עוד תיקונים: אבא ואבא של דודו טופז, מגהביט וקילוביט, מסמנים ויורים
אולי בגלל זה יש להם שמות משפחה שונים?
לפי תחביר לקוי במעריב (19/6/2009), “[מיקי] גולדנברג ו[דודו] טופז הם הבנים של מספר הסיפורים הנודע אליהו גולדנברג והשליח הראשון של ישראל לפסטיבל אדינבורו”.
[הבהרה בעקבות תהיות המגיבים: הנושא הוא הניסוח הלקוי של הפיסקה, לפיו הוריהם של גולדברג וטופז הם מספר הסיפורים הנודע והשליח הראשון של ישראל לפסטיבל אדינבורו. הכותרת על שמות המשפחה היא התחכמות על הנושא]
צותת וציטט
שיעור בהומופונים לאתר הארץ (21/6): כשמביאים דברים בשם אומרם זה *ציטוט*. כשמאזינים לשיחות של מישהו זה *ציתות* (דרך ערן בלינסקי)
כלכלה חדשה באפל
הארץ דיווח כי “מחיר בניית הדגם החדש של מכשיר האייפון, ה-iPhone 3GS [הוא] כמה דולרים בודדים יותר מהדגם הקודם. זאת למרות שהמכשיר החדש מצויד בכמה שכלולים לעומת קודמו ובהם מצלמה טובה יותר שמסוגלת לצלם סרטוני וידיאו”.
המכשיר משוכלל יותר, ולמרות זאת עלות ייצורו גבוהה יותר. קוסם הג’ובס הזה, פשוט קוסם. ואולי הכשל נובע מהבלבול בין המידע בגוף הכתבה (ייצור המכשיר יעלה יותר) לעומת המידע בכותרת הביניים (ייצור המכשיר יעלה פחות).
מוכר, בכמה קילו מגה?
בוויינט (25/6) סבורים שמגהביט אחד זה פחות מ-800 קילוביט (דרך גיא מזרחי)
טוקבק: בוכים ויורים
הביטוי השגוי “לסמן את המטרה ואז לירות את החץ”, שראינו בעבר בגלובס (התיקונים 13/5), אותר עכשיו גם בטוקבקים, כמו התגובה הראשונה לכתבה בכלכליסט על פסק הדין מעורר המחלוקת של השופט דרורי.
ועוד תיקונים
מדור התיקונים באתר “העין השביעית” • קבוצת הדיון של “התיקונים”
תגובות
10 תגובות לפוסט “עוד תיקונים: אבא ואבא של דודו טופז, מגהביט וקילוביט, מסמנים ויורים”
פרסום תגובה
עליך להתחבר כדי להגיב.
אהם
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%96
“נולד בשם דוד גולדנברג ללילי ואליהו גולדנברג. אביו היה קריין, שחקן ובמאי.”
“צותת מדבר עם אחיו”, כלומר מישהו צותת לו ושמע אותו מדבר עם אחיו. אני לא רואה איפה הבעיה.
וגם מה ששי אמר.
גם “נראה כי סימן את המטרה, ואז ירה את החץ” בהקשר של תמיהה, יכול להיות הגיוני.
מה הבעיה?
גולדנברג. אין לי מושג מה זה “ברג”, אבל מה שבטוח זה ש”גולד” = זהב, פז.
טו-פז.
בהחלט יכול להיות שהארץ התכוונו שעלות הייצור של ה-iPhone החדש הוא רק מספר דולרים יותר גבוה, למרות השיכלולים שהוספו.
וגם מה שישראל אמר.
וגם מה ששי אמר.
שחר
שי, יוסוף,
לעניין דודו טופז – נדמה לי שהפואנטה היא שמשתמע שיש לו שני אבות: אחד הוא מספר הסיפורים הנודע, השני הוא השליח הראשון של ישראל לפסטיבל אדינבורו.
מה הבעיה ב”סימן את המטרה” וגו’?
שאי אפשר לסמן מטרה אם נמצאים רחוק ממנה?
שהזמן שלוקח להתרחקות מהמטרה לאחר שסימנת אותה מאפשר לה לברוח?
ומה אם הוא סימן באמצעות עט-לייזר?
או שהבעיה היא בכלל ב”ירה את החץ”, שאמור להיות “קלע”, “השליך”, “שחרר” את החץ?
הבעיה, fireshine@, היא שהביטוי הוא הפוך: “קודם ירה את החץ ואז סימן את המטרה”. קודם לסמן את המטרה ואז לירות את החץ זה סדר הדברים הנכון, אין שום בעיה עם זה.
@ישראל, אין דבר כזה “צותת את”. מצותתים למשהו, ואחר כך אפשר לצטט אותו.
fireshine – כי הביטוי הוא “לירות את החץ ואז לסמן את המטרה”.