אין חדשות טובות: על חשיבות של הזמן בכתיבה עיתונאית ועל העלמת מהדורת הדפוס מאתר “הארץ”

[הבהרה: הפוסט נכתב על ידי ניבה שושי. בגלל חוסר שימת לב הוא הועלה תחת שם אחר, והעניין תוקן]

פוסט אורח של ניבה שושי

אגדה אורבנית מספרת על אישה שבכל בוקר כשהגיע העיתון, נהגה לשלוח את המשרת לאחסן אותו במחסן לחצי שנה ורק אז לקרוא אותו. אותה אישה טענה שרק אחרי חצי שנה אפשר לדעת מה חשוב באמת. נזכרתי בסיפור הזה שוב לפני כמה שבועות כשאתר הארץ הודיע לקוראים על שינויים שמשמעותם מעבר ממהדורת אינטרנט, שהיא שיקוף של מהדורת הדפוס, לאתר אינטרנט חדשותי רגיל, דומה לוואלה, וויינט ונרג’ הוותיקים.

בעבר התקיימו באתר הארץ אונליין שתי מהדורות זו לצד זו. אתר הארץ אונליין תפקד כאתר אינטרנט חדשותי רגיל וכלל עידכונים שוטפים לצד מהדורה מקוונת של עכבר העיר (עכבר העיר אונליין) ותכנים נוספים על אלו שהופיעו במהדורה המודפסת, ומהדורה מודפסת שהיא גליון דיגיטלי של העיתון המודפס וכללה, בנוסף לתכנים המלאים שהופיעו בו, גם חלוקה דומה (והגיונית) למדורים, לצד האפשרות לקרוא בנפרד את כותרות העמוד הראשון ואת כל כותרות היום. המהדורה המודפסת עודכנה, בדומה לעיתון מודפס, פעם אחת ביום, לאחר שעברה הגהה ועריכה והוצגה בפורמט סולידי בצבעי שחור, לבן וכחול. מתיחת הפנים שעבר האתר כוללת איחוד מלא של שתי המהדורות, כך שהאתר החדש כולל בתוכו, בנוסף לתכנים ייחודיים לאתר האינטרנט, גם את תכני המהדורה המודפסת ללא אבחנה ברורה ביניהם. באתר החדש מוצגים כל התכנים בפורמט אינטרנטי מלא הכולל חלוקה שונה (ומשתנה) למדורים, עדכונים שוטפים, ואפשרות לכתיבת תגובות לכל אחת מן הכתבות המופיעות בו.

אתר החדשות “הארץ און ליין” זוכה כבר שנים לביקורות, בעיקר על נוחות השימוש בו והפרזנטציה, אבל גם על ההפרדה המלאכותית בין מהדורת הדפוס למהדורת האינטרנט. סמנכ”ל התוכן של קבוצת אתרי הארץ גדי להב אמר באחרונה בתגובה לביקורת שהאתר בפורמט הישן נתפס כ”לא מתעדכן”, “לא דינאמי” ו”לא כולל תכנים נוספים”. עם חציה הראשון של הביקורת אני נוטה להסכים. מקור הידיעה, או מקום העבודה הספציפי של מי שכתב אותה (אינטרנט או פרינט), באמת לא משנים. ל”זמני העדכון” או “מידת הדינאמיות” כמו גם ל”כמות התכנים הנוספים”, לעומת זאת, יש השפעה אדירה על השאלה “מה חשוב באמת”, והם עשויים להיות בעיה אמיתית דווקא בפורמט החדש של האתר.

מעבר לביקורת ולמחאה המוצדקות כשלעצמן על נוחות השימוש באתר החדש, ישנם הבדלים מהותיים בין אתר חדשות/עיתון אינטרנטי לבין עיתון מודפס. בניגוד לפורמט שהמהדורה סופית שלו מתפרסמת בשעה קבועה, עיתון אינטרנטי מצופה להתעדכן כל הזמן, ולכלול בתוכו כמות עצומה של תכנים ואינפורמציה. כל זה על חשבון האפשרות לסנן, למיין ולערוך.

הגודל קובע: טלוויזיה על סטרואידים ולא רק

חוקר התקשורת ניל פוסטמן טוען שהאינטרנט הוא בסך הכל טלוויזיה על סטרואידים. מבט באתר החדש של הארץ, כמו בכל שאר אתרי החדשות האינטרנטיים, מראה שמדובר בהרבה יותר מסתם טלוויזיה או עיתון שהתנפחו. הוא גם על ספידים.

הצורך לעדכן באופן שוטף, לצד התחרות בין אתרי החדשות השונים, מביאה לויתור כמעט מוחלט על עריכה. התוצאה, לעיתים קרובות, היא ידיעות שבמקרה הטוב כתובות באופן רשלני, מבולבל, מעורפל או לא קריא או סתם בעברית עילגת (או הכל ביחד), ובמקרה הרע מתפרסמות מבלי שאומתו.

בעיה שניה היא עומס התכנים. גדי להב מסביר כי מטרת השינוי היא “להוסיף מדורים”. בנוסף במדריך למשתמש שפורסם באתר החדש נכתב:

בחלוקה החדשה. באפשרותכם לגלוש במדורים השונים ולקרוא בהם את החומרים שפורסמו בעיתון, לצד העדכונים השוטפים של החדשות והחומרים הבלעדיים לגולשי הארץ און ליין.

לכאורה, אין רע בתוספת תכנים. בפועל, הצורך “לחדש” הופך את אתר האינטרנט לפח הזבל של סוכניות הידיעות. כל מה שיש הופך באופן אוטומטי לראוי לפרסום, ללא קשר לשאלה האם מדובר בידיעה חשובה או בעלת משמעות כלשהי לציבור הקוראים. לא מדובר כאן רק על כפילויות מיותרות שהן, נניח, חלק מחבלי הלידה הטכניים של האתר החדש, אלא על עומס של תכנים מיותרים. דוגמה ל”תוספת התכנים” היא למשל ידיעה מאת “סוכניות הידיעות” (מי זה?) על מצבם הבריאותי הירוד של 97.5% מהעיתונאים בסין, אינפורמציה מיותרת שהייתי שמחה לו הייתה נחסכת ממני.

קוצר הזמן בא גם לידי ביטוי באופי ובהקשר הכללי שבו מוצגות החדשות. בשונה ממהדורה מודפסת, אתר חדשות אינטרנטי מצופה להתעדכן בכל רגע נתון. בכך נמנעת למעשה האפשרות לעריכה שלוקחת בחשבון את התמונה הכללית שבה משתלב התוכן, ובעיקר את הצגתו בהקשר ראוי, או לפחות מתקבל על הדעת. העמוד הראשון של אתר הארץ בקטגוריית “העולם”, שאמורה לכלול חדשות בינלאומיות, כלל בוקר אחד לצד דיון בבחירות בארצות הברית ובהפגנות נגד ברלוסקוני באיטליה גם ידיעה על מועדון ריקודים בהולנד שמספק אנרגיה ירוקה בעזרת קפיצות הרוקדים. מסוג התכנים שהתפרסמו בעבר במדורים בשם “מוזר ומעניין” לצד סיפור על אנשים שנשכו כלבים ברוסיה.

כתחליף לעריכת תוכן אמיתית מציע אתר ‘הארץ’ המחודש

קובייה מיוחדת בשם “סוף שבוע” שתפנה לתכנים מגזיניים מהמוספים השונים של עיתון הארץ. חלק מהתכנים בקובייה זו יהיו ממוסף הארץ. כתבה על תרופה חדשה ומהפכנית, למשל, תהיה במדור בריאות, תחקיר על שחיתות ציבורית ימוקם במדור משפט ופלילים.

מחדשות כל שעה לחדשות עד מוות: הבעיה היא לא במדיום

חדשות הן סוג תוכן שונה מאוד מתכנים אחרים. בתפיסה הפופולרית, חדשות נחשבות לתחום “רציני”, ולמעשה לגרעין הקשה של העבודה העיתונאית. צרכני החדשות מניחים כי מה שמוגדר כחדשות הוא “מה שחשוב באמת”, ונוהגים להתעדכן בהן בקביעות בפורמטים השונים.

האינטרנט הוא מדיום האפשרויות הבלתי מוגבלות, בטח במובן של היכולת לדווח על חדשות כמעט בזמן אמת. קל להאשים את המדיום, ולטעון שזו הטכנולוגיה ואין ברירה אחרת, כפי שטענה למשל ענת ברשקובסקי מוויינט בשיחה עם סטודנטים לתקשורת: “לי אין פריבילגיה כמו בעיתון. הדד-ליין שלי הוא מיידי. אני כותבת את הידיעות בעצמי או מכתיבה לקלדנית שיושבת במערכת”. אבל האמת היא שזה שאפשר, לא אומר שצריך. חדשות חשובות באמת מספיק לרובנו לצרוך פעם אחת ביום, אחרי שעברו עריכה ומיון. מהדורת הדפוס האינטרנטית בפורמט הישן היא אולי מיושנת במונחים טכנלוגיים אך שפויה, רגועה והגיונית הרבה יותר לקוראים.

אפילוג: הערת שוליים על הקיצוצים בוואלה

הדיווח על הקיצוצים בכוח האדם בוואלה מזכיר לי שעריכה טובה היא לא רק עניין של זמן אלא גם של כסף. המשמעות האמיתית של קיצוץ בכוח האדם היא פחות כתבים, פחות עורכים והרבה יותר תכנים מיותרים וכתבות שנכתבו על ידי יחצנים. חבל.

ניבה שושי היא תלמידת מחקר במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת וירג’יניה

תגובות

11 תגובות לפוסט “אין חדשות טובות: על חשיבות של הזמן בכתיבה עיתונאית ועל העלמת מהדורת הדפוס מאתר “הארץ””

  1. אמיתי סנדי on 9 בנובמבר, 2008 10:28

    בניגוד לדעה הרווחת, אני תמיד הרגשתי יופי עם הניווט המיושן, הפשוט והנקי של אתר הארץ, ושמחתי שמחה גדולה על האפשרות לקרוא את המהדורה המודפסת בכל יום בבוקר בחינם ובלי לבזבז נייר.

    אם היו מציעים לי לשלם 30 ש”ח בחודש על מנוי למהדורה המודפסת באינטרנט, הייתי עושה זאת בשמחה.

    עכשיו איבדתי את היכולת לקרוא את המהדורה המודפסת, כי הפורמט החדש מבולגן ולא נותן את כל הכתבות בצורה קלה לאיתור לפי אותם חלקים של העיתון המודפס, ומציף כל הזמן את כתבות הימים הקודמים שכבר קראתי, ואני סתם מתעצבן לראות שוב את הכתבות הישנות בבואי לקרוא כל בוקר את העיתון החדש של אותו יום.

    כסף למנוי לעיתון המודפס אין לי, וגם חבל לי על כל הנייר, ככה שיצאתי קירח מכאן ומכאן.
    בעסה.

  2. יוסי on 9 בנובמבר, 2008 15:04

    הארץ הפך בשינוי הזה מהאתר הכי מעניין לאתר הכי גרוע. הריפרשים הקבועים תוך כדי קריאה הם מנהג שקיים רק בהארץ, ולא בשום אתר אינטרנט שמכבד את עצמו, והם יכולים להוציא אדם מדעתו. בעכבר העיר זה אפילו יכול לקרות תוך כדי שאתם כותבים תגובה, או צופים בסרטון יוטיוב. פשוט קטסטרופה תכנונית.

    אבל זה לא הכל. העריכה באתר היא צהובה ומגעילה. משתמשים בכותרות שבקושי קשורות לטקסט כדי למשוך את הקוראים להקליק, ולעיתים קרובות מדובר בפיתויים מיניים זולים ומעליבים (את הקוראים). הייתי מצפה לזה ב-ynet או בוואללה, אבל הארץ הם באמת האלופים בנושא וזה כל כך עלוב ולא אינטליגנטי.

    העריכה של הטקסטים היא מינימלית, ולעיתים קרובות ניתן למצוא טעויות מבישות בעברית.

    האתר מאוד לא נוח. למשל, אם תלכו לאתר הספורט למדור הכדורסל תגלו שאחת מתחת לשנייה שוכבות בערך שתי ידיעות מכל יום, וחסרות הרבה מאוד מהידיעות והטורים שפורסמו באתר בעניין כדורסל, אבל איכשהו לא הגיעו למדור הכדורסל. לפעמים אפשר למצוא קישור לטור בעניין כדורסל מהדף הראשי, אבל הוא לא נמצא במדור הכדורסל, ואפילו לעולם לא יגיע אליו.

    כתבות סוף השבוע ניתנות לקריאה, אבל רק אם תלכו למדור סוף שבוע תחת מדור כל הכותרות, ותתחילו לדפדף אחורה, קוראים משהו כמו שש כותרות בעמוד. אני מבין שהם רוצים שנקרא את העיתון המודפס ונביא להם כסף במקום לקרוא את זה “בחינם” באינטרנט. אבל איך זה מסביר את הבחירה לתת את האפשרות לקרוא את הכתבות, אבל רק אם תתאמצו מאוד? זה פשוט אווילי.

    העובדה הברורה, החותכת, היא שמהיום שנעלמה מהדורת הדפוס, קיצצתי מאוד את הביקורים שלי באתר הארץ. עברתי לפוסטים מבלוגים שמגיעים אלי לרידר (אגב, כמובן שהארץ לא מספק רידרים ספציפיים דיים כדי שיהיה אפשר להשתמש בו כראוי. למעשה, באתר עדיין יש קישור לרסס של מוסף הארץ, למרות שהקלקה עליו מגלה שזה רסס מת שלא עודכן כבר למעלה מחודש).

    בקיצור, הארץ לא מה שחשבתי.

  3. מרגוליס on 9 בנובמבר, 2008 15:27

    מיהם לעזאזל הם אותם אנשים מסתוריים אלה שזו “דעתם הרווחת”? כי כל מי שאני נתקל בו חושב כמו אמיתי וכמוני – האתר הקודם היה אחלה. האתר החדש על הפנים. אהבתי לדפדף במהדורה המודפסת בגירסתה הוירטואלית. אין מצב שאני הולך לבלות זמן במצוד אחרי התכנים הנכונים באתר החדש והמקושקש.

    לדעתי רצו פשוט להחביא עד כמה שאפשר את התכנים מהמהדורה המודפסת כדי לא לפגוע במכירות, ומתרצים את זה בשיפור השימושיות. איזה שיפור ואיזה בטיח.

    דווקא ההליכה עם הזרם היא לפעמים הליכה אחורה. הדבר הטוב באתר הקודם היה ההפרדה בין תכני הדפוס לתכני הרשת. עכשיו זה סתם עוד YNET אחד מיותר.

  4. אשר עידן on 9 בנובמבר, 2008 17:19

    ההיסטוריון פרננד ברודל http://en.wikipedia.org/wiki/Fernand_Braudel נותן לנו כלי סינון, לא רק להיסטוריה, אלא גם לעיתונות:
    המשך הקצר: אירועים פוליטיים בטווח זמן של ימים עד שנים (בחירות, הפיכות).
    המשך הבינוני: אירועים כלכליים בטווח זמן בינוני עד עשרות שנים (המשבר הכלכלי בין שתי מלמחמות העולם בשבט אירופיסטן (1914-1945)).
    המשך הארוך: אירועים ציביליזציוניים בטווח זמן ארוך בין עשרות שנים לאלפי שנים (עליית האיסלאם, עליית הנצרות, שקיעת סין).
    בעידן שבו מדיה 0.0 (עיתוני נייר ושידורי טלוויזייה) טבעה באוקיינוס הסימולקרה (בודריאר) של יחסי הציבור, ואין כל דרך להסיר את צעיפי ההון/ידע מפני הממשות, הטווח הארוך הוא חבל ההצלה. לכן עידו צודק באומרו “אותה אישה טענה שרק אחרי חצי שנה אפשר לדעת מה חשוב באמת.”
    העיתונים נולדו עם עליית הדפוס וימותו עם שקיעת הדפוס-האוריינות-המערב.

    אובמה עולה על הבמה
    ועיתונות 00 שוקעת עמוק באדמה.

    מ.ש.ל ונ.מ.ש.ל

  5. okok4 on 9 בנובמבר, 2008 19:12

    האתר הקודם היה מעולה. פתחתי את הבוקר מולו, מנווט בנחת בין המדורים (וכבר שגזלו ממני את “גלריה” והגלו אותה לגזרת “עכבר העיר” חשבתי נבגד).

    התצורה הנוכחית מזעזעת. למעשה אני בקושי נכנס לאתר הארץ בשבועות האחרונים כי החוסר סדר והבלגן שפשה שם מערער את לי היציבות.

    ה”השדרוג” הזה לא תרם דבר. אני מקווה שמישהו שם יתעורר ויחזיר את המצב לקדמותו.

  6. נוקי on 10 בנובמבר, 2008 10:10

    זונה…יחצנים הם התקווה של העתיד! או משו כזה…

  7. ניבה on 10 בנובמבר, 2008 16:05

    נוקי, תודה חמודה. אנשים שמתייחסים בציניות לעבודה שלהם זה תמיד מקסים בעיני.

  8. אחר שלא מבין on 11 בנובמבר, 2008 03:01

    הכל בגלל ה-SEO

    וכדאי שתבינו את זה.

    חוצמזה יקיריי, יש אנשים שמשלמים כסף טוב כדי לקבל את הכל מסודר (ובנייר) כמו שאתם מצפים לקבל בחינם.

  9. נוקי on 11 בנובמבר, 2008 13:10

    ניבה, אני מקווה שאת עידו

  10. עידו קינן on 11 בנובמבר, 2008 20:59

    נוקי, ניבה ממש לא עידו.

  11. עיתון או משרד יח"צ? | קצה הקרחון on 2 בינואר, 2010 14:57

    […] […]

פרסום תגובה