כשלים בפרסום
מי שרוצה ליהנות ממבצעי מרץ ברשת AM:PM צריך לחכות לאפריל:
אנשים רבים מאייתים “מיטה” בשגיאה, אני מסיק מריבוי המודעות למיטות שמוצמדות למחרוזת החיפוש [מיתה]:
רוצים להיגמל מאכילה? תיזהרו לא לגמור כמו הסוס, שהתרגל לא לאכול אבל אז מת.
במודעה הבאה, של צומת ספרים, אני לא בטוח אם מדובר בשגיאה או לא, ואולי הלשונאים מקרב הקוראים יוכלו לסייע. כתוב בה ש”ספר זו מתנה שלא שוכחים”. האם ה”זו” חייב להתייחס לנושא, הספר, ולכן להיות בזכר, “זה”? או ש”זו” יכול גם להתייחס לנשוא, המתנה, ולכן יכול להיות נקבה?
הלשינו: איתן שלו, אבי מלר
אני אקח סיכון: נראה לי שהמודעה של צומת ספרים אכן טועה. בין אם מדובר ב”זה” המשמש כאוגד (ספר “הוא” מתנה שלא שוכחים) ובין אם זה כינוי רומז – הוא אמור להתייחס לספר, ולא למתנה.
עכשיו תוכיחו לי שאני טועה :)
הקישור לבלוג שלי בקרדיט שבור
:-(
התחבטתי רבות בעניין האחרון בעבר. בסוף הבנתי – זו שגיאה.
לראיה:
הכלב הוא מפלצת.
החוק הוא קטסטרופה.
האיש הזה הוא סכנה.
הילדה הזו היא שטן.
ולפיכך:
ספר זה מתנה שלא שוכחים.
מבחינת הבלשנות הנורמטיבית, האוגד צריך להתאים לנושא, ולכן זוהי שגיאה.
מבחינת הבלשנות הדסקרפטיבית, שמתארת מה שקורה במציאות, “לעיתים קרובות מתאימם הדוברים את האוגד לנשוא דווקא, וזאת מתוך גרירה (המחשבה מהירה מהמילים והאוגד יותאם לשם העצם הבא אחריו, שכבר הגיעו אליו במחשבתם” (ד”ר ריקי בליבוים, תחביר +).
המודעה של צומת ספרים מנוסחת במשלב נמוך (הדוגמאות של שי הן במשלב בינוני/גבוה, עם האוגד הוא/היא). אם הם משתמשים באוגד הלא-נורמטיבי “זה”, אין סיבה שיצייתו לחוקי הדקדוק הנורמטיבי.
למה שרשת חנויות ספרים תפרסם את עצמה במשלב נמוך, זאת כבר שאלה אחרת.
השאלה במילים אחרות למי שלא הבין היא האם כשאומרים ש-X זה גם Y, האם אפשר באוטו משפט לפנות ל-X במינו של Y שאינו שלו?
(כן, הכנסתי טעות בשביל עידן)
מה זאת אומרת אבי מלר? אבי מלר מאבי מלר?
אבי מלר מאבי מלר ונדב יעקובי???
@אחיחי, אין לי מושג. קיבלתי אימייל ממישהו שלפי הכתובת שלו, שמו אבי מלר, וזה מה שכתבתי.
קשה לי לדמיין את אבי מלר אבי מלר מאבי מלר ונדב יעקובי מכין סקרישוטים ושולח אותם מבלי לשזור את הידיעות במיני בדיחות קרש.
חוץ מזה, אבי מלר יודע את התשובה לקושיה שבאייטם האחרון.
לא בטוח אם “זה” או “זו” אבל המירכאות בציטוטים הן מרכאות של גרמנית (מירכא עילי מימין, תחתי משמאל – במקום ההיפך כמקובל בעברית).
אבי מלר מוסר: “כן, אני אבי מלר מערוץ הספורט”.
1. אבי מלר! מגניב.
2. מעתה יש לומר: ‘ילדים הם שמחה’, ולא ‘ילדים זה שמחה’.
אולי פסיק או מקף היה משנה את המצב?
“ספר, זו מתנה שלא שוכחים”
“ספר – זו מתנה שלא שוכחים”
http://www.fresh.co.il/vBulletin/forumdisplay.php?f=104
(סליחה על הדאבל פוסט)
או גם בפורום של תפוז / נענע.