מדרכות-רחוב? (קטנון לשוני)
“פסקול” ו”מדרחוב” הן מילים מסוג הֵלְחֵם, כלומר שתי מילים שהולחמו יחד למילה אחת (פס+קול, מדרכה+רחוב).
משהולחמו, אין להפרידן. ועל כן:
הפסקול, המדרחוב – ולא פס הקול, מדרכת הרחוב.
פסקולים, מדרחובים – ולא פסי קול, מדרכות-רחוב.
תגובות
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
מעניין. אם כך סופשבוע לא יכול להיחשב כהלחם, מכיוון שאי אפשר להטות אותו באותה צורה: סופי שבוע ולא סופשבועים.
יכול להיות שאני טועה, אבל נראה לי שסופשבוע הוא שיבוש נפוץ ושלפי האקדמיה יש לכתוב סוף-שבוע. קרי, מלכתחילה לא מדובר בהלחם.
מדרחובים או מדרחובות?
אולי סופשבועות?
אגב, מה דעתך על שישבתים?
למען האמת, צריך לקחת בחשבון שהמילים לא חייבות להיות מולחמות, כלומר “פס” אינה חייבת להיות מולחמת תמיד ל”קול”. אפשר להשתמש בכל אחת מהן בנפרד ולכן ההלחם אינו מחייב. זאת אומרת, שאפשר לומר פסקול ולהשתמש בצורה המולחמת, וכמו כן לומר פסי הקול ולהשתמש בצורה הבלתי מולחמת.
זה לא רק בגלל שמדובר בהלחם. גם ביטויים כמו אי-סדר (או כל אי-משהו) ותת-מודע (או כל תת-משהו) לא מפרידים לצרכי יידוע וכו’.
ועדיין נורא קשה לי לכתוב “מחזמרים”
טוב, גם אתר השפה העברית תומך בך (ומראה גם איך מנקדים הלחם).
http://www.safa-ivrit.org/changes/soldering.php
אז מדרחובים ומחזמרים? נשמע נורא :)
רגע רגע. הלחמות הן לפעמים חלודה.
כמו שאומרות היונים כשהן מוחאות כנפיים בספר הילדים “מי ראה את מיקי” (לא אגלה לכם מי כתבה) שרואה אור מחודש בימים אלה: “זו יפה וזו יפה.” (הכוונה לשני המינים. בשינוי קל).
אז אפשר להמשיך ולדרוך בעוז: מדרחוב הוא רחוב הסגור לתנועת מכוניות.
מדרכת הרחוב – היא מדרכה. גם לצד רחוב סואן.
באשר לפסקול, אפשר בהחלט להגיד, בעברית צחה: “הקול הזה הוא פאסeה.”
מתן (למעלה) אומר זאת ארכי-טוב.
אם כבר קטנוני לשון: פסקול זה הדבק, לא הלחם, כי הוא מכיל בתוכו את שתי המילים המקוריות בשלמותן.