבמובנים מסויימים (חשובים ומשמעותיים) מוכרים לנו משהו שהוא לא אמת, וחשוב מאוד לחשוף את זה. ברובד אחר,יש כאן ניסיון למכור תדמית, שמהרגע שהיא הופכת לאמת, מהרגע שכולם תופסים אותה כאמת, היא אמת. במילים אחרות,אלעל היא “חברה לאומית” מהרגע שכולנו מאמינים שהיא כזו, וגם זה תהליך מעניין.
פולקסווגן, עם האוטו החדש שלה. איך קוראים לו? הפחות מכוער.
החברות האלה הן כמו העקרב במשל על העקרב שביקש לחצות נהר על גב צב (?) – לא יכולות לרסן את טבען הנלוז גם אם התוצאה היא פגיעה בעצמן.
רק שהשכל של הצרכנים יותר גדול מזה של צב.
עידוק, לא צריך להגזים ולגרור כל דבר לתביעה, אבל מישהו יחצה את הגבול ויפגע משמעותית במישהו אחר / בצרכנים ואז הוא יטען “אבל הרי כולם עושים את זה ולא תבעו אף אחד”.
לגבי אולמרט, בדיוק בשביל זה המציאו את החסינות המפורסמת. היא תופסת לעניינים פעוטים אבל קורסת כשמדובר במשהו משמעותי. תיאורטית. מעשית אפשר לנפח כל דבר פעוט.
לגבי “היעדר חזון”, זו לא סיבה להעיף ראש ממשלה מכהן לטעמי, זו פשוט סיבה לא לבחור בו בבחירות הבאות. דמוקרטיה, יו נואו.
ובעיני, אחת הבעיות הגדולות שלנו היא הנטיה להשלים עם כל גוש חרא שהחברות הגדולות מטילות עלינו. מנפתולי תמחורים למסלולי שונים בסלולר דרך תכניות טלויזיה שכולן פרומו אחד גדול ועד לספאם שהם קוראים לו “קריאיטיב”. שישלמו לציבור במקום שירוויחו על גבו.
אני לא בטוח שהטרמינולוגיה (“חברות שמשקרות לנו”) שאתה משתמש בה מתאימה..
כשחברת פרסום יוצאת עם סלוגן “אנחנו מספר אחת” זה לא שקר? מישהו בדק את זה? מישהו עשה שם סקר שוק? איך בכלל הם יודעים שהם מספר אחת?..
בסופו של דבר עולם הפרסום ישאר כאן תמיד, וכל זמן שחלק מהקמפיינים מנסים לתת ערך מוסף לגולשים (להוציא מהכלל חברות שמתעסקות בספאם), אני חושב שצריך לעודד אותם ולא ללכת נגדם. זה משהו שיתרום לעתיד הרשת..
וגילוי נאות, למקרה שמישהו לא מקשר – אני מנהל את וונרף, החברה שעומדת מאחורי הקמפיין של אוקייקיופיד וענבר גרינברג
אתם משוכנעים ש”שרותי בריאות כללית” עומדים מאחורי קידסורסינג? לעשות שיווק ויראלי בצורה הזאת בלי להזכיר את החברה שעומדת מאחורי המוצר? הרי שעד שיחספו את החברה כל האנשים שלא כותבים בלוג על תקשורת/עובדים במשרד פרסום לא יזכרו על מה היה כל הבאז (שגם הוא די מועט מחוץ לבועת אינטרנט מאוד קטנה). ההסבר ההגיוני היחיד הוא ששיווק ויראלי הוא המוצר – כלומר הסברה של אנארג’י שמדובר בקידום עצמי של טויסטד.
הייתי מוציא מהרשימה את קידסורסינג – זו הרי הייתה בבירור פארודיה. אין דינה כמקרה קדימה או אליפות טקן מומצאת.
ארד הזכיר לי שאני ממש אוהב את הפרסומת של “בזק בינלאומי”. בסוף הפרסומת מופיע התוכי ואומר “יותר ממספר אחת”, ואז הקריין מוסיף “על-פי סקר דעת קהל”.
אז רגע, כמה אנשים השיבו בסקר שאתם יותר ממספר אחת? 110% מהנשאלים?
כללית כבר חשפו שזה קמפיין שלהם בתחילת השבוע:
http://www.kidsourcing.com/new/
היה אמור להיות יחשפו, כמובן – מה עובר עלי??
ארד, כשחברת פרסום יוצאת עם סלוגן “אנחנו מספר אחד” כשהיא יודעת שזה לא נכון – זה שקר.
אם אתה צריך למכור מכונית ואתה עושה את זה ע”י שימוש בתמונת דוגמנית בבגד ים – אתה לא יודע איך למכור מכוניות וכדאי שתמצא מקצוע אחר (ואם אתה עושה את זה כי ככה כולם עושים – אתה לא יצירתי וממש ממש כדאי שתעבור לתחום עיסוק אחר).
אתה לא חייב לשקר כדי למכור. מספיק שתכוון נכון לקהל היעד הנכון: קהל היעד הוא נשים? דבר על מגוון הצבעים של המכונית, על הבטיחות והנוחות. אל תזכיר כמה כוחות סוס יש למנוע. קהל היעד הוא גברים? שכח מהצבע של הרכב. דבר על כמה האוטו (ולא המכונית) חוסך בדלק, כמה כוחות סוס יש לו ואיזה רדיו-דיסק מגניב מגיע עם הרכב. בשני המקרים אתה לא משקר (וגם לא מסתיר מידע. אם בחורה תשאל כמה ק”מ המכונית אוכלת לליטר – כדאי שתענה לה במספרים הנכונים (זה אומר שהיא בדקה באינטרנט לפני (: ).
אור, יקירי.
אני חושב שכדאי לבדוק דברים לפני שאתה מגיב.
זה לינק לוידיאו מאליפות הטקן של אוקייקיופיד וענבר גרינברג.
http://www.new.facebook.com/group.php?gid=24540064498#/video/video.php?v=15696552366&oid=14916463211
כל מי שהגיע לערב נהנה (בערך 100 איש, ואפילו כותב הבלוג ביקר לשתי דקות..), לחלק גדול יצא לשחק, מי שלא שיחק סתם שתה בירה. בנוסף, 3 אנשים התחרו נגד ענבר על לפטופ כפרס. נכון שהם הפסידו, אבל בסופו של דבר כולם יצאו בהרגשה מצויינת (ואני מוכן לחשוף את התגובות הנפלאות שקיבלנו דרך אנשים בפייסבוק)
אולי תשקול לחרוץ את דיננו מחדש?
ערן, אני מסכים איתך לחלוטין.
זאת באמת אחת הדרכים הכי טובות לפתח דיון ומערכת יחסים עם קהל יעד.
ארד – מתנצל, הבנתי לא נכון מהפוסט (לא הכרתי את הקמפיין לפני) מחליף את האזכור במקרה של המשביר לצרכן עליו גם שמעתי לפני…
אלירם – היות ואין עדיין חוקים קונקרטים לרשת, צריך לפנות לחוקים הכלליים (בניגוד למצב בפרסומות בטלוויזיה וברדיו למשל, שם יש איסור על הטעיה באופן כללי). בעקרון המאטריה המשפטית הרלוונטית היא בחוק הגנת הצרכן, אבל אני בספק אם אפשר להחיל אותו. איסור ההטעיה שם דורש שההטעיה תהיה עלולה “להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה”. גם איסור ה”תיאור הכוזב” בחוק עוולות מסחריות לא רלוונטי, כי אי אפשר להצביע על נזק שנגרם. כמובן שאפשר לפנות לעוולות נזיקיות או חוזיות כלליות, אבל צריך להצביע שם על נזק.
ובלי קשר, אני מסכימה עם עידוק – המגמה הזו של בחינת כל עניין שהוא בעיניים משפטיות היא איומה ונוראה בעיני (ע”ע פרשת קצב) בלי קשר לתוצאת ההליך המשפטי בסופו של דבר.
[…] של פלא-פה לסוני אריקסון (טרם נחשף ע”י ארז וולף) , ועל שטף הגרילה שמציף את הרשת בשנה האחרונה. בגדול, אני מוצא בקמפיינים […]
לעלמה עפרונית: תודה על ההבהרות. סקרן אותי הפן המשפטי גם אם לא צריך לנקוט בפעולה על כל עניין כזה. ברור לי שחלק מהדברים נעשה בהומור. הפארודיה של קידסורסינג כשלעצמה חביבה, עשו דברים כאלו גם בחו”ל. הכעס הוא על הצפת פורומים וספאם, לא על ה”שקר” שבקמפיין, אבל גם זו לא עילה לתביעה.
וגם אם מישהו משתין בחצר, יעניין אותי לדעת אם זה בניגוד לחוק או לא. זה לא אומר שאני הולך להגיש נגדו תלונה במשטרה.
עם זאת, ביום שיבוא קמפיין שיזיק לי אישית ומשמעותית, האפשרויות שלי יהיו או להתלונן על מעשים בלתי חוקיים או לשתוק ולהבליג. אני לא בטוח שלשתוק ולהבליג היא האופציה היותר מוסרית (למרות שיתכן שהיא המשתלמת יותר).
[…] הפוסט על השקרים של קמפייני הגרילה שלח לי ארד אקיקוס, שעוסק בפרסום גרילה אינטרנט, פוסט […]
ארד, אתה מדבר שטויות. ובתור אחד שמתעסק במדיה, או בוא נדייק, בהונאות מדיה, כדאי שתלמד את העובדות. כשבזק בינלאומי מפרסמת (בטלוויזיה לפחות), שהיא מספר אחת – זה חייב להיות מבוסס על משהו.
שים לב שכל פעם מופיעה פרסומת, עם איזשהו נתון יחסי או מדרגי כמו “מספר אחת”, “הסבון הנמכר ביותר” וכו’, מופיע בפינת המסך, בטקסט קטן, מאיפה הנתון הזה לקוח ועל איזה סקר/מדגם/מחקר הוא מבוסס. תקנות הרשות השניה מחייבות את המפרסמים לכך.
האינטרנט היא במה לא פחות מכובדת מטלוויזיה, וחבל שאתה מרשה לעצמך לעשות ככל העולה על רוחך – רק בגלל שאין רגולציה.
ניב, אתה באמת מאמין לסקרי דעת קהל או מדגמים? :)
לא עברנו את השלב הזה כבר?..
אני מתעסק בהונאת מדיה, בדיוק כפי שסקרי דעת קהל מתעסקים בהונאת מדיה…
[…] שבוע עידו קינן כתב פוסט עם הכותרת “חברות שמשקרות לנו”, והתכוונן לקמפיינים שונים שעלו לאחרונה ברשת והתחילו […]
[…] קינן מחדר404 כתב לא מזמן פוסט על ‘חברות פרסום שמשקרות לצרכנים’. בפוסט, עידו […]
http://www.grey.co.il/item.asp?id=3260
רשת הנעליים סקופ ומומה פירסומאים.
הרחבה (זועמת):
http://cafe.themarker.com/view.php?t=716333
כל הכבוד על הבלוג וגם השם טוב
בבקשה תסקר עבירות אינטרנט של משרדי פירסום
שמבצעים כנגד מתלוננים על מוצרים שהופכים למשחק בידי אנשים המחשבים שלהם , המקדמים שמוחקים אותם ממנועי החיפוש פריצות לאתרים , הכל בשביל הלקוח שלהם ,
קניית חדשות ולעבוד על התודעה של אדם יום שישי הזה היה ,
צריך יותר אנשים שמבקרים את התאגידים שכבר מזמן מחוקקים את החוקים כנגד האזרחים ואף אחד לא יכול להם .
[…] כמובן, מפוברק. חלק מקמפיין גרילה – שיטה שזכתה לעדנה מדאיגה ברשת הישראלית – במסגרתה יוצרים תוכן שיווקי-פרסומי […]
[…] יש לי בעיה עם חוסר שקיפות, עם ניסיון להטעות או לרמות. תעלולי הפרסום שמנסים להפעיל עלינו הם במקרים הטובים פשוט שקרים גסים […]
[…] יש לי בעיה עם חוסר שקיפות, עם ניסיון להטעות או לרמות. תעלולי הפרסום שמנסים להפעיל עלינו הם במקרים הטובים פשוט שקרים גסים […]
[…] יש לי בעיה עם חוסר שקיפות, עם ניסיון להטעות או לרמות. תעלולי הפרסום שמנסים להפעיל עלינו הם במקרים הטובים פשוט שקרים גסים […]
[…] האחרונה נראה שלא הרבה. כך קורה שחברות פרסום ויחצ"נים משקרים לעיתונאים במכוון במסגרת מה שמכונה "פרסום גרילה" באינטרנט, וכך קרה […]