מוות לגזענות!
פוסט של מיכאל זילברמן
תנועת קול אחר, תנועה עם אג’נדה מצויינת של הידברות בין שכנים באזור עוטף עזה, החליטה להלחם בגזענות ובשנאה בחברה הישראלית ע”י שימוש בצבע ומחיקת גרפיטי גזעני הקורא לרצח, שנאת האחר והסתה ברחבי הארץ. מעבר לכל הסיסמאות הצדקניות, הפעולה הזו תתרום להקטנת השנאה בערך כמו שפרוייקט צביעת הבתים מבחוץ (הידוע כתוכנית שיקום שכונות ז”ל), אכן תרם לשיקום שכונות העוני ברחבי הארץ, והפך את שכונת ג’סי כהן בחולון לשכונת פאר.
אני מאד אוהב גרפיטי, מתעד אותו, אני בקשר עם אנשים המרססים גרפיטי בתל אביב ובשנים האחרונות צילמתי יותר מאלף כתובות גרפיטי בתל אביב, שבתוכן לא מעט כתובות פוליטיות. חלקן קראו לפעולה מימין ומשמאל, כל צד באג’נדה הפוליטית הלגיטימית שלו, וחלק לא מבוטל מתוכן היו כתובות של שנאה לאומנית, הסתה לרצח, הומופוביה וקריאה לאלימות. הקולות הללו, וזאת נוכחתי בלא מעט מקרים, שייכים לשני צדי המתרס באופן שווה.
כשתחשבו על הסתה לרצח, הימין על שפע גרורותיו יהיה הקנדידט הטבעי לריסוס כתובות מעין אלו, והוא אכן לא מכזיב עם כתובות כמו “מי שרצח את ר(ע)בין צדק”, “ערבים החוצה”, “הגירה זה רע”, ועוד ממיטב הסיסמאות החביבות על הליברמנים.
ובשמאל? כל הסובלנות, אהבת האדם באשר הוא אדם והפלורליזם המחשבתי, כולם נעלמים כשאפשר להתאחד סביב אויב, שהרי גם בשמאל אי אפשר לאהוב כל הזמן. כתובות כמו “מתנחל מחברון? הלוואי שתמות”, עם ציור של מטרת ירי, או “הרגתי מג”בניק ועכשיו אני מאושר” מייצגות נאמנה את קיצוני השמאל, וגם הן תורמות לשנאה ולקיטוב.
גרפיטי לא גורם לשינוי, ואנשים לא מתחילים לפעול בגלל כתובת שמעצבנת אותם. בדיוק כמו שצבע לבן על הקירות ימחק את הכתובות הללו, אך לא את הדעות של יוצריהן. פעולה ספוראדית של מחיקה חד פעמית תגרום לדעתי לתוצאה הפוכה: קיר לבן, צבוע ונקי מכתובות, שווה הרבה בתל אביב, וכמו כל פיסת נדל”ן משובחת בעיר הזו הוא לא ישאר בשממנו לאורך זמן. אני מכיר קירות באזור היכל התרבות שבכל שבוע הם נצבעים, ובכל שבוע כתובות חדשות מופיעות עליהם. הפעולה הזו בסך הכל תכין את הקרקע לכתובות הבאות.
מה כן עושים נגד הכתובות הללו? מגחיכים אותן ורותמים אותן לצרכינו: עושים להן Graffiti Busting. עזבו מילים גדולות וסיסמאות חסרון תוכן כמו חינוך לשוויון, סובלנות דתית, קבלת השונה וחופש הדעה. כש”הרב כהנא צדק” הפך ל”פרנץ קפקא צדק” זה היה הרבה יותר מצחיק, והעמיד את מבצעי הגרפיטי המקורי באור מגוחך. כך היה גם כש”ישוחררו סרבני המצפון” שינה משמעות והפך ל”לא ישוחררו סרבני המצפון”, שמיד הפך בחזרה ל”הלואי ישוחררו סרבני המצפון”.
רססו, הביעו את דעתכם, שנו כתובות, ואם כבר אתם עושים את זה, צלמו ושלחו לי ל-GraffiTLV.
________________________
מיכאל זילברמן הוא המייסד והעורך הראשון של אתר GraffiTLV, המתעד כתובות גרפיטי בתל אביב, וכותב גם את בלוג ההיסטוריה טופס 630
ייתכן שלשנות את כהנא צדק לגלעד כהנא צדק זאת אסטרטגיה יותר אפקטיבית מלמחוק את הכתובת לגמרי, כך שההמלצה לשנות את הפרקטיקה של המבצע היא טובה.
ועדיין, היציאה נגד המבצע בכללי לא נכונה בעיני:
גם אם רק ערבי אחד יינצל מלחזות פעם נוספת בכתובת “מוות לערבים”, המבצע הזה יהיה הצלחה.
אמיתי – הרב כהנא צחק.
מי שהפך את “ישוחררו” ל”לא ישוחררו” לא ביצע פעולה חתרנית, אלא ניסה להתריס דעה נגדית. זה ששינה אותו להלואי ניסה להתריס בחזרה (רק עשה את זה באופן מתוחכם למדי). שום busting.
אבל אני מסכימה איתך בעקרון.
אני חושבת שהכח הכי גדול של גראפיטי הוא בהומור שלו. ולכן התוספות על קלישאות קבועות (גזעניות ככל תהינה, אבל עדיין קלישאות) עושה את כל העסק – “גלעד כהנא צדק”, “עם ישראל חייב”, “די לפעולה הקקאית” ודוגמאות אחרות, הם אלו החזקים באמת.
[…] של אתר GraffiTLV, המתעד כתובות גרפיטי בתל אביב. הפוסט פורסם במקור בבלוג “חדר […]
[…] זילברמן מהבלוג GraffiTLV כתב בעבר על המאבק נגד […]
[…] זילברמן כתב על מגמות רטרו בגרפיטי בגליון ינואר 2010, ועל השחתת גרפיטי בגליון מאי […]