📧המחנה הציוני מכריז מלחמה (מצומצמת) על הסמספאם
חוק הספאם המקורי וגם שיפורו הותירו בחוץ את הספאם הפוליטי, ולא במקרה: הח”כים לא רצו לכרות את המטרד עליו הם יושבים בעתות פריימריז ובחירות. למרות שהזירה הפוליטית עברה להתנהל בפייסבוק ובטוויטר, הסמספאמים (ספאם בסמס) עדיין משמשים את הפוליטיקאים, כפי שמדגימים רבים מהמועמדים בבחירות המוניציפליות הנוכחיות, וגם בקודמות.
אחת הבעיות היא שח”כים נוטלים את רשימת חברי המפלגה ומספימים אותה, כל אחד לפי צרכיו; מוספם שירצה להפסיק לקבל סמסים יצטרך לפנות לכל אחד ואחד מהפוליטיקאים המספימים בנפרד, ויוסר רק מהרשימות של אלו שיצייתו לבקשה. כבר ב-2012 הציעה רשות הפרטיות, שאז נקראה רמו”ט, פתרון לבעיית הספאם המפלגתי, שוועדת הבחירות של מפלגת העבודה טענה שהיא אימצה, אך לא נראו לכך סימנים בעולם המציאותי:
פתרון אפשרי אחד הינו של הפצת מסרי המתמודדים באופן מרוכז באמצעות מערכת הדיוור של הנהלת המפלגה לחבריה, ללא צורך בהוצאת רשימת החברים או קובץ כתובות המייל אל מחוץ לארגון. [אם אין אפשרות כזו], על המפלגה להפיץ לכל החברים שמסרו לה כתובת דוא”ל, הודעה על הכוונה למסרן למועמדים, תוך מתן אפשרות למי שאינו מעוניין בכך להודיע על סירובו
במפלגת העבודה/המחנה הציוני הכריזו עכשיו על מלחמה בסמספאמים. ח”כ מיכל בירן, שכבר באפריל שנה שעברה התחילה להיאבק בספאם המפלגתי, דיווחה אמשו:
עד עכשיו, כמו שהרגשתם, חברי הכנסת במפלגת העבודה יכלו לשלוח הודעות לכל חברי המפלגה ללא הגבלה. חלקכם שמחתם ופרגנתם, וחלקכם החזרתם הודעות נזעמות, העדינים שבכם הסתפקו במילה הסר. אבל היה קשה ביותר באמת לדאוג להסרת השם שלכם מתוך הודעות התפוצה האלו, ושמעתי לצערי לא פעם על אנשים שההודעות האלו הפכו מבחינתם לכזה מטרד, עד שהם שקלו לבטל את חברותם במפלגה. החלטתי לקדם את יוזמת הספאם המפלגתית – יוזמה שתאפשר למי שירצה להסיר את עצמו בקלות מהודעות התפוצה של חברי הכנסת ויוכל לדאוג בעצמו למינון שמתאים לו, ממי הוא מקבל ועל מה. חשוב לנו מאוד כחברי כנסת לעדכן אתכם באופן ישיר על פעילויות או יוזמות שלנו, אבל חשוב יותר לכבד את הרצון של כל אחד מכם לקבל את מה שמעניין אותו ולא לתת את התחושה שהקול שלכם לא נשמע.
היא צירפה ציטוט מכתבה של מורן אזולאי, שלפיה יו”ר המפלגה, אבי גבאי, הכריז על השינויים הצפויים בספאמים מהמפלגה:
- הקמת מערכת בקרה להודעות שנשלחות לפעילי המפלגה
- הגבלת הח”כים לשלוש הודעות בשנה לכל ח”כ
- “קוד אימות מיוחד” שיאשרר את זהות הח”כ השולח
- הוספת מנגנון הסרה מרשימת התפוצה של כל ח”כ
- מימון הספאמים על ידי המפלגה במקום מתקציב הקשר עם הבוחר, כך שלמפלגה תהיה שליטה גדולה יותר על השליחה
מה שבעייתי ביוזמה המבורכת הזאת:
- מנגנון ה-opt-out, שמתיר להספים כל אחד ומחייב בקשת הסרה כדי להפסיק, במקום מנגנון opt-in, שבו רק מי שנרשם לקבל הודעות יקבל אותן;
- חוסר אפשרות הסרה מהספאמים של כל המחנה הציוני בהודעה בודדת
- השליטה של המפלגה על ההודעות פוגעת באוטונומיה של הח”כים, שתפקידם כנבחרי ציבור גובר על תפקידם כחברי מפלגה
- היעדר חקיקה שתחיל את חוק הספאם על ספאמרים פוליטיים, ותייתר יוזמות וולונטריות כאלו
עד שהסעיף האחרון יתממש, או שבית משפט יקבע תקדים שלפיו ספאם פוליטי מהווה עבירה על חוק הספאם הקיים, אנחנו צפויים להצפות סמסים דומות ל, וחמורות מ, זו של הליכוד בראשות בנימין מהבחירות הקודמות, שעליה דיווח בזמנו עמית סגל [🔇],
ביום הבחירות, בשעה 11 בבוקר, גילו בליכוד שהם בפיגור אחר המחנה הציוני. זה היה הסימן להתחיל בהפצצה. ביום הבחירות לבדו נשלחו חמישה מיליון מסרונים ועוד מיליון טלפונים מוקלטים לבוחרי
הימין. זה עלה שמונה מיליון שקל יותר מהמתוכנן, אבל היה שווה לליכוד כל גרוש.ביממה האחרונה כל המסרונים וכל הסטטוסים עסקו בנושא אחד בלבד: לא הרצוג ולא בנט – רק הערבים והחשש מכוחה של הרשימה המשותפת. ב-16:00 שלח הליכוד מסרון לפיו בוז’י הצהיר שימנה שר ערבי.
[…]
המסרונים עושים את העבודה ומעלים דרמטית את אחוזי ההצבעה – באילת, אשדוד, אשקלון וטבריה – עיר אחרי עיר. הדיווחים שהגיעו למטה הליכוד העידו שהערבים מצביעים בעצלתיים, אבל הסמסים זעקו ההיפך.“אחוזי הצבעה גבוהים פי שלושה במגזר הערבי”, נכתב במסרון אחד. “תושבי באר שבע הערבים מצביעים בהמוניהם, אל תתנו להם למנות את שרי הממשלה הבאה”, נכתב במסרון אחר. “הפרשן אהוד יערי עכשיו בחדשות 2: ארגון החמאס קורא לערבים בארץ לצאת ולהצביע”, נכתב במסרון נוסף.
מה יותר טפשי בווב, אורן חזן או אראל מרגלית?
בפינה הימנית, ח”כ אורן חזן (ליכוד) “מזמין אתכן להצטרף אלי לדרך www.hazanoren.co.il“,
שמוביל לאתר בנייה של וויקס.
בפינה הימנית השנייה, ח”כ אראל מרגלית (העבודה), שמציג את עצמו כ”מומחה לסייבר ולסכנות הטרור הבינלאומי החדש”, מבקש באתרו (זהירות, אוטופליי) “התפקדו עכשיו”, אבל מספק לשם כך טופס לא מאובטח (ללא SSL, חיבור מאובטח ומוצפן המבוסס על תעודת מפתח ציבורי שמוודאת את זהותו של האתר), למרות שהתפקדות למפלגה היא מידע רגיש לפי חוק הגנת הפרטיות – “נתונים על […] דעותיו […] של אדם” – והמחזיק במאגר מידע כזה מחוייב באבטחתו.
(הלשינו: אדם רוטברד, יהונתן קלינגר)
ח”כגיקים: ינון מגל וגלעד ארדן מתווכחים מי הסופר-גיבור הכי שווה
זה הדבר הכי מצחיק שתקראו היום באינטרנט. אלא אם אתם ישראלים ומדובר בחברי סיעות קואליציה מהפרלמנט שלכם:
ינון מגל: “הגיבורים האמתיים בימים אלו הם לא כוחות הבטחון. הגיבורים האמתיים הם האזרחים שעוצרים בידיים חשופות את המחבלים שמשתוללים ברחובות. תודה”.
גלעד ארדן: “ינון אחי,השוטרים וכוחות הביטחון הם גיבורים שמגנים עלינו בגופם בכל יום ויחד עם אזרחינו האמיצים שמגיבים הם אגרוף ברזל נגד הטרור”.
רוני לינדר: “הדיון הזה מזכיר לי את השיחות שלי עם בן החמש על סופרמן ובאטמן. הציבור קצת יותר אינטליגנטי מדיבורי הגיבורים האלה”.
דרור פויר: “רציתי לשאול את כבוד הפוליטיקאים אם הפלסטינים הם יותר כמו הג’וקר או יותר כמו לקס לות’ר”.
שחר גולדפינגר: “אתה רואה למה אתה סתם שמאלני? כי הפלסטינים הם הכי המנדרין #נישתי”.
יש הרבה יותר אזרחים באיראן מאשר בישראל. מטפל
נפתלי בנט בקמפיין של קידום. צילום: יואב פוירשטיין (cc-by-nc-sa)
“יש הרבה יותר מסיימי 5 יחידות מתמטיקה באיראן מאשר בישראל. מטפל”, הכריז בפייסבוק שר החינוך נפתלי בנט כשגילה שיש יותר של מסיימי 5 יחידות מתמטיקה באיראן (80.84 מיליון תושבים*) מאשר בישראל (7.82 מיליון תושבים*). אפשר להתחיל עם לימוד ההבדל בין מספרים אבסולוטיים למספרים יחסיים.
(* הערכה נכון ל-2014, לפי ספר העובדות העולמי של ה-CIA).
יאיר לפיד משתעמם באופוזיציה, משחק בקקי
(הלשין: דורון ישעתיד פדהצור, דרך אסף פיליפ)
אריה דרעי לא יגיש מועמדות של ח”כית מש”ס לתואר יקירת העיר תל אביב
“על מה אנו נלחמים?”, כתב ראש ש”ס אריה דרעי בטוויטר. “העיר ת”א בחרה 14 נשים ליקירות העיר, שזה יפה מאוד. אך בכל ת”א-יפו לא נמצאה אישה מזרחית אחת שראויה לתואר יקירת העיר תל אביב?”
ובכן.
דרעי כתב באותו נושא בפייסבוק:
שואלים אותי תמיד על מה אנחנו נלחמים, הנה אחת הסיבות. העיר תל אביב בחרה 14 נשים לתואר יקירות העיר, שזה יפה מאוד, אבל, בכל תל אביב יפו, העיר השנייה בגודלה במדינת ישראל, לא נמצאה אישה מזרחית אחת שתהיה ראויה לתואר ׳יקירת העיר תל אביב׳. ואם לא די בכך, שימו לב לתגובתו של יו״ר הועדה נתן וולך: ״השיקולים היו מועמדות ראויות – אין מועמדות שהיו מתאימות״.
ככה זה כשיש ציבור ענק במדינת ישראל שהוא שקוף. לא קיים.
אין מועמדות מתאימות. אין מועמדות ראויות. זה מקומם, זה מכעיס, זה מרתיח את הדם.
ואז ערך, להבהרה:
ואם לא די בכך, שימו לב לתגובתו של יו״ר הועדה נתן וולך: ״השיקולים היו מועמדות ראויות – אין מועמדות שהיו מתאימות ובכלל יש גם ערבייה אחת שנבחרה״.
ככה זה כשיש ציבור ענק במדינת ישראל שהוא שקוף. לא קיים. אין מועמדות מתאימות. אין מועמדות ראויות. ערבים ומזרחיים זה אותו דבר בשבילו, זה מקומם, זה מכעיס, זה מרתיח את הדם.
ושוב:
ואם לא די בכך, שימו לב לתגובתו של יו״ר הועדה נתן וולך: ״השיקולים היו מועמדות ראויות – אין מועמדות שהיו מתאימות ובכלל יש גם ערבייה אחת שנבחרה״.
ככה זה כשיש ציבור ענק במדינת ישראל שהוא שקוף. לא קיים. אין מועמדות מתאימות. אין מועמדות ראויות. ערבים ומזרחיים וכל מי ששונה ממנו,
זה אותו דבר בשבילו- זה מקומם, זה מכעיס, זה מרתיח את הדם.
נתניהו מסתיר בפייסבוק את בעיית הגרעין האיראני
במה שנראה כמו פארודיה עצמית, דף הפייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב לדוח מבקר המדינה על בעיית הדיור ב”היי, תראו, ברווז גרעיני!”:
שש דקות אחר כך ערכו אנשי הניומדיה של נתניהו את הסטטוס – כדי להסיר ממנו את הלוכסן שהשתרבב לסוף הטקסט. כי זו הבעיה עם הטקסט. 1:34 שעות אחרי הפרסום הראשון נערך הטקסט בשנית, והפעם הוסרה ממנו ההתחייבות לפעול נגד איראן, מה שצריך להעלות חשש בקרב כל ישראלי שיש לו בעיית דיור איראנית.
הפוליטוקבקיסטים // רבע לדיגיטל
כל Share קובע
לקראת הבחירות, פרופ’ קרין נהון מנתחת בבלוגה “שומרת סף” את הפעילות של הפוליטיקאים ברשתות החברתיות, אשר מרוכזת באמצעות פרויקט “כיכר המדינה” של הסדנה לידע ציבורי.
בראיון היא מונה הבדלים בין השימושים ברשתות החברתיות במערכת הבחירות הנוכחית ובקודמתה: “בבחירות הקודמות המגמות הרציניות היו התמקדות בפלטפורמה אחת – בעיקר בפייסבוק, היום יש גם התמקדות בטוויטר ובוואטסאפ. בקודמות היו הרבה קמפיינים שליליים אנונימיים, ועכשיו יש קמפיינים שלייליים אבל הם מטעם גוף – אתה מזהה את הגוף, או הפוליטיקאי”.
הבדל גדול נוסף הוא השימוש במדיום סרטוני הווידאו, אומרת נהון: “נכון שהיה שימוש במערכת הבחירות הקודמת בממים ו-ווידאואים, אבל לא ברמה של הבחירות האלה. היום יש מיקוד חזק בווידאואים. דבר נוסף הוא היציאה של המיעוטים מהארון – למשל על חרדיות שרוצות להיבחר, קהילת הלהט”ב והאימייל ששלח אוחובסקי להרצוג – אנחנו רואים מגזרים שפעם לא נשמע קולם כל כך והפעם כן, בעזרת הרשתות החברתיות. דבר נוסף זה יכולת המעקב אחרי המידע. החברה האזרחית מסוגלת לעקוב אחרי זה, ולא רק העיתונאים כמו בעבר. יש פתאום כלים ליצור מעקב יותר קבוע אחרי התבטאויות הפוליטיקאים והסקרים (כמו למשל ‘פרויקט 61‘ של נחמיה גרשוני)”.
הססטטוס של פוליטיקאי שיצר הכי הרבה אינטראקציות: “הווידאו שהעלה ראש הממשלה נתניהו, ‘הביבי-סיטר’. הוא זכה ל-4846 תגובות, 28 אלף לייקים ו-8300 שיתופים”.
יש לי סימפטיה לתיירות דיגיטלית בתל אביב
התיירים של היום עושים שימוש באתרים ובאפליקציות משלב התכנון ועד לטיול עצמו.
איור: גרגורי פילינג
הלה אורן היא מנכ”לית גלובל תל אביב, חברת בת של עיריית תל אביב שעוסקת בפיתוח גלובלי ותיירות. היא משתתפת השבוע בכנס התיירות IMTM של העירייה ומשרד התיירות. בראיון היא מספרת מהי תיירות דיגיטלית ואילו טכנולוגיות זמינות לתיירים שמגיעים לבקר בתל אביב.
הפוליטוקבקיסטים
בנימין נתניהו מתלונן על הסיקור שלו ושל אשתו בידיעות אחרונות ובוויינט.
יצחק הרצוג כותב על הוול של נתניהו וקורא לו להתייצב לעימות.
ציפי לבני מזהירה בטוויטר מפני הדתה של הצבא תחת “הבית היהודי”, ונפתלי בנט משיב לה “אויש תנוחי”.
יאיר לפיד מצייץ שלא ראה מפגינים של ש”ס, ואריה דרעי משיב לו: “איך תראה? אנחנו שקופים בשבילך”.
משה כחלון יוצר סרטון תגובה לסרטון פרשות נתניהו.
באחת התוכניות הקודמות חזיתי שהבחירות יתמקדו בסרטוני תעמולה, סרטוני בדיחות וסרטונים שמקורם לא ידוע במקום בדיונים על הנושאים החשובים על סדר היום. אני מבקש לתקן: נכון להיום, תעמולת הבחירות מורכבת מטוקבקים.
“רבע לדיגיטל” משודרת מדי שלישי ב-18:45 בגלצ
איילת שקד: אסור להחרים את עמיר בניון כי את יזהר אשדות לא החרימו, כלומר כן [הפוסט תוקן]
[תיקון אחרי הפרסום] אני מקבל את הערות הקוראים כי קיים הבדל בין החרמתו של שיר מסויים של יזהר אשדות לבין החרמתו של עמיר בניון כזמר. אני משאיר את הפוסט באוויר, עם התיקון, והוא פתוח לדיון. [\תיקון]
עמיר בניון פרסם טוקבק מולחן בתגובה לרציחות של יהודים בידי ערבים. הנשיא ראובן ריבלין החליט בעקבות זאת לבטל הופעה של הזמר בבית הנשיא.
ח”כ איילת שקד מ”הבית היהודי” יצאה נגד ההחלטה:
צודקת, בדיוק כמו שהשיר של יזהר אשדות לא גרם להחרמ–
אה.
מן המקום שבו אנו צודקים, כתב יהודה עמיחי ששקד ציטטה במשובש, לא יצמחו לעולם פרחים באביב. מזל שהיא מקפידה למעט בכך.
(הלשין: עידו רוזנטל)
אראל מרגלית מנצל את החטיפה למטרות פוליטיות כדי לנזוף בפוליטיקאים שמנצלים את החטיפה למטרות פוליטיות
אראל מרגלית ממפלגת העבודה כועס על פוליטיקאים שמנצלים את חטיפת שלושת הצעירים למטרות פוליטיות. כל כך כועס, שהוא מפסבק סטטוס מתלחלח-צדקני על זה ומקדם אותו בתשלום. כמו שכתב/ה אור גיל בסטטוס של שלי דובילנסקי בנושא: “העיקר שזה ‘ספונסורד’ כדי שאפשר אחד לא יחמיץ את המסר החשוב שבו הפוליטיקאי מסביר שאסור לנצל את האירוע לצרכים פוליטיים”.
בפרק הקודם: דליה איציק, בזמן ההתמודדות על הנשיאות, פרסמה הודעת תנחומים למשפחות שבנותיהן מתו בבריכה בסביון.
מה זה פה?
רוצה להפיק פודקאסט?
המלצת סייברסייבר (מ)
פרנסה
