אשף כרזות פוליטיות

18 תגובות לפוסט “אשף כרזות פוליטיות”

1. ערן on 26 בינואר, 2009 19:25

   התינוק של התנועה הירוקה לא ממש נחשב “המועמד במבט נחוש”. אבל אדיר.

2. עוד יובל on 26 בינואר, 2009 19:28

   לא יודע מה איתכם, אבל לי יש ילדה בת שנה, והמבט של התינוק בכרזה של התנועה הירוקה-מימד משכנע אותי הרבה יותר ממבט ה”תסמכו עלי” של ביבי או סנה, מבט ה”תסתכלו לי בלבן של העיניים ותגידו שאתם לא מצביעים לי” של ליברמן או ברק, מבט ה”תרגעו יהיה בסדר” של לבני או אפילו מבט ה”אם לא ירד גשם בקרוב ילך יבול שלם” של ג’ומס.

   ובעניין העיצוב, אני בטוח שאם מישהו יהיה מספיק משועמם כדי לנבור בארכיונים, הו איגלה שזה אותו עיצוב ממערכות הבחירות הקודמות, בשינויים קלים בלבד. כנראה שמשרדי הפרסום עשו את עבודת המחקר פעם אחת ובונים על זה שלציבור יש זכרון קצר.

3. א' נדב on 26 בינואר, 2009 19:31

   אני עדיין מוטרד מהגבה המורמת של לבני.

4. אחיחי on 26 בינואר, 2009 19:33

   הסיסמה של ליברמן אומרת די הרבה, אני חושב.

5. ארד on 26 בינואר, 2009 20:30

   ענק!
   אתה יודע מה אני עומד לעשות עם זה…

6. אבנר קשתן on 26 בינואר, 2009 20:50

   אני עם אחיחי. המסר של ליברמן אינו גנרי ואינו בנאלי. הוא הולך בצורה מאד בוטה על הקו הפאשיסטי כאן.
   כנ”ל מר”צ. גם להם יש מסר ברור. “נכון שאומרים לכם כל הזמן שאנחנו סמולנים מסריחים שיחזירו את ירושלים ויפו ותל-אביב? אז זהו, שלא. באמת שלא. באמא’שלנו!”

7. טל on 26 בינואר, 2009 21:15

   יוצא הדופן כאן לדעתי הוא אביגדור ליברמן שלצערי אי אפשר לומר שהשתמש בסיסמת בחירות שלא אומרת כלום.

   (אה, שיט כבר כתבו את זה בתגובות למעלה, אז אני מצטרף לזה – וגם למחמאות על היציאה).

8. אלעד-וו on 26 בינואר, 2009 21:58

   המודעה של תי”מ היא שיחוק אדיר. צביקה בשור לא היה עושה את זה יותר טוב (טוב, זה לא הכיוון שלו. הוא טוב בלעשות פרסום עם שלוש שנקל, מסטיק ושרוך נעל).

   אני מסכים שליברמן ברור מאד. 15 מנדטים?! מה איתכם שם בישראל, התחרפנתם על כל הראש?

   ומרצ באמת עשו הכל כדי להפוך את עצמם לבלתי-בחירים. איפה יוסי שריד, איפה? (היו לו בעיות משלו, אבל הוא לא היה מזגזג ככה בקשר למלחמה, אני חושב).

9. אלעד-וו on 26 בינואר, 2009 21:59

   ארד: משהו רע קרה לאתר שלך. נפרץ?

10. דורה on 26 בינואר, 2009 22:23

    *thumbs up*

11. אריה on 26 בינואר, 2009 23:26

    אני עדיין מוטרד מהדמיון בין הגבה המורמת של לבני לבין הקו האדום מתחת למילה “מנהיגה”.

12. ניבה on 27 בינואר, 2009 01:19

    פוסט מעולה.
    אפשר לטעון שהסיסמא של ליברמן מאוד חד משמעית מצד שני, היא כזו רק כי כולנו מבינים למה הוא מתכוון בנאמנות- אזרחות. לכל אחד אחר זו יכולה להשמע כמו סיסמא מאוד נייטרלית: מובן מאיליו שאזרח מנומס צריך לכבד את המדינה שבה הוא חי ולהיות נאמן לה, בניגוד למשל לסיסמא כמו “בואו נחייב ערבים לחתום על התיקווה להצדיע לדגל ולקיים מצוות או שנסלק אותם מפה”, שזו אמירה הרבה ברורה.
    וגם הגרפיקה שלו מתאימה בדיוק לתבנית.

13. ניבה on 27 בינואר, 2009 01:26

    בכלל נראה לי שזה עניין של גרפיקה יותר מאשר תוכן של סיסמאות שהן כמעט תמיד קצת חלולות. גם יס וי קן היא סיסמה ריקה.

14. איפי on 27 בינואר, 2009 10:32

    רק לי נראה שסינוורו לג’ומס את החיים?
    ביחד עם הרקע הלבן הוא פשוט נראה כמו מישהו שהרגע יצא מניתוח לייזר בעיניים

15. אבנר קשתן on 27 בינואר, 2009 11:49

    איפי: מסונוור מזוהר העתיד. או משהו.

16. נילי ר. on 27 בינואר, 2009 14:55

    תודה על הפוסט, זה באמת היה מצחיק ככה לגלגל את הפרצופים הרציניים המאיימים..ולבסוף לנחות לתינוק החמוד.
    כל הכבוד לקופירייטר של התנועה הירוקה – רעיון מבריק.

17. רוברט האיסיי on 27 בינואר, 2009 17:56

    התינוק של התנועה הירוקה דווקא מיצג את המועמדים שלהם לא רע, כנראה זה הכי נחוש שהם יודעים…

18. רחביה ברמן on 4 בפברואר, 2009 01:44

    רוברט, שלושת האנשים האלה השיגו יותר בעשור האחרון, בפעילות בתוך הכנסת ומחוצה לה, מאשר כל שלישיית מועמדים שאתה יכול להציג בכל מפלגה שהיא. אחלה נחישות, איך שאני רואה דברים.

פרסום תגובה

עליך להתחבר כדי להגיב.