זאת לא הארץ שלי

פוסט של יהונתן זילבר

עכשיו כשתמי ליטני עזבה את “הארץ” ואפילו נמצא לה מחליף, אפשר לפרסם את הדברים הבאים, שהתרחשו לפני למעלה משנה: הימים היו ימי גאות כלכלית, אבל “הארץ” כבר קיצץ בעמודיו כדי לפנות עוד מקום להגיגיו הכלכליים של דה-מרקר, ובוקר אחד התבשרנו שחלק ב’ יופרט וייבלע בתוך חלק א’. אני ראיתי בכך עלבון אישי והתקשרתי קבל עד לבטל את המנוי.

תמיד רציתי לבטל את המנוי. זה נראה לי מאוד אירופי, לבטל את המנוי. זה לא משנה איזה מנוי זה, שמבטלים אותו. החשוב הוא שאתה מתקשר בכעס ובתחושה שהצדק וההיסטוריה עומדים לימינך ודורש שאת המנוי – את המנוי יבטלו בזה הרגע! מרוב שפעת האירופיות שחשתי אפילו מצאתי לנכון להעיר לעד שלי, “אתה תראה, עכשיו יטרטרו אותי לאיזה ‘מנהל משמרת’ צוציק שמענדריק ואנחנו לא נראה את הסוף של זה”.

“צריך לחזור אליך מנהל משמרת”, אמרה הטלפנית, שלא התרשמה מהאירופיות החדשה שלי – היא בטח דיברה עם חמישים ייקים אמיתיים רק באותו היום. הנחתי את השפופרת וחיכיתי למנהל משמרת.

התקשרה תמי ליטני.

היה לנו רגע של התרשמות: אני התרשמתי מכך שסגנית עורך העיתון מתקשרת למנויים, והיא התרשמה מכך שמנויים יודעים מי היא סגנית עורך העיתון. היא דיברה על ליבי: היא אמרה שהעיתון הופך מודרני ומחדש את דפיו. אני אמרתי, והרגשתי איך התרשמותי מוהלת את הכעס, שלהוסיף לעיתון איורים גדולים במקום עוד פסקה או שניים של טקסט הופך את העיתון למעניין – עבור קוראי מעריב. היא אמרה שאיחוד חלק ב’ עם חלק א’ אינו צעד משמעותי; אני אמרתי שההפרדה בין עמודי המאמרים לחדשות היא מאבני היסוד שעליהם עומד הבנין המפואר של “הארץ”, ושהעורך דוד לנדאו אינו ראוי לפיקדון הגדול שהונח בידיו. ובעיקר הפריע לי החסד שתמי ליטני עשתה עימי: להתקשר למנוי ולהקשיב לטענותיו? להקשיב למנויים נשמע לי פחות “הארץ” מכל דבר אחר שקרה לעיתון. הזכרתי לה שגרשום שוקן היה אומר שמי שמבטל את המנוי אינו ראוי להיות מנוי. היא הסבירה לי בעדינות ובסבלנות שאין אנו חיים ב-1957. זה היה יפה מצידה באופן יוצא מן הכלל וחשבתי שראוי להזכיר את זה, גם אם בסופו של דבר יוצא שהיא זו ששיכנעה אותי שאני ו”הארץ” כבר לא.


יהונתן זילבר עורך את mako גברים וכותב את הבלוג Quotendquote


תגובות

6 תגובות לפוסט “זאת לא הארץ שלי”

  1. עופר on 5 בינואר, 2009 17:16

    אבל עכשיו התבשרו קוראי הארץ שחלק ב’ יופרד שוב….

  2. ג'וני on 5 בינואר, 2009 17:46

    נו, אולי ההיסטוריה תשלים מעגל.

  3. בעז on 5 בינואר, 2009 20:14

    כן, מיום ראשון שוב יש חלק ב’ בהארץ, רק שהפעם הוא כולל גם את הסודוקו ואת תוכנית הטלוויזיה והקולנוע, ולכן הוא כבר לא שני דפים אלא רק דף אחד.

    ובמקביל – המדור של “החדשות” בעסקי הבידור עברו אל חלק א’.

    אז מה קיבלנו? הארץ יכול לומר שהוא חוזר למתכונת הקודמת, של חלק ב’ מופרד, אבל למעשה שוב יש הדלדלות של התוכן האמיתי – החדשות, המאמרים וכתבות העומק, והגדלה של חלקי הבידור, הצריכה והכלכלה.

    לצערי, אני לא יכול לבטל את המנוי שלי בשאט נפש, פשוט כי אין אופציה אחרת. בינתיים, לפחות – בקצב הזה זה כבר באמת לא ישנה אם זה הארץ או ידיעות.

  4. דורה on 6 בינואר, 2009 09:08

    אתה מתכוון “עורך” את mako גברים ו”כותב” את הבלוג Quotendquote.

    סיפור יפה נורא.

  5. סו on 6 בינואר, 2009 14:29

    גם אני מנויה ותיקה, וכועסת ומתבאסת מהשינויים בעיתון – פיזרו לי לכל עבר את התכנים שבזכותם אני מנויה לעיתון. עכשיו אני צריכה ללקט אותם מהחלק הראשי (חדשות בידור), מחלק ב’ (סודוקו) וגלריה.
    מילא, אם היה היגיון מאחורי ההחלטה, אבל אני לא מצליחה להבין מהו.
    (וגם אני לא אבטל פשוט כי אין אלטרנטיבה…)

  6. זהלאזה – הבלוג של יהונתן זילבר — זאת לא הארץ שלי on 19 ביולי, 2009 16:24

    […] פורסם במקור אצל עידוק בחדר 404. […]

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.